תערוכה בבית טיכו בירושלים שחייבים לראות ופסטיבל לילדים שכדאי לבקר בו

ב"פסטיבל הקרון" בירושלים, אירוע תיאטרון ומחול לילדים, יציגו 12 הפקות למבוגרים בהן בכורות, אורחים מחו"ל ומופעים מהארץ, והוא יכלול מופעי בובות וחפצים, פרפורמנס, מיצג וקרקס עכשווי • הציירת אורלי מיברג מציגה בבית טיכו בירושלים מיצב של ציורים גדולים, שמרקמם דומה לאדמת טרשים או צלעי הרים מדבריים, ומעלים בזיכרון את ציורי הנוף המאוחרים של אנה טיכו, מי שהיתה בעלת הבית

מתוך ההצגה של מורן דובשני ''נגיד שהעולם היה ילד'' (בכורה בפסטיבל הקרון הבינלאומי) / צילום: דור קדמי
מתוך ההצגה של מורן דובשני ''נגיד שהעולם היה ילד'' (בכורה בפסטיבל הקרון הבינלאומי) / צילום: דור קדמי

אומנות

אֵינאֵיך הלאה, שוב הלאה

אורלי מיברג

אוצרת: תמנע זליגמן
היכן: בית טיכו
כתובת: רחוב הרב אג"ן 10, ירושלים
ימים ושעות פתיחה: שלישי־חמישי מ־12:00 עד 20:00, יום שישי מ־10:00 עד 14:00
טלפון: 02-645-3746
תאריך נעילה: 30.12.23

ב"בית טיכו" בירושלים, המהווה שלוחה של מוזיאון ישראל, מוצג כעת "יוצרות מהבית: ארבע אמניות־אורחות בבית טיכו ובגן", אשכול תערוכות של רביעיית אמניות ישראליות: אורלי מיברג, עינת אמיר, אלינור סאם ויפעת זיו, שאצרה תמנע זליגמן. כל אחת מהאמניות בחרה להתמקד בהיבט אחר של הבית: הקירות, הגן, יצירותיה של אנה טיכו או סיפורו של רופא העיניים ד"ר אברהם אלברט טיכו (בעלי הבית) ולהגיב אליהם במדיום שונה: ציור, רישום, פיסול, צילום, סאונד, וידאו ואנימציה.

על האמנית

אורלי מיברג, 65, נולדה בתל אביב וגדלה ברמת חן, וסבה היה האספן וסוחר האמנות יוסף שטיגליץ. בסוף שנות ה־70 עברה ללונדון, ולאחר מכן לארצות הברית, שם למדה אמנות ב"קולג' אוף ארט אנד קרפטס" בסן פרנסיסקו ובבית הספר לאמנות חזותית בניו יורק. ב־1985 שבה לישראל. עבודותיה עוסקת בקשר שבין האדם לטבע, באורבניות ובטשטוש הגבולות שבין אמת לאשליה. ציורים רבים שלה, בעיקר מתחילת דרכה, מבוססים על תצלומים של אובייקטים, סצנות ביתיות או דמויות של מתרחצים. העבודות האחרונות שלה מופשטות יותר, ועוסקות בשבריריות והזמניות של האובייקט האמנותי. מיברג הציגה תערוכות רבות בארץ ובעולם, בין השאר במוזיאון רמת גן, מוזיאון תל אביב, מוזיאון חיפה, גלריה "מרי פאוזי" ביפו, גלריה "אחד העם" בתל אביב ומכון סאן חוזה לאמנות עכשווית בקליפורניה.

על התערוכה

העבודות ב"אֵינאֵיך הלאה, שוב הלאה", תערוכתה של אורלי מיברג בבית טיכו, מנהלות דיאלוג עם הבית ועם ציוריה של אנה טיכו (1894־1980). טיכו, שעלתה לארץ בשנת 1912 ופעלה כציירת בירושלים במשך חמישה עשורים, נהגה לרשום בעיפרון, דיו ופחם את נופי ירושלים. זמן קצר לפני מותה ב־1980, הוכתרה ככלת פרס ישראל בתחום הציור. מיברג מציגה כאן מיצב של ציורים גדולים, עשויים מחלקי בד שנצבעו בדיו, המתפרשים על פני קירות הגלריה. מרקם העבודות, מעין קולאז'ים מופשטים, דומה לאדמת טרשים או צלעי הרים מדבריים, ומעלה בזיכרון את ציורי הנוף המאוחרים של טיכו, שאופיינו בקו משוחרר ובסגנון מופשט יחסית.

ערך שוק

מיברג מיוצגת על ידי גלריה "נגא" בתל אביב. ציוריה כלולים באוסף מוזיאון תל אביב ובאוספים פרטיים בארץ ובעולם. טווח מחירי ציוריה: כ-6,000 דולר (עבודות קטנות); בין 10,000 ל־12,000 דולר (עבודות בינוניות); ובין 25,000 לכ-35,000 דולר (עבודות גדולות).

במה

פסטיבל הקרון הבינלאומי

היכן: משכן תיאטרון דוידסון בגן הפעמון, תיאטרון החאן, מרכז נורית קציר, הסקייטפארק, ירושלים
מתי: 13־17 באוגוסט
מחירי כרטיסים: 30־80 שקלים
מועדי המופעים ורכישת כרטיסים: www.traintheater.co.il

לרוב מחשבה על תיאטרון בובות, חפצים וצלליות מחזירה אותנו איכשהו לילדוּת, למרות שמסורות תיאטרון עתיקות אלה כוונו מאז ומתמיד גם למבוגרים. אחרי הכל, מאחורי הבובה והחפץ קל להסתיר לא רק מפעילים, אלא גם רעיונות חתרניים וביקורת שלא ימצאו מקום בתיאטרון הקונבנציונלי, השמרני.

גם "פסטיבל הקרון", שפותח הקיץ בירושלים עשור שלישי (13־17 באוגוסט), משמר במידה מסוימת תפיסה רווחת על תיאטרון בובות ככזה המיועד לילדים, או כך לפחות על פי לשונית האודות באתר הרשמי הפונה לילדות ולילדים. ובכל זאת, מספיק מבט חפוז בתוכנייה העשירה של הפסטיבל - עשרות מופעים ואירועים שוברי שגרה מהארץ ומהעולם - כדי לגלות תכנית מרתקת שמכוונת לגדולים. למעשה, השנה במיוחד נדמה שהילדים הם רק תירוץ.

ההפקות הבולטות בפסטיבל

בפסטיבל יציגו 12 הפקות למבוגרים בהן בכורות, אורחים מחו"ל ומופעים מעולים מהארץ. יש בו הכל מהכל - מחול, בובות וחפצים, פרפורמנס, מיצג, קרקס עכשווי ואפילו נגיעות של מציאות מדומה. יש ייצוג לתיאטרון חזותי קלאסי, הברקות חדשניות שמזמנות מבט רענן על טכניקות מסורתיות, מחשבה מחוץ לקופסה והצעות משוחררות מקיבעונות. בין ההפקות בולטות:

The Watching Machine מיצג אשליות אופטיות מספרד שמשתמש בתאורה, צלליות והשתקפויות ליצירת עולם משונה שמותח את גבולות הדימוי והייצוג. תרגיל נוסף בהתבוננות, מבית היוצרת מקרנה רקוורדה שפרד, הופך את הגוף לזירת התרחשות.
ב-Ay!Ya!", שיצרה עם הפרפורמרית סופיה אסנסיו, מפעילים דימויים חזותיים מבריקים
את הדמיון.
La Mob a Sysyphe, טריו אמני קרקס עכשווי מצרפת, יציג מופע אקרובטי אופטימי הקורא תיגר על כוח הכבידה והופך חולשות אנושיות וכישלונות יומיומיים לשמחות קטנות והישגים.
Blush של גוני פז ויוסף סוויד, נוגעת באמצעות בובות באזורי מבוכה, מציצה בקריצה על סיטואציות אינטימיות של חוסר שליטה וחושפת את המין האנושי במערומיו.
"הנשיקה", מפגש קצרצר מפתיע לקהל של "צופה" יחיד שעיניו מכוסות. 7 דקות של רכבת הרים רגשית שטסה במרחבי מציאות מדומה ומציפה באותות חשמליים וזיכרון חושי, חוויות עבר כמו נשיקה ראשונה.
"אל תעיר את הדב", הצגת בובות יפהפייה על דב קרקסים צייתן ואוהב ורינג מאסטר מתעלל שיבוא על עונשו. תוכלו לסגור את הערב בדרינק ב-BoBar, עם בובות שימלצרו ויגישו לכם את המשקאות.