להגדרות הציונים לחצו כאן
נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד
האירועים הביטחוניים שהתרחשו בישראל בשבועות האחרונים עוררו עניין עולמי חריג. גם על רקע העובדה שחלק ממי שנרצחו ונפצעו בפיגועים היו אזרחים אירופאים; גם על רקע העניין הרב שמעוררת באזור כל התרחשות הקשורה להר הבית; וגם על רקע סיבות אחרות. העניין הזה תורגם גם למידע כוזב בהיקפים לא קטנים, שהופץ ברשתות. אספנו דוגמאות נבחרות.
המהומות בהר הבית
מידע לא נכון שמופץ על הנעשה בהר הבית הוא הרבה פעמים יותר מאנקדוטה. פייק ניוז שנוגע לנקודה הרגישה הזאת עשוי להצית מהומות בגזרות שונות בתוך ישראל ומחוצה לה, ולפתוח מעגל של אלימות שבהמשך קשה מאוד לעצור. הפעם קיבלנו דוגמה מסוימת לכך עם פוסט ויראלי ששיתף תמונה שבה נראים מתפללים רבים כפותים באזיקונים על הרצפה בתוך מסגד. "זה מה שעושים כוחות הכיבוש הישראלי במסגד אל־אקצא", הוסבר בפוסט שמאז כבר "סומן" על ידי פייסבוק. בארגון בדיקת העובדות ההודי Newsmobile, הראו כי התמונה הזאת אינה קשורה לפרץ האלימות הנוכחי, אלא הועלתה לראשונה לרשתות באפריל 2022, כלומר בשנה שעברה.
הירי מלבנון
הרקטות שנורו מלבנון לעבר צפון ישראל במהלך פסח היו אירוע חריג למדי, לאחר תקופה ארוכה של שקט. אבל למרבה המזל הנזקים מהירי לא היו גדולים מאוד. זה לא הפריע לגולשים בעולם הערבי לחגוג את ה"הצלחה" עם סרטון דרמטי שמראה מבנים הרוסים שעולים בלהבות, שמעליו נכתב "לבנון תוקפת את ישראל". ומהו ההקשר הנכון של הסרטון? כפי שהראו באתר ההודי Newschecker מדובר בשריפת ענק שפרצה במרכז קניות בדאקה, בירת בנגלדש, בתחילת אפריל. לפי הדיווחים מהמקום, כ־5,000 חנויות עלו שם באש, כך שמדובר בנזק בהיקף שאינו דומה כלל למה שאירע בישראל.
תגובה בעזה
בתגובה לירי על ישראל במהלך החג, תקפה ישראל גם ברצועת עזה. וגם כאן אפשר היה לחזות בהגזמות לגבי הנזקים שגרמה התקיפה, הפעם בכיוון ההפוך. "ישראל הטרוריסטית שוב תוקפת בעזה במהלך חודש הרמדאן הקדוש", נכתב בציוץ אליו נלוו תמונות שתיעדו פיצוצים בלב אזורים עירוניים. באתר הערבי Misbar הראו כי התמונות הללו הן אכן מהפצצות ישראליות בעזה, אך כאלה שהתרחשו במאי 2021, כחלק ממבצע "שומר החומות", ואין להן קשר להסלמה הנוכחית, שהייתה כידוע משמעותית הרבה פחות.
תחקיר: אוריה בר-מאיר
לקריאה נוספת:
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
