חברת התרופות שהקפיצה את כלכלת דנמרק ושווה יותר ממותג העל של לואי ויטון

בחסות הצמא העולמי לתרופות הרזיה, היצרנית הדנית "נובו נורדיסק" הפכה השבוע לחברה בעלת השווי הגבוה ביותר באירופה וכך עקפה את אימפריית מוצרי היוקרה הצרפתית LVMH • החברה, שנוסדה לפני מאה שנה, אחראית כעת לקפיצה בתמ"ג הדני, לירידת האינפלציה במדינה ולדיונים כלכליים בשאלה: איך למנף את הבוננזה בשוק שצפוי לצמוח ל־100 מיליארד דולר בשנים הקרובות • מה הסיכוי שהיא תישאר בפסגה?

הבורסה בקופנהגן, דנמרק / צילום: Shutterstock, Shutterstock
הבורסה בקופנהגן, דנמרק / צילום: Shutterstock, Shutterstock

כשהיא נישאת על גלי הצלחת התרופה שפיתחה למטרות מאבק בהשמנה ובסוכרת, הפכה בשבוע האחרון חברת נובו נורדיסק  הדנית לחברה הנסחרת הגדולה ביותר באירופה. עם שווי של קרוב לחצי טריליון דולר, החברה שנוסדה לפני מאה שנה עקפה בסיבוב ענקיות אירופיות אחרות בתחום המותרות והמזון, והדיחה מעמדת המובילה ביבשת את תאגיד הלוקסוס הצרפתי LVMH, אחרי שנים ללא תחרות.

מוצר חדש להרזיה התפוצץ בטיקטוק ותפס את היצרנית לא מוכנה

הסיבה העיקרית לזינוק בשווי המניות של החברה היא הפוטנציאל שרואה השוק בתחום תרופות ההרזיה, אותו מובילה "נובו נורדיסק" היום עם המוצרים אוזמפיק ו־ווגובי (Wegovy). שתי התרופות הללו מבוססות על אותו חומר פעיל, שפותח תחילה לטיפול בסוכרת, והתגלו לו השפעות יוצאות דופן בתמיכה בהרזיה. מאז שהסתברה היעילות של התרופות, במיוחד של ווגובי, בעלת המינון הגבוה יותר, מנייתה של נובו נורדיסק נסקה. בשלוש השנים האחרונות מחיר המניה עלה פי שלושה, עם עלייה דרמטית במיוחד מ־2022, כשהמוצר החדש החל להיכנס לתודעה הציבורית. כעת היא שווה יותר מ"רוש" ו"נובארטיס" יחדיו.

הבאז תודלק על ידי רמיזות של סלבריטאים. כאשר נשאל אלון מאסק איך ירד במשקל, ענה "צום", ואז בציוץ מאוחר יותר "וגם ווגובי". זה היה באוקטובר 2022, ואת ההשפעה של הציוץ אפשר ממש לראות בגרף של החברה. במרץ 2023 אמר ג'ימי קימל במונולוג הפתיחה של טקס פרסי האוסקר: "כולכם נראים כל כך טוב היום. אני לא יכול שלא לתהות - האם אוזמפיק מתאימה גם לי?". ברשתות החברתיות דובר על כך שקימל חשף סוד גלוי - את האובססיה של הוליווד לתרופות ההרזיה החדשות.

 

אבל זו לא רק תרופה אופנתית. ב־8 באוגוסט פרסמה החברה החברה הדנית תוצאות מחקר מקיף, שהראה שהמוצר לא רק תורם להרזיה של המטופלים, אלא שהרזיה זו מיתרגמת ישירות לחיסכון במחלות לב ושבץ, וכעת יש אינטרס לא רק למטופלים לשלם עבור התרופה, אלא גם לחברות ביטוח לשפות אותם עבור השימוש בה. עוד נמצא במחקר כי לתרופה אין סיכונים דרמטיים, אם כי ישנן תופעות לוואי לא נעימות שעלולות להקשות על נטילתה לפרקי זמן ארוכים. ניסויים אחרים כבר הראו כי הפסקת התרופה בדרך כלל מבטלת את ההישגים והמשקל עולה בחזרה.

אולם זה רק חולל את העניין של וול סטריט במוצר. לאחר שהתברר כי את התרופה יש כנראה לקחת לכל החיים כדי לשמר את האפקט, החלו אנליסטים בתחום להעריך את השוק למוצר בעד 100 מיליארד דולר. ווגובי הוא המוצר הראשון במנגנון זה המאושר ספציפית להרזיה. לרגעים נובו־נורדיסק לא עמדה בביקוש האדיר למוצר, ועד עכשיו ההכנסות שלה מוגבלות על ידי צווארי הבקבוק של כושר הייצור. ברבעון האחרון היא רשמה הכנסות של 3.25 מיליארד דולר מאוזמפיק ו־1.57 מיליארד מווגובי וסקסנדה, תרופה נוספת להרזיה.

