צעד החירום הכואב של רשות שוק ההון: מפחיתה את התגמול למבוטחים הסיעודיים בקופות החולים

קופות החולים הקימו קרנות ייעודיות מהן ישולמו תגמולי הביטוח ללקוחות, אך בחלקן, בעיקר בזו של כללית, הכסף אוזל • ברשות שוק ההון פרסמו טיוטה לפי התגמול החודשי יצומצם מסכום של כ-6,100 שקל ל-5,500 שקל, ופיצוי יוענק רק לאחר חצי שנה ולא לאחר חודשיים כנהוג היום

מ''מ הממונה על שוק ההון, עמית גל / צילום: מארק ניימן, לע''מ
מ''מ הממונה על שוק ההון, עמית גל / צילום: מארק ניימן, לע''מ

הדרך של רשות שוק ההון להתמודד עם הכסף האוזל בקרנות שהקימו קופות החולים לטובת תשלום למבוטחים הסיעודיים היא קשה, אך לא מפתיעה ולפחות על פי הרשות הכרחית להמשך קיומו של הביטוח הסיעודי בישראל. הרשות פרסמה היום (ג') טיוטה שנועדה לייצב את קרנות המבוטחים המעניקות גיבוי לפוליסות סיעודיות לטווח ארוך.

לפי שווי של 3.9 מיליארד שקל: הראל רוכשת 10% מחברת הנדל"ן תדהר 
ה"גיים צ'יינג'ר" הפיננסי של ישראל: למי יועיל חוק האיגוח החדש ומהן הסכנות | ניתוח

בטיוטה שפורסמה להערות הציבור נקבע שתבוצע הפחתה בתגמולי הביטוח החודשיים, מסכום של כ-6,100 שקל לסכום של 5,500 שקל. על פי רשות שוק ההון, למרות הצמצום בתגמולים, אלו משולמים על ידי פוליסת הסיעוד בקופת החולים בנוסף לגמלת סיעוד המשולמת על ידי המוסד לביטוח לאומי לאזרחים הזכאים לכך. מדובר יחד עם הקצבה מהביטוח הלאומי בכ-11 אלף שקל בחודש, סכום שאמור לכסות עלות מטפל סיעודי.

עוד נקבע כי תקופת ההמתנה בפוליסה תוארך מחודשיים לחצי שנה, כלומר רק מבוטחים שתקופת הזכאות שלהם לתגמולים נמשכת יותר מחצי שנה יהיו זכאים להם. ברשות מציינים כי גם לאחר הארכת תקופת ההמתנה, צפוי שמרבית התביעות בביטוח הסיעודי ישולמו, שכן חלק עיקרי בתביעות הוא לתקופות ארוכות יותר.

כיום, מבוטחים במסגרת הביטוח הסיעודי הקבוצתי לחברי קופות החולים כ-4.6 מיליון אזרחים, כאשר ביטוח זה מעניק פיצוי חודשי למבוטחים שנכנסו למצב סיעודי ולא מסוגלים לבצע פעולות יום יומיות באופן עצמאי.

 

עליה של עשרות אחוזים בשיעור התביעות בביטוחים סיעודיים 

ברשות שוק ההון הסבירו כי הצעדים שננקטו מבוצעים על רקע עליה של עשרות אחוזים בשיעור התביעות המוגשות בביטוחים סיעודיים בשנים האחרונות. מגמה זו איננה ייחודית רק לישראל, ונובעת מסיבות שונות כגון התארכות תוחלת החיים של מטופלים סיעודיים והתפתחויות טכנולוגיות. בנוסף, על שיעורי התביעות הסיעודיות בישראל משפיעים גם גורמים נוספים כגון עליה בכמות האישורים לגמלת סיעוד בביטוח הלאומי, פעילותן של חברות למימוש זכויות רפואיות, וכן עליה במודעות הציבור לכיסוי עצמו.

מכיוון שיציבותן של תוכניות הביטוח הסיעודי בקופות החולים מתבססת במידה רבה על קרנות מבוטחים שנצברו לאורך זמן, עליה משמעותית בכמות תביעות הביטוח עשויה לפגוע בזמינות הפוליסות ולפגוע ביכולתן לספק כיסוי ביטוחי למבוטחים.

העלייה בתביעות הביאה לכך שחברות הביטוח הנושאות ב-20% מהסיכון הפסידו כסף, אבל הסיפור הגדול הוא כאמור הכסף שאוזל באותן קרנות ייעודיות, עד כדי שחיקה של ההון שהן צברו. כללית, בה מבוטחים כ-2.5 מיליון איש בביטוח סיעודי נמצאת במצב הבעייתי ביותר, וההערכות הן כי לא ינקטו צעדים משמעותיים כמו זה של רשות שוק ההון הכסף יאזל שם בתוך כמה חודשים, שנה לכל היותר. בקופת החולים מכבי לעומת זאת מבוטחים 1.61 מיליון חברים, ובקרן שלה ישנם קרוב ל-5 מיליארד שקל פנויים.

