מספר חברות הקנאביס ממשיך להצטמצם וזו לאו דווקא בשורה רעה לענף

בעיצומה של תקופה קשה לשוק הקנאביס הרפואי בישראל, מלמדים הדוחות הכספיים של המחצית הראשונה של 2023 על הצפת השוק בסחורה זולה. פועל יוצא של "מכירת חיסול" אותה ביצעו חלק מהשחקנים המתקשים לשרוד בענף, שאיבד בתקופה האחרונה רבות מהחברות שפעלו בו.

● פרס ניחומים? אחרי ביטול עסקת הענק, ההסכם החדש בין אינטל וטאואר 

אצל חברות המעטות שנותרו בשוק, קיימת בכל זאת אופטימיות זהירה לגבי אפשרות להיפוך במגמה השלילית של השנים האחרונות. זאת לאחר שחלק מהמתחרות הקיימות תצאנה סופית מן השוק, וכן בעקבות שינויים משמעותיים ברגולציה על הענף, שהוכרזו לאחרונה ונועדו לתמוך בפעילותן ואף לפתוח בפניהן הזדמנויות חדשות.

מעט מאוד נותר מההבטחה העצומה של שוק הקנאביס הרפואי בישראל של תחילת שנת 2019, עת הפך הסקטור המתהווה לטרנד לוהט בשוק ההון. השוק משך אליו באותה עת שלל גורמים בכירים מעולמות הפוליטיקה, הצבא והביטחון, הנדל"ן, ההייטק והבידור.

כל אלה רצו לקחת חלק בשוק מתפתח שהלהיב את דמיון המשקיעים בבורסה באותה עת, והבטיח צמיחה מהירה, שנשענה בעיקר על התקוות ליצוא של קנאביס ישראלי איכותי מעבר לים. מחירי המניות של חברות רבות שנכנסו לענף החם נסקו, גם מבלי שהללו רשמו הכנסות משמעותיות.

רוב החברות הפכו לשלדים בורסאיים

המשך הסיפור ידוע: הרגולציה הכבידה על חברות הקנאביס, היצוא התעכב, ובמקביל הסתבר שקשה מכפי שנראה היה לפתח מוצרים שהשוק המקומי וגם הבינלאומי יתעניינו בהם. כך נוצר מחסור, בעקבותיו נפתח השוק ליבוא על חשבון הגידול המקומי. כשהסחורה המקומית החלה לזרום, נוצר עודף היצע, המחירים צללו, ועודפי קנאביס נרקבו במחסנים. מניות החברות הפועלות בענף קרסו, הדרך לגיוס הון נחסמה בפניהן, ורובן הפכו לשלדים בורסאיים.

קאנומד, אינטליקנה, קנזון ויוניבו הגיעו לסוף דרכן בתחום הקנאביס, ואילו קנאשור ופנאקסיה ממשיכות לפעול בתחום אבל מחוץ לבורסה. גם חברות פרטיות נסגרו, ביניהן מדיקיין המבטיחה, שבה היו מעורבים זיו אבירם, ממייסדי מובילאיי, ויו"ר הרשות השנייה עדן בר טל.

נכון להיום השווי המצרפי של חברות קנאביס הנסחרות בת"א הוא כ-400 מיליון שקל בלבד, לעומת כ-3 מיליארד שקל בשנת השיא. רוב השווי מתמקד בחברה אחת - אינטרקיור שמובילים היו"ר אהוד ברק והמנכ"ל אלכס רבינוביץ', הנסחרת בשווי של 270 מיליון שקל, גם הוא רחוק מהשיא.

היקף המכירות המצרפי של אותן חברות (הכוללות בנוסף גם את שיח מדיקל וטוגדר) עמד בסיכום המחצית הראשונה של 2023 על קרוב ל-400 מיליון שקל, המשקף קצב מכירות שנתי של כ-750 שקל, יותר ממחציתו אחראית אותה אינטרקיור.

בשוק הקנאביס פועלות גם מספר חברות פרטיות, כמו בזלת פארמה, לצד גורמים "אופורטוניסטים", שרוכשים קנאביס בחו"ל ומוכרים אותו בארץ, והרגולציה עליהן קלה יחסית. חלק מהחברות בענף (כאמור, בעיקר אינטרקיור), מחזיקות בחנויות פרטיות למכירת מוצרי הקנאביס שלהן, כאשר המוצרים נמכרים גם בבתי מרקחת אחרים ומופצים על ידי גורמי שיווק שונים שמתחלקים ברווחים.

הירידה במחירים הקפיאה את היקף השוק בישראל

הקנאביס הרפואי, שנמכר בכפוף למרשם רופא, משמש בעיקר להקלה בכאב כרוני, בתופעות לוואי של סרטן ובתסמונת פוסט טראומטית. כ-130 אלף איש בישראל צורכים 5 טונות קנאביס רפואי חוקי מדי חודש תחת עשרות מותגים שונים, במחירים החל מ-50 שקל ל-10 גרם (מחיר שפל שלא היה ניתן לדמיין לפני כשנה ויותר) ועד ל-350 שקל ל-10 גרם במוצרי הפרימיום.

כלל היקפו של שוק הקנאביס הישראלי מוערך ביותר ממיליארד שקל בשנה, והוא נמצא בצמיחה מבחינת היקפי החומר המסופק. אם כי הירידה במחירים, הקפיאה את היקפו הכספי בשנה האחרונה.

את השפעת "מכירת החיסול" שהתרחשה לאחרונה בשוק הקנאביס, אפשר לראות אצל החברות ששרדו, למשל בדוחות אינטרקיור, המובילה את התחום בפער. החברה דיווחה על הכנסות של 102 מיליון שקל ברבעון השני, ו-209 מיליון שקל במחצית 2023, גידול של 14% ושל 8% בהתאמה לעומת התקופות המקבילות.

ירידת המחירים מתבטאת אצלה בשיעור הרווח הגולמי, שעמד על 33% מהכנסות במחצית לעומת 41% בתקופה המקבילה. מגמות אלו הובילו לירידה חדה ברווחיות התפעולית של החברה וכן ברווח הנקי שעמד בסיכום המחצית על כ-4 מיליון שקל לעומת כ-30 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. בכל מקרה, אינטרקיור עודנה חברה חזקה ויציבה, עם 116 מיליון שקל בקופת המזומנים ו-71 מיליון שקך בנכסים פינננסיים.

אצל חברת שיח מדיקל, הנמצאת בשליטת משפחת שריד, ההכנסות במחצית צמחו ב-12% ל-72 מיליון שקל, כשגם אצלה נרשמה שחיקה בשיעור הרווח הגולמי (31%). שיח רשמה הפסד של כ־600 אלף שקל במחצית, לעומת רווח של כ־3 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד.

שתי חברות נוספות הפועלות בתחום, כבר דיווחו על הכנסת פעילות נוספת בתחום הנדל"ן, במקביל לעסקי הקנאביס. טוגדר רשמה במחצית הראשונה של 2023 הכנסות של 45 מיליון שקל, עלייה משמעותית לעומת התקופה המקבילה. החברה אף רשמה רווח במחצית של 4.6 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-14 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד. לעומתה, תיקון עולם הודיעה במחצית על הכנסות של 22 מיליון שקל, והפסד עצום של כ-67 מיליון שקל, עיקרו בגין ירידת שווי בעסקיה ומחיקת נכסים ומוניטין. לאחרונה הודיעה החברה על חתימת הסכם, שצפוי למזג לתוכה מספר פעילויות בתחומי התעשייה המסורתית שבהן שולט רונן אלעד, כנגד הקצאת מניות השליטה.

ניסים ברכה, מנכ"ל טוגדר פארמה: "השנה ראינו זינוק בהכנסות וברווח. האסטרטגיה שלנו לשליטה בכל שרשרת הערך עם דגש על השיווק והמכירות מוכיחה את עצמה. הובלנו צעדים משמעותיים בשוק הגרמני והאנגלי במטרה לייצר לחברה תזרים מזומנים משמעותי נוסף גם מאירופה, ואנחנו מצפים לצמיחה גם במחצית השנייה של 2023".

עמיר שיווק, המחזיקה בחברת הקנאביס BOL (שאיפה לחיים), דיווחה כי הכנסות BOL ירדו במחצית ב-61% ל-8.4 מיליון דולר (כ-32 מיליון שקל) והפסידה כ-10 מיליון דולר, יותר מכפול מבתקופה המקבילה אשתקד.

החברה הסבירה את הירידה בהיצע מוגבר שהוביל לירידת המחירים, ובעדיפות בשוק לחברות שיש להן בתי מרקחת. על פי הדוח, BOL פועלת כיום ביבוא קנאביס מחו"ל בלבד, אם כי גם פעילות זו נתקלה בקשיים, לדברי החברה, בשל "שינוי בתמהיל הספקים".

השינויים של משרד הבריאות והתקווה הזהירה

אז מדוע בכל זאת ישנה אופטימיות זהירה בשוק? באוגוסט פרסם משרד הבריאות על שינויים ברפורמת הקנאביס, שצפויים להקל משמעותית על החברות. על התקינה החדשה, שכותרתה "רגולציה מאפשרת", חתומים מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, וסמנכ"ל הרגולציה רן רידניק, אשר מונה ב־2021 ושניהם הגיעו ממשרד האוצר.

אלכס רבינוביץ', מנכ"ל אינטרקיור, מסביר כי "השינויים יקלו עלינו משמעותית. ייערכו פחות ביקורות, והעמידה של החברות בחלק ניכר מן התקינה, גם ליצוא, תהפוך להיות על בסיס הצהרה בדומה למוצרים אחרים בתחום הביומד". בנוסף משרד הבריאות הסכים, לאחר שנים של התנגדות, לאשר מפעלי קנאביס ישראליים על בסיס תקן EUGMP התקף גם באירופה.

שינוי נוסף הוא בתחום המחקר והפיתוח. יוגב שריד, מנכ"ל ואחד מבעלי השליטה בשיח מדיקל אומר כי "נוכל לבצע כל מו"פ שנרצה". מחקרים בבני אדם עדיין מחייבים ועדות אתיקה כמקובל בתחום הרפואי, אבל רופאים חוקרים יוכלו להנפיק למטופלים רישיונות שימוש בקנאביס, ואישורי ועדת האתיקה צפויים להיות פשוטים יותר. יהיה קל יותר לבצע מחקרים בבעלי חיים ומחקרים חלקיים ומעבדתיים.

שינוי נוסף נוגע לאפשרות לייצר בישראל מוצרי קנאביס רפואי בצורות מתן חדשות, כולל מוצרי אידוי חדשים, טבליות ונרות, לעומת רק תפרחות ושמנים כיום.

למעשה, השינוי המשמעותי ביותר הוא כנראה מול הצרכנים. עד היום כדי לקבל קנאביס נדרש לנסות קודם תרופות אחרות לטיפול בכאב, כולל תרופות על בסיס אופיואידים. רבינוביץ': "כעת זה יהפוך להיות לפי שיקול דעת הרופא". תהיה הקלה בהארכת רישיונות הקנאביס, ועבור 10 התוויות, רופא יוכל לתת מרשם, גם ללא אישור מן המחשב המרכזי של משרד הבריאות. כמו כן יוכל הרופא לרשום את הקנאביס כטיפול ראשון המוצע לכאב.

"הבירוקרטיה היוותה חסם משמעותי לצמיחה"

האם השינויים יפתחו בפני החברות הישראליות גם את היצוא? שריד: "אנחנו מייצאים לאוסטרליה כבר כמעט שלוש שנים ועם פנאקסיה לגרמניה. הבירוקרטיה אכן היוותה חסם משמעותי לצמיחת הפעילות הזו. נכון שגם בלעדיה ישנו חסם של איכות, אבל השוק הישראלי מאוד השתפר מהבחינה הזו".

גם אינטרקיור הודיעה בדוחותיה כי לאחר תקופה של גישוש היא תשיק את מוצריה רשמית בגרמניה ובריטניה, בסוף השנה הנוכחית ותחילת 2024.

יש גם חסרונות ברגולציה החדשה מבחינתכם?
רבינוביץ': "הבטן הרכה היא נושא צורות המתן. נראה שעומד להיות רף גבוה שיקשה על רישום של צורות מתן חדשות. גם בתחום ה־CBD (החומר הפעיל הלא ממסטל בקנאביס) מדברים על תחילת 2024, ובתחום הזה אנחנו קצת איחרנו את הרכבת העולמית. אבל עדיין מדובר בבשורה כי זה שוק של מאות מיליוני שקלים".

בשוק מאמינים שיש עודף חברות, והצמצום יימשך. חלק גדול מהקנאביס שנמכר בארץ הוא עדיין מותגי יבוא. "אני מעריך שיהיו רק 2־3 שחקנים דומיננטיים בשוק הכלל עולמי, ועוד 2־3 מקומיים בכל מדינה", אמר רבינוביץ'. "כמו בכל מותג - למשל קוקה קולה ופפסי".