אחרי פרסום הדוח עלו מניות החברה ב־20%, ובשבוע האחרון הן הוסיפו 4% לשווי שוק של 435 מיליארד דולר, נכון ליום חמישי. מדובר בסכום הגדול יותר מהתמ"ג השנתי של דנמרק.

מדה פרדריקסן, ראש ממשלת דנמרק / צילום: Associated Press
 מדה פרדריקסן, ראש ממשלת דנמרק / צילום: Associated Press

הזינוק במכירות מחזק את המטבע המקומי

העובדה כי החברה האירופית בעלת שווי השוק הגדול ביותר היא דנית מהווה הפתעה גדולה, בתוך המדינה הסקנדינבית וגם מחוצה לה. עד כה, חמשת החברות האירופיות הגדולות היו כולן בתחום המותרות. LVMH (לואי־ויטון־מואט־הנסי) הצרפתית החולשת על עשרות מותגי יוקרה כמו דיור, לואי ויטון ואחרים, למשל, רשמה צמיחה חדה בשנים האחרונות. הסיבה העיקרית הייתה שילוב של שיעורי רווח יוצאי־דופן הנובעים מעיסוק בתחומי לוקסוס כמו אופנה, עור, תיקים, מזוודות, יין, אלכוהול, אופנה ובשמים, וכן הערכות לגבי הצלחה עתידית בשוק האסייתי בכלל והסיני בפרט.

ההשקעה בחברה הצרפתית, אותה ייסד המיליארדר ברנאר ארנו בשנות ה־80', כמו גם בחברות מותרות אחרות, נחשבה להשקעה עקיפה בשוק הסיני. כעת, כאשר נראה שסין מתמודדת עם בעיות כלכליות הכוללות דפלציה - מניות החברות בתחום צונחות, ואיתן יורד שווי השוק המוערך.

"העובדה שנובו נורדיסק צימצה את הפער מבחינת שווי שוק משקפת את ההצלחה האחרונה שלה, בעוד המגמה לגבי LVMH היא יותר מתונה", אמר אנליסט מחברת Fiderlity לסוכנויות הידיעות האירופיות.

בינתיים, להצלחה היוצאת־דופן של התרופה שפיתחה החברה יש השלכות גם על הכלכלה הדנית, מדינה בה חיים כ־5.8 מיליון בני אדם בלבד. "המכירות העזות של הזריקות להרזיה ווגובי לא רק הופכות את המשתמשים לרזים יותר ואת הרווחים של נובו נורדיסק לשמנים יותר, הן גם הופכות את ההלוואות שלנו הדנים לזולות יותר", כתב בשבוע שעבר העיתון הדני "פוליטיקן".

ווגובי. שחקנית בולטת בשוק תרופות ההרזיה / צילום: Reuters
 ווגובי. שחקנית בולטת בשוק תרופות ההרזיה / צילום: Reuters

לפי הדיווח, ההכנסות של החברה והמכירות הן כה מסיביות, כך שהן למעשה "מחזקות" את הקרונה הדנית בצורה דרמטית, המשפיעה אפילו על שיעור הריבית ועל האינפלציה במדינה. המטבע הדני מקובע באופן דינמי לאירו האירופי (דנמרק חברה באיחוד האירופי אך לא בגוש האירו), כך שלבנק המרכזי יכולת לשלוט על הריבית במשק בטווח מסוים. לפי האנליסטים, התחזקות הקרונה בעקבות המכירות הרבות מאפשרת לבנק לשמור על ריבית נמוכה.

הממשלה מתלבטת מה לעשות עם הכסף שזורם

שער המטבע הוא רק אחד מהמדדים המושפעים מההצלחה של נובו נורדיסק. בעקבות הזינוק במכירות, והכסף הזורם לדנמרק, העלתה הממשלה הדנית את תחזית צמיחת התמ"ג שלה בשנה הנוכחית מ־0.6% ל־1.2%. גם האינפלציה במדינה צפויה לעמוד השנה על 3.8% בלבד, במקום 4.3%. משרד הכלכלה הדני העריך כי חלק גדול מכך נובע מ"המכירות הגוברות והמבוססות בשוק התרופות".

המרכזיות של התרופה הפכה אותה גם לנושא לדיון בדנמרק. על רקע המחיר הגבוה של המוצר, דיווח העיתון הדני "יילנדס־פוסטן" בימים האחרונים כי עובדים בכירים בתוך החברה, וגם חברות המשקיעות בחברה, לוחצות עליה להוריד את המחיר כדי להפוך אותה לנגישה יותר. "דנסקה בנק" העריך כי הדיווחים "לא מאיימים" על הרווחים של החברה.

