הבילוי המושלם לחג: ארבע המלצות לתערוכות שוות במיוחד עם אוכל מעולה לקינוח

אמנות שמשנה פרספקטיבה עם קרם לימון, קית' הרינג לצד עטאייף בגרסה מרעננת, דיוקנאות של אמהות ומסעדה לפודיס ויצירה קיבוצית על המבורגר וצ'יפס • בחול המועד כיף לשלב תערוכה וארוחה במרחק הליכה • חגית אברון תופרת יום

קית' הרינג, בקניון ארנה / צילום: חגית אברון
קית' הרינג, בקניון ארנה / צילום: חגית אברון

תערוכות הן כבר מזמן לא נחלתם של חובבי אמנות מושבעים בלבד, אלא הפכו בשנים האחרונות לנדבך בתרבות הפנאי של כולנו. אם מחברים לביקור בהן ארוחה נהדרת, הרי שמדובר ביום כיפי של ממש, במיוחד אם חול המועד הקרב זימן לכם קצת חופש. הנה ארבע המלצות לימים שהם גם תערוכה וגם ארוחה ועוד משהו קטן וטוב ליד.

בשר משובח, פיצה רוסית ונוף אינסופי: יום של אסקפיזם בעיר המדברית
היישוב הגלילי שהפך למוקד תיירות עם אמנות מפתיעה ואוכל מצוין
אי שם במרכז הארץ מסתתרת שמורת טבע כמעט ריקה מאנשים 

הרצליה

התערוכה: קית' הרינג, קניון ארנה

את קית' הרינג, אחד מאמני הפופ־ארט המפורסמים והמצליחים בעולם, הכרנו, אבל לא שיערנו בדעתנו שהתערוכה שיובאה מחו"ל בעלות של מיליונים, המציגה כ־200 מיצירותיו המקוריות, תהיה חוויה בועטת לכל החושים.

אחד החללים בה מעוצב כתחנת הסאבוויי בניו יורק שבה החל הרינג את דרכו כאמן מחתרתי, חלל נוסף מרפרר לבר קוקטיילים שנהג לשהות בו. חוץ מאלה ניתן למצוא בתערוכה פינות אינסטוש מדליקות וכמובן את שלל היצירות הצבעוניות שלו וגם את אלה בשחור־לבן, על סמליו הנסתרים והגלויים והשיקיות המסחררת.

הרינג הלך לעולמו בגיל 31, אבל בחייו הקצרים הספיק להטביע חותם עצום בעולם התרבות בכלל והאמנות בפרט. הצגת יצירותיו בישראל רלוונטית במיוחד בימים אלה, שבהם המציאות מעיפה את המוח למחשבות על הציר אנרכיה־ממסדיות.

הארוחה: לולה מרטין

לולה מרטין באזור התעשייה של הרצליה היא מסעדת דגים ופירות ים, שמעוצבת בנעימות, ובמרכזה בר שכיף לשבת סביבו ולחלוק שיחה ומנות. תוך כדי החלפת רשמים על התערוכה טעמנו מנה של עטאייף, הפנקייק המסורתי של המטבח הערבי, כאן בגרסה ממולאת בנתחי דג ים טרי על מצע של קרם חציל, וגם סביצ'ה דג ים בפפאיה ירוקה. שתי כוסות פינו גריג'יו במחיר שפוי סיכמו בילוי מרנין ולא מתאמץ.

לולה מרטין בהרצליה / צילום: חגית אברון
 לולה מרטין בהרצליה / צילום: חגית אברון

עוד משהו קטן וטוב: טיול של בוקר או שקיעה על קו המים, המתחיל בחוף הנכים הצמוד לקניון ארנה ומסתיים בחוף הצוק, ישחרר את מנת האנדורפינים היומית.

עמק חפר

התערוכה: בו זמניות אינסופית

כשעולים במדרגות של גלריה ZUZU, במבנה תעשייתי אפרורי בטבורו של אזור התעשייה עמק חפר, לא מצפים למצוא בסופן חלל עוצמתי ויפה כמו זה. תמי סואץ פתחה אותה כדי להנגיש אמנות לתושבי המקום, ומבחינתה גם "לחלוף להצצה בגלריה עם חול ברגלים אחרי בילוי בים - זה בסדר. גם כלבים וילדים מוזמנים, והכניסה היא חינם", היא מחייכת ומפנה אותנו אל המטבח הקטן שבו היא מגישה לכל מי שמגיע עוגות מאפה ידיה. את המתכונים, אגב, היא משתפת בקיר המוקדש לכך, ללמדנו שאמנות היא מושג רחב.

מתוך בו זמניות אינסופית / צילום: באדיבות גלריה זוזו
 מתוך בו זמניות אינסופית / צילום: באדיבות גלריה זוזו

בימים אלה מציגה הגלריה ארבע תערוכות יחיד של אמנים ישראלים, שקיבלו את השם "בו זמניות אינסופית", כל אחת בעלת תמה שונה. הן מושקעות, פורצות דרך וביכולתן לשנות את נקודת המבט. יצירות החמורים של רויטל לסיק לא פחות ממופלאות.

הארוחה: עמק ברסרי

שנים הלינו תושבי עמק חפר על דלות היצע המסעדות באזור, והנה לפני כמה חודשים עידו פיינר, שף צעיר ומוכשר והבעלים של מסעדת רוברטה וינצ'י המעולה בכרכור, עשה להם קצת נחת עם מסעדת עמק ברסרי החדשה. המיקום אולי בלתי קולינרי בעליל, תחנת הדלק של משמר השרון, אבל בביטחון ובענווה סלל פיינר את הדרך לליבם וכרסם של התושבים - באמצעות תפריט שיש בו גם מנות שיערבו לחכם של זוגות ויחידים המתאווים למשקה ולארוחה ללא פשרות וגם למשפחות עם ילדים.

סברינה הדרים בעמק ברסרי. תפריט שמתאים גם לבילוי זוגי וגם למשפחות עם ילדים / צילום: שני הלוי
 סברינה הדרים בעמק ברסרי. תפריט שמתאים גם לבילוי זוגי וגם למשפחות עם ילדים / צילום: שני הלוי

שוב ישבנו על הבר כדי לדסקס את התערוכה שבה ביקרנו. כמנת פתיחה קיבלנו ברוסקטה ירוקים - פרוסת לחם עבה ומנחמת שעליה נערמה תלולית של ירקות ירוקים ברוטב בשמל קטיפתי, שנספג היטב בלחם והפך את הביס לאוממי מושלם. התפעלנו גם מהמחלקה הטבעונית, וקינחנו בשכבות של קרם לימון עם מסקרפונה משגע במיוחד.

עוד משהו קטן וטוב: אגמון חפר הוא פיסת שפיות קטנה בלב העמק, ובה שבילי הליכה קצרים, מצפורים ונקודות תצפית שמתאימים לצעדה כיפית לעת ערב.

יפו

התערוכה: הכניסיני, OPEN STUDIO

רחוב שמעון הצדיק ביפו נראה כמו סמטה בכפר יווני, והשיטוט לאורכו חושף בתי מלאכה קטנים, חנויות ומיזמים חדשים. בין כל אלה ביקרנו בגלריה החדשה של אמנית תכשיטי הזכוכיות יערה קליין־ימין OPEN STUDIO, המציגה בימים אלה את "הכניסיני" - פרויקט הוקרה לאמהות אומנה.

''הכניסיני'' - פרויקט הוקרה לאמהות אומנה / צילום: זוהר רון
 ''הכניסיני'' - פרויקט הוקרה לאמהות אומנה / צילום: זוהר רון

התערוכה של קליין, שנחשפה לפני כמה שנים לעמותת אור שלום, המטפלת בילדים ובנוער בסיכון שהוצאו מביתם, מספרת באמצעות תצלומי דיוקן מרהיבים את סיפורן של שמונה אמהות אומנה מכל קצות הארץ, חוצות מגזר ודת. בינן חברתי הטובה גליה בן חיים, שאימצה לפני תריסר שנים תינוקת בת שבועיים והתמודדה באומץ ובדרך מעוררת השראה עם אתגרים מבית ומחוץ.

הארוחה: מנסורה

מרחק הליכה קצרצר מהגלריה, לאורך מוסכי דרך סלמה, הביא אותנו למנסורה, הנמצאת מתחת לרדאר של חובבי הריגושים והטרנדים. אכלנו שם את אחת הארוחות הנהדרות שבאו אל פינו בתקופה האחרונה: שילוב יוצא דופן של חומרי גלם משובחים, סגנון בישול חף מפוזה אם כי מדויק ויד מעולה במטבח של השותפים טל סוחמי ואלעד דגן.

מנה במנסורה / צילום: שרי אסף
 מנה במנסורה / צילום: שרי אסף

חלקנו לחמניות פלצעלך עם בצל וחמאת סומק בהשראת הילדות בקיבוץ של טל, לחי עגל בבישול ארוך עם פירה במרקם ובטעם נהדרים, דג לברק עם ירקות וצלפים מוקפצים שעקצצו את הלשון וצלחת גבינות כבשים של משק צפוני שתובלו בדבש אקליפטוס חלומי והוגשו עם ביסקוטי תוצרת בית.

עוד משהו קטן וטוב: modest flowers הוא סטודיו בוטיק לפרחים טריים ומיובשים של האמנית דניאל ברקת. במקום מציעים סדנאות שזירה, זרים מקסימים ומיום רביעי ועד שישי מגוון ריחני ומסחרר של פרחים טריים.

שער העמקים

התערוכה: דרכי גישה

מאז ומעולם היו הקיבוצים כר פורה לאמנות ולאמנים, וכיום חלק מהעשייה האמנותית שלהם מוצגת בגלריות ובמוזיאונים נחשבים ברחבי הארץ. אחת מהגלריות הנחבאות אל הכלים נמצאת בקיבוץ שער העמקים, והיא הוקמה בידי חבריו.

הגלריה נמצאת במבנה ששימש בעבר כאטליה של האמן המקומי אברהם עמרי, ובכל שבועיים מתחלפת בה תערוכה, ללמדנו על העשייה השוקקת ועל הקהל המקומי המתאווה לפעילות תרבות, שהולכת נהדר עם מסורת הקפה והעוגה של השעה ארבע, הנהוגה בקיבוצים.

עבודה של ראניה עקל מתוך התערוכה: דרכי גישה / צילום: עינת סיני פסטרנק
 עבודה של ראניה עקל מתוך התערוכה: דרכי גישה / צילום: עינת סיני פסטרנק

בימים אלה מתארחים בה האמן יורם אפק, בן קיבוץ שובל, המציב בתערוכה מעגל דמויות המפוסלות בברזל בתנועות מחול, שמבטאות לדבריו את תמצית האתוס הקיבוצי. גם ראניה עקל, שנולדה ומתגוררת בכפר קרע, מציגה בה, בין השאר סדרת ציורי סנונית עשויה מבד, קפה, חינה ושעווה. כך נוצר דיאלוג אמנותי מרתק בין יוצר יהודי לאמנית ערבייה.

הארוחה: הטברנה

בזמן ביקורנו בתערוכה נשמעו קולות להקת קאנטרי עליזה ובקע ריח של בשר צלוי מאחד ממשעולי הקיבוץ. שאלנו אם יש חגיגה בקיבוץ, והתבשרנו על קיומו של הטברנה, פאב־מסעדה מקומי, מחתרתי למחצה, הפתוח בסופי שבוע ובחגים. כמעט לכל קיבוץ יש פאב כזה, שמציע מזיגה הגונה של בירה ואתנחתה מעמל היום שהיה. הטברנה של שער העמקים מציעה מעבר לכל אלה גם הופעות חיות של להקות מקומיות ואוכל פשוט וטעים. התיישבנו סביב השולחן המאולתר תחת כיפת השמים, לגמנו את אותה בירה מקומית ואכלנו המבורגר וצ'יפס.

המבורגר וצ'יפס בטברנה / צילום: שירלי גיל
 המבורגר וצ'יפס בטברנה / צילום: שירלי גיל

עוד משהו קטן וטוב: בחורשת הקיבוץ בוטיק יד שנייה שהקימה שירלי גולן, חברת שער העמקים, ובו שפע של פרטי וינטג', חלקם "פיסים" של ממש.


בבוטיק יד שנייה שהקימה שירלי גולן / צילום: שירלי גיל
 בבוטיק יד שנייה שהקימה שירלי גולן / צילום: שירלי גיל