אחרי 45 שנה בית המשפט קבע: המלון לא יוכל להשתלט על חוף בכנרת

פרטי המקרה: משק קירשנר שבמושב קדרון נוהג בשיטת מכירה ייחודית: ירקות ופירות נמכרים בסלסלות למילוי עצמי כשמחיר הסלסלה ידוע מראש. הלקוח יכול למלא את הסל כפי יכולתו. נכון למועד הגשת התביעה ב־2017 סלסלה קטנה נמכרה ב־5 שקלים וגדולה ב־10 שקלים.

לקוח שקנה בשיטה זו הגיש תביעה ייצוגית נגד המשק בטענה ששיטת המכירה בה לא מוצג המחיר לק"ג מנוגדת לדיני הגנת הצרכן, בעיקר מהטעם שלא ניתן להשוות מחירים. בית המשפט המחוזי מרכז־לוד קיבל את הטענה ואישר לנהל תביעה ייצוגית ב־2020. המשק הגיש בקשת רשות ערעור, והשבוע העליון דחה את התביעה הייצוגית, הכריע כי מותר להציג מחיר לסלסלה וחייב את התובע הייצוגי ב־25 אלף שקל הוצאות.

באשר לטענה לפיה התקנה מחייבת להציג מחיר בק"ג, קבעו השופטים ענת ברון, דוד מינץ ושאול שוחט, כי "הדין הקיים אינו שולל את שיטת המכירה הנוהגת במשק". פסק הדין מנתח את לשון התקנות ומסיק כי אם הסחורה לא נמכרת במשקל, הרי שחובת הצגת המחיר חלה על הסלסלה בה הם נמכרים. כלומר, התקנות המחייבות לציין מחיר לק"ג לא רלוונטיות.

"דיני הגנת הצרכן לא נועדו למנוע מעוסקים להציע שיטות מכירה מגוונות, ככל שאלה אינן פוגעות בצרכן, לא כל שכן כאשר אלה מטיבות עמו ועם האינטרס הציבורי", קבעו השופטים. נקבע כי כששיטת המכירה במשק נגישה וכוללת מחיר ידוע לסלסלה, היא מספקת ודאות ומקילה על חישוב מחיר הרכישה.

באשר לטיעון כי לא ניתן להשוות מחירים, צוין כי ההשוואה צריכה להעשות בין מוצרים דומים וכי מטרתה העיקרית של חובת הסימון והצגת המחירים היא להבטיח שקיפות. כמו כן, נקבע כי השיטה מיטיבה עם תכליות ההגנה על הצרכן. את התובע הייצוגי ייצג עו"ד רן יסעור ואת משק קירשנר עו"ד עודד שטייף.

משמעות הפסיקה: הוראות הגנת הצרכן יפורשו בהתאם לתכליות ההגנה ולאינטרס הציבורי. מותר לעסק להציג מחיר לסחורה שלא לפי ק"ג אם שיטת המכירה שונה והמחיר מוצג וידוע מראש

מספר תיק: 4481-20

פרטי המקרה: מלון רון הוקם עוד בשנת 1977. אז, הוקמו גדרות, קירות ושערים לאורך קו החוף ללא היתר בניה באופן שמנע מעבר חופשי לאורך חופי הכנרת. כמעט 30 שנה אחרי, בשנת 2004, נחקק חוק שמירת הסביבה החופית שמעגן את הזכות למעבר חופשי בחופים.

בשנת 2014 המשרד להגנת הסביבה החל לפעול במסגרת החוק ובתחילת שנת 2022 הוציא המשרד צו למלון לפנות את החסימות והבנייה הלא חוקית לאורך 250 מטר של רצועת החוף. המלון ובעליו אברהם, אהרון ושמואל אמסלם נדרשו להחזיר את החוף למצבו הטבעי ולאפשר מעבר חופשי.

בתגובה לכך עתרו הבעלים לבית משפט, ביקשו לבטל את הצו וטענו כי המשרד להגנת הסביבה לא טרח לפעול תקופה ארוכה למרות שהמפגעים היו ידועים. לטענת המלון, הגדרות והשערים הוקמו לפני חקיקתו, קיומם היה ידוע לרשויות והן מהוות תנאי לרשיון העסק כך. לדבריהם הסרת הגדרות והשערים תוביל לסגירת המלון ולפגיעה במקור פרנסתם של עובדיו.

השופט יריב נבון דחה את הבקשה וקיבל את עמדת המשרד להגנת הסביבה שיוצג על ידי פרקליטות מחוז צפון (אזרחי). נקבע כי הבנייה הוקמה בניגוד לחוק וללא היתר.