כדי להתמודד עם המשבר הקרב, עמדו על השולחן כמה פתרונות. הראשון היה לומר למשלם המסים לפתוח את הכיס ולהציל את הקרנות. אולם במקרה כזה, מדוע אדם שאין לו כסף לרכוש את הביטוח הסיעודי (שהינו בעלות נוספת ולא כלול אף בשב"ן של קופות החולים) יצטרך לסבסד את בעלי הממון שרכשו את הכיסוי?

אלטרנטיבה נוספת היא טיפול בסוגייה ברמה הממלכתית, כפי שעלה כמה פעמים בעבר - לכלול את הסיעוד כחלק ממס הבריאות וכך לייצר רובד סיעודי ממלכתי. צעד כזה דורש העלאת המס ככל הנראה ביותר מ-1% בנוסף לתשלום של עשרות מיליארדים בשנה שיוטלו על תקציב המדינה. ולבסוף, הפתרון הנוסף הוא לייצב את התכניות של הקופות כפי שמנסה לעשות רשות שוק ההון, גם במחיר של צמצום כואב בזכויות העמיתים בהווה.

נזכיר כי כפי שנחשף בגלובס בספטמבר האחרון, ברשות שוק ההון עצמה בחנו פתרון מחוץ לקופסה לסוגיית הביטוח הסיעודי, אך זה טרם קודם. הממונה הקודם על הביטוח, משה ברקת, אמר אז כי ברשות בחנו מתן כיסוי סיעודי דרך ההפקדה לקרנות הפנסיה. ברשות בדקו אז מספר מודלים, בין היתר אם הכיסוי יהיה בבחינת רשות, כמו ביטוח שארים שהינו החלטה של המבוטח, או שיוטל כחובה על כל החוסכים בקרנות הפנסיה, כמו ביטוח נכות שכבר כלול כעת בביטוח שמעניקות קרנות הפנסיה. בכל מקרה, צריך להתחשב בכך שהחלת חובה על עמיתי הקרנות לרכוש כיסוי ביטוחי נוסף עשויה לפגוע בקצבה הפנסיונית שלהם.

בקופות החולים אומרים כי כבר לפני כמה חודשים "הרימו דגל" והתריעו על הסוגיה, אך לא קיבלו סיוע אליו הם כמהים. "גם הצעד של רשות שוק ההון הוא רק צעד שדוחה את הבעיה ונותן לנו קצת אוויר אבל לא פותר אותה לגמרי. מה שיפתור את המשבר הוא רק פעולה ברמה הממלכתית-לאומית".

נזכיר כי כיום הביטוחים הסיעודיים דרך קופות החולים הם למעשה הפתרון היחיד של הציבור לרכוש כיסוי סיעודי חצי פרטי. זאת לאחר שבדצמבר 2019 הפסיקו חברות הביטוח בישראל לשווק ביטוחי פרט (כמיליו ישראלים עוד מחזיקים בביטוח כזה). שנתיים לפני כן ביטלה הממונה דאז על הביטוח את ביטוחי הסיעוד הקולקטיבים ומבוטחים אלו עברו לקופות החולים, כך שכיום מבוטחים בהם כאמור 4.6 מיליון איש.

"עם התארכות תוחלת החיים והתפתחויות המדעיות, גובר האתגר שלנו כחברה, לספק מענה הולם לאוכלוסיות הנקלעות למצב סיעודי", הסביר את המהלך מ"מ הממונה על שוק ההון, עמית גל. "סוגית הביטוח הסיעודי היא סוגיה מורכבת שמלווה אותנו שנים רבות, ואף בעוצמה גוברת בשנים האחרונות. רשות שוק ההון פועלת באופן זהיר ואחראי על מנת להבטיח לאזרחי ישראל את המשך הנגישות לביטוח הסיעודי הקבוצתי באמצעות קופות החולים. צמצום מסויים בגובה הכיסוי הוא מהלך לא פשוט ברמת הפרט, אך הכרחי כדי לשמור על האינטרס הציבורי לכיסוי סיעודי הולם לעת זקנה. אנו מחוייבים להמשיך לפעול יחד עם שותפינו בממשלה, ובשיח עם קופות החולים וחברות הביטוח על מנת לאפשר לאזרחי ישראל כיסוי ביטוחי הולם למקרה בו יקלעו למצב סיעודי".