מנכ"ל דיפלומט: "אין הלימה בין הרעש סביבנו למה שקורה בפועל"

רגע אחרי אישור חוק ההסדרים ותקציב המדינה, קיימו משרד עו"ד פירון, בשיתוף ACC ישראל ואיגוד לשכות המסחר, כנס בבורסה בת"א שכותרתו "רגולציה וניהול משברים במציאות משתנה".

● הסיבה לכך ששתי אפליקציות תחבורה עזבו את ישראל | ניתוח
● תגבירו את הקצב: כך ישתנה עולם הפרסום בעידן הבינה המלאכותית היוצרת 

הכנס, שערכה מחלקת הרגולציה של משרד פירון, עסק בהשפעות הרגולציה בישראל על פעילות המגזר העסקי, והוביל אותו עו"ד רז נזרי, שותף בכיר במשרד, שכיהן עד לאחרונה כמשנה הבכיר ליועץ המשפטי לממשלה. בין היתר לקחו בו חלק בכירים ממשרדי האוצר, המשפטים, הבריאות והתקשורת בעבר ובהווה, ונציגים מהמגזר הפרטי.

אחת המשתתפות המעניינות הייתה היבואנית דיפלומט, שעמדה במוקד סערה תקשורתית וציבורית בקיץ שעבר, כשהודיעה על העלאת מחירים של חלק ממוצריה, וספגה ביקורת וקריאות לחרם צרכני, בין היתר מצד ההסתדרות.

בשיחה עם ד"ר אלכס קומן, התייחס מנכ"ל דיפלומט ישראל, ינון בן ענת, לאופי הצרכני המקומי. "אנחנו כישראלים לא אוהבים להרגיש פראיירים. כשאנחנו נוחתים באיזושהי מדינה, אנחנו רואים מוצר (יותר זול), וממציאים סיפור שלם סביב הדבר. זו לא השוואה אמיתית. ישראל לא יותר יקרה מהרבה מאוד מדינות באירופה, גם בקטגוריות שבהן טענו כך לאורך שנים".

באשר להצעה להגביל את ייצוג המותגים של חברות כמו דיפלומט, בן ענת סבור כי "זה אירוע דרמטי, גם ברמת חברה שבונה יכולות במשך 30 שנה ומגיעה להישגים יפים, ובסוף בא הרגולטור ואומר שזה בעייתי ולא טוב, ולכן נעשה תרגיל ונפרק אתכם".

"להגדיל את התחרות"

בן ענת התייחס גם לנושא שמטריד רבים בשנה האחרונה - יוקר המחיה בישראל. "מדובר בשאלה מורכבת. לקחת את זה ולהפוך את דיפלומט או יבואן אחר לחזות הכול, זה לא הפתרון הנכון", ציין. "הכלכלנית הראשית של האוצר פרסמה דוח שבו היא מתארת את הרווחיות של היצרנים והיבואנים הגדולים בישראל, ורואים שדיפלומט נמצאת בסף הנמוך של הרווחיות, כלומר יש חוסר הלימה בין הרעש למה שקורה בפועל.

"הדרך הטובה ביותר להתמודד עם יוקר המחיה היא לתת לשוק לרוץ קדימה ולהגדיל את התחרות. צריך לעשות הכול כדי לשחרר חסמים. בנוסף, יש חוקים ספציפיים לישראל שצריך לבטל. לדוגמה, כל מי שרוצה להביא אבקת כביסה צריך להביא אותה תחת רגולציה ספציפית שיש רק בארץ. היצרן שלנו צריך לעצור את הכול ולעבור לפורמולציה מיוחדת, זה משתקף במחירים שהוא נותן לנו, וזה כמובן מגיע לציבור.

"אם אנחנו מסתכלים על מדדים שנאספו על ידי רשות התחרות, שנותנים תמונה לרמת הריכוזיות בשוק, דיפלומט לא נמצאת שם. ואם כן, היא נמצאת בקטגוריות כשחקנית שמייצרת תחרות. נעשה פה תהליך שיביא להעלאת מחירים לצרכן, לא לירידה".

על הרקע הזה יש לציין כי בשנה האחרונה ירדו מחירי התובלה, מה שמעלה את השאלה מדוע דיפלומט אינה מורידה מחירים. "בכל נקודת זמן יש פקטורים שעולים ויורדים", משיב בן ענת. "חברות שרוצות להרוויח יותר, ולשרוד, חייבות לעשות תהליך איזונים ובלמים. אנחנו לא העלינו מחירים כתוצאה מעלויות הכרוכות בתובלה, אלא בגלל עלויות שלא יכולנו כבר לספוג מצד הספקים שלנו".

"הבנתי שהטירוף מוחלט"

עו"ד רז נזרי ממשרד פירון, שייצג את דיפלומט בדיונים שהובילו להוצאת הרפורמה להגבלת היבואנים מחוק ההסדרים, סיפר כי "זה לא קרה בגלל העיניים היפות שאין לנו, ולא בגלל שהיינו עד לא מזמן במערכת, זה ממש לא שיקול.

"פשוט הצפנו בפנייה מפורטת לגורמים הרלוונטיים את הבעיות המשפטיות הקשות שהיו בהצעה המקורית, והסברנו מדוע זה גם לא ישיג את המטרה החשובה באמת של הורדת יוקר המחיה ומדוע יש חלופות אחרות. אני מקווה שבמסגרת הועדה שהוקמה עכשיו לטיפול בנושא, אכן יימצאו הפתרונות הראויים והמאוזנים".

בכנס דיברה גם שרת הכלכלה והתעשייה לשעבר, אורנה ברביבאי, שסיפרה כי כאשר ניסתה לטפל ביוקר המחיה "אנשים טובים אמרו לי 'אל תגעי בזה עם מקל. את תבטיחי הבטחות שווא ולא תצליחי לממש'. הבנתי שהטירוף מוחלט.

"הסיפור מתחיל במדינה צעירה שרצתה מאוד להגן על התעשייה שלה, ויצרה רגולציה שתכליתה הייתה להגן על עצמה, אבל היא לא מתאימה למציאות המשתנה. למה אתה נותן יתרון יחסי למכון התקנים ברגולציה של פעם, ואומר שעל כל תקן יהיה תקן נפרד ישראלי?

"איך יכול להיות שתהליך של מוצר בסיסי מגיע לאזרח באירופה בקיצורי דרך משמעותיים שרגולציה מאפשרת, ובישראל היא הופכת את החיים שלו לסיוט? השיגעון הוא שמוצר שמיוצר בישראל, ומגיע לחו"ל, בגלל רגולציה אחרת, נמכר בהרבה יותר זול לאזרח שם. למה?".