אחת הטענות של הבעלים הייתה שבמשך שנים לא נעשה דבר בעניין, למרות החקיקה. על כך ציין השופט כי מ־2014 ידעו הבעלים שעליהם להסיר את הגדרות אך המלון משך זמן. "ברור לכל כי מי אשר בונה גדרות, ללא היתר, באמצעותן נחסם המעבר החופשי לציבור אינו יכול ליהנות מפירות הבאושים של התנהלותו בטענה לפיה הרשויות לא פנו אליו תוך זמן סביר וביקשו להסיר את המפגע".

השופט קבע כי מהתמונות ניתן ללמוד כי "המבקשים יצרו לעצמם ולאורחי המלון מעין רצועת חוף פרטית, ללא רשות או היתר כדין, וזאת משיקולים עסקיים כלכליים גרידא, תוך התעלמות מהפגיעה הנגרמת לסביבה החופית ולזכות הגישה החופשית של הציבור לסביבה זו". בתוך כך, בית המשפט הורה על הותרת הצו על כנו. המלון ובעליו חויבו לשלם עשרת אלפים שקלים הוצאות.

משמעות הפסיקה: בית המשפט חיזק את חשיבות השבתם של חופי הים ומשאבי הטבע לרשות הציבור ושמירה על החופים. זאת, על אף שהגדרות הוקמו לפני חקיקת החוק

מספר תיק: 44743-09-22

פרטי המקרה: חוקר פרטי, בעלים של תאגיד חוקרים פרטיים, נחקר בחשד למעורבות בפרשייה שעניינה חדירה למידע אישי של אזרחים. החדירה נעשתה, לפי הטענות, לצורך שימוש במידע לביצוע חקירות פרטיות עבור לקוחות. החוקר נחקר בחשד לשורת עבירות בהן פגיעה בפרטיות, שיבוש מהלכי משפט וקבלת דבר במרמה.

מהחלטת בית המשפט המחוזי, בשבתו כבית המשפט לעניינים מנהליים, עולה כי מי שעבדה כמתמחה בחקירות פרטיות אצל שותפו של החוקר הפרטי נכנסה במשך תקופה ארוכה למידע אישי של אלפי אזרחים באתר הביטוח הלאומי והעבירה את המידע האישי לחוקר. צוין כי מחומר הראיות עולה כי החוקר היה מודע לדברים ונהנה מכך.

החוקר טען כי החשדות המיוחסות לו אינן נכונות והעבירות לא בוצעו על ידו אלא על ידי מתמחה של שותפו עליה אין לו סמכות ניהול, וכי לא היתה לו מודעות שהמעשים בוצעו באופן לא חוקי. בנוסף, לטענתו היו פגמים בעדות המתמחה.

הוועדה לרישוי חוקרים פרטיים ביטלה את רישיון החקירות של החוקר לשנת 2023 משיקולים של ביטחון הציבור. הוועדה ציינה כי העבירות בהן חשוד החוקר נוגעות לליבת העיסוק במקצוע ומהוות פגיעה חמורה בפרטיותם של אזרחים רבים, וכי הראיות שהוצגו משכנעות וכבדות משקל.

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה לאחרונה את הערעור שהגיש החוקר. השופט אביגדור דורות קבע כי לא נמצאה עילה המצדיקה את התערבות בית המשפט. עוד נקבע כי הרף הראייתי אליו נדרשת הוועדה בהחלטה אם לבטל רישיון חוקר פרטי אינה לפי דיני הראיות הרגילים אלא לפי רף ראייתי נמוך, שמספיק להליך מנהלי. לכן, אין מקום לטענות על הפגמים שבעדות המתמחה.

החוקר הפרטי יוצג על ידי עו"ד קובי סודרי שמסר "לדעתנו בית המשפט טעה ואישר פגיעה בלתי מוצדקת. מאמינים שהמצב ישתנה כאשר התיק ייסגר מבלי שיוגש בו כתב אישום". באגף לאסדרת מקצועות במשרד המשפטים אמרו כי "ההחלטה מחדדת את גבולות העיסוק ואחריותו של החוקר הפרטי - לפעולות שלו עצמו ולפעולות אחר במשרדו או בתאגיד אליו משתייך".

משמעות הפסיקה: ניתן לפסול רישיון חוקר פרטי, בשל חשדות, גם כאשר החוקר טרם הועמד לדין וטרם הורשע. זאת, אם הוועדה מתרשמת על בסיס חומרי חקירה כי הוא עלול לפגוע בביטחון הציבור.

מספר תיק: 24298-12-22