כפי שנחשף בגלובס: נחתם הסכם שכר היסטורי בצה"ל

משרד האוצר בראשות בצלאל סמוטריץ' ומשרד הביטחון בראשות יואב גלנט חתמו היום (ה') על הסכם היסטורי שיהווה עוגן לתוכנית הרב שנתית של משרד הביטחון וצה"ל.

● צה"ל והאוצר במו"מ מתקדם לשינוי היסטורי במודל השכר | בלעדי 
● ריבית על היתרה בחשבון העו"ש? הטיפול באוברדרפט הרבה יותר משמעותי ונחוץ | פרשנות 
● רוצים לדעת מה יקרה בשוק הדיור? הנתון המדאיג שמסתתר בדוחות 

במסגרת ההסכם, יקוצר שירות החובה בצה"ל באופן דיפרנציאלי ומשך השירות יקוצר בהתאם לצרכים הביטחוניים ולאופי התפקיד, כך שבשנת 2030 משך השירות הממוצע יעמוד על 28 חודשים, ומשך שירות מלא יוגדר החל מ-24 חודשים ויהיה שווה לגמרי לגברים ולנשים. על פי הודעת משרד האוצר והביטחון, בהמשך תתקיים עבודת מטה שתקבע את משכי השירות למקצועות השונים. שחרור מוקדם יותר יאפשר גם התחלה מוקדמת יותר של הקריירה, ולכך השלכות משמעותיות על הצמיחה הכלכלית בטווח הארוך.

גם שכר חיילי החובה יעלה משמעותית, כך שהחל מהחודש ה-25 (השנה השלישית לשירות) הוא יעלה ב-25% החל מיוני 2024, ב-50% החל מינואר 2025, והחל מיוני 2026 תינתן תוספת דיפרנציאלית לפי מערכים. עם זאת, נראה כי שכר חיילי החובה יישאר מתחת לשכר המינימום, שעומד כיום על 5,571 שקל בחודש.

"יוקצו כמיליארד שקל להסכם שכר ייעודי"

עוד אומרים בהודעת האוצר ומשרד הביטחון, ש"בכדי לאפשר לצה"ל להמשיך לשמר כוח-אדם איכותי, נקבע כי יוקצו כמיליארד שקל להסכם שכר ייעודי, כתוספת שכר ומענקים המיועדים לאנשי הקבע הצעירים ואוכלוסיית הלוחמים". דבר זה יעלה את שכר אנשי הקבע הזוטרים, בדרגת סג"ם עד סרן, שהיום משתכרים כ-11 אלף שקל בחודש בממוצע. בנוסף, דיווחנו הבוקר בגלובס שצה"ל והאוצר בדרך להסכמות שתוספת השכר האוטומטית שאנשי הקבע מקבלים בעקבות העלאת השכר הצפויה במגזר הציבורי לא תשורשר אוטומטית, אלא תינתן לצה"ל האוטונומיה לבחור להעניק תוספות שכר גבוהות יותר במקצועות נדרשים, על חשבון העלאת שכר במקצועות בהם אין מחסור באנשי קבע.

על פי ההודעה, "סוכם על מתווה בו תוצע לראשונה אפשרות בחירה למשרתי קבע במערכים מסוימים של מסלול תגמול מיוחד בשירות הקבע, אשר יכלול העלאת שכר משמעותית ומענקים במקום פנסיית הגישור". לא מדובר בביטול מוחלט של פנסיית הגישור, שהיא פנסיה תקציבית קצרה יותר עד גיל הפרישה, אך היא תאפשר למי שלא מתכנן קריירה מלאה בצה"ל לקבל שכר גבוה יותר על שירותו במקום לבנות על פנסיה בגיל מאוחר. בפברואר האחרון גם הוסכם שפנסיית הגישור תשולם עד גיל 60 בלבד, ולא עד גיל 67 כפי שהיה מקובל.

כמו כן, אומרים ש"כנדבך נוסף בהגברת השקיפות בין המשרדים, סוכם על הקמת מנהלת גמלאות ושכר משותפת אשר בראשה יעמוד נציג מטעם החשב הכללי". זו דרישה ותיקה של האוצר, שסוכלה בחוק ההסדרים הקודם, אך כעת צה"ל מסכים לה כחלק מההסכם הרחב.

שר הביטחון: "ברכה גדולה למדינה"

הסיכום המפורט שיפורסם בתקופה הקרובה בהתאם להנחיות ביטחון מידע, נחתם על-ידי הדרג המקצועי - בין סגן הרמטכ"ל אלוף אמיר ברעם, ראש אכ"א אלוף יניב עשור והיועכ"ל תא"ל גיל פנחס מצד צה"ל ומשרד הביטחון לבין הממונה על התקציבים יוגב גרדוס, הממונה על השכר אפי מלכין (לעניין היבטי כח האדם) והחשב הכללי יהלי רוטנברג (לעניין הקמת מנהלת גמלאות ושכר) מצד משרד האוצר.

לדברי שר הביטחון יואב גלנט, "מדינת ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים רבים ההולכים ומתעצמים ומחייבים הכנה מוקדמת והשקעת משאבים משמעותית לשם היערכות לכל תרחיש. הבשורה שאנו מביאים היום, עם חתימה על הסכם תקציבי רב שנתי בין מערכת הביטחון למשרד האוצר היא ברכה גדולה למדינת ישראל. התוכנית הרב שנתית תספק מענה להתעצמות, להצטיידות ולשימור היתרון האיכותי של ישראל על אויביה בתחומים הביטחוניים, הצבאיים, הטכנולוגיים והמודיעיניים. נשקיע בכח האדם באופן מיוחד לשם שימור מקור כוחנו וננקוט במדיניות שתאפשר תשלום מוגבר לאלו המשרתים בחזית הלחימה ולאורך זמן ממושך יותר, בחובה ובקבע".

על כך מוסיף שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ש"אני מברך על חתימת העוגנים לתוכנית הרב שנתית של מערכת הביטחון. אנו מסכמים פה תהליך ארוך, יסודי ומעמיק בו נבחנו הצרכים של מערכת הביטחון והשפעתה של מערכת זו על כלכלת מדינת ישראל, ואני סבור שמצאנו את האיזונים הנכונים. הסיכום הנוכחי מסדיר לאחר שנים ארוכות סוגיות שונות שהיו במחלוקת ומעניק לצה"ל וללוחמיו ומפקדיו את הגיבוי ואת הוודאות והיציבות הנדרשת. בתוך כך, קיצור שירות החובה שנחתם היום חשוב למשק ולצמיחה הכלכלית של המדינה".