העובדה כי התחום כולו עומד בפני צמיחה, וכי החברה הדנית ניצבת בפוזיציה מצוינת להוביל אותו, גם גוררת דיונים כלכליים בדנמרק לגבי הדרכים לנצל את הכסף הרב שצפוי לזרום למדינה. עד כה, הממשלה הסוציאל־דמוקרטית הפגינה משמעת תקציבית קשוחה יחסית, וכדי להגדיל את תקציב הביטחון בשל המלחמה באוקראינה, למשל, היא החליטה לבטל יום חג לאומי ואת הפגיעה בתמ"ג שהוא גורר. כעת, נשמעים קולות הקוראים לה למנף את ההצלחה הדנית האחרונה.

"הכסף זורם לדנמרק", כתב פרשן כלכלי דני, "חברות ענק כמו מרסק, לגו ונובו נורדיסק יוצרות הכנסות עתק בחו"ל, "אבל השאלה היא אם דנמרק מנצלת מספיק את העושר שלה". כלכלנים קראו לממשלה להשקיע בתשתיות ובמחקר ופיתוח כדי להבטיח גם הצלחה עתידית.

השאלה הפתוחה: מי ישלם על התרופה?

אבל השאלה המרכזית היא עד כמה באמת יצמח שוק תרופות ההרזיה, ואילו מתחרות יקומו לחברה הדנית בזמן הקרוב. אלי לילי, למשל, השיגה תוצאות עוד יותר מרשימות מבחינת אחוזי אבדן המשקל עם התרופה שלה מונג'ארו, שכבר מאושרת לשיווק לסוכרת ואמורה לקבל אישור שיווק להרזיה עוד השנה, ותרופה נוספת שנראית עוד יותר יעילה, נמצאת בצנרת הפיתוח שלה. חברות נוספות, ביניהן פייזר ואמג'ן, עובדות על פתרונות משלהן.

גודל השוק - האמנם 100 מיליארד דולר או הרבה פחות מכך - יקבע גם על בסיס הנכונות של המטופלים, או חברות הביטוח שלהם, לשלם עבור המוצר. מהיכן ימצאו בתקציב הבריאות העולמי, ובפועל - בעיקר האמריקאי - 100 מיליארד דולר לשנה לקטגוריה חדשה לגמרי של תרופות? תקוות השוק היא שכיוון שמדובר במוצר שיש לו גם משמעות אסתטית, חלק מן המטופלים יסכימו לשלם עליו מכיסם, כולל - איש לא יגיד זאת רשמית אבל זה סוד גלוי - כאלה שלא נכללים בדיוק תחת ההגדרה המדוייקת של עודף משקל ומחלות רקע שהגדיר ה־FDA כמצדיקים רישום של התרופה, אבל יצליחו למצוא את הרופא שירשום להם את המוצר בכל זאת.

ובכל זאת התקווה היא כי חברות הביטוח ישתכנעו מן הניסוי שערכה החברה, ויאמינו שהשקעה בתרופות ההרזיה תחסוך להן בעתיד פרוצדורות הרבה יותר יקרות לטיפול במחלות לב ושבץ של אותם מבוטחים. נקודת זמן משמעותית בהקשר זה צפויה להיות החלטת שירות הביטוח הציבורי "מדיקר" בארה"ב, אם לכלול את השימוש בתרופה למבוטחיו המבוגרים. בריטניה החלה השבוע לספק את התרופה למטופלים באמצעות מערכת הבריאות הציבורית שלה (NHS) וכן ללקוחות פרטיים. המחיר נע בין 74 ליש"ט ל־176 ליש"ט, תלוי במינון במערכת הציבורית, ועד ל־300 ליש"ט בבתי המרקחת הפרטיים. כמה חברות ביטוח פרטיות בריטיות הבהירו כי לא יכסו את עלות השימוש באופן גורף, למעט למטופלים הסובלים מבעיות כרוניות וחמורות.

צמיחה מובטחת או בוננזה מוגבלת בזמן

עוד גורם שאין להקל בו ראש הוא תופעות הלוואי. התרופה נמצאה בניסויים כבטוחה יחסית, אבל תופעות לא מסוכנות אבל מאוד לא נעימות כמו עצירות, הקאות או בחילה, עלולות להגביל את השימוש במוצרים המיועדים לצריכה כרונית, לכל החיים, אפילו אם התמורה היא לרזות. התופעות הללו מופיעות אצל עשרות אחוזים מן המטופלים בתרופה, אבל אצל חלקם הן נעלמות אחרי כמה שבועות של שימוש.

ישנם גם דיווחים ראשוניים על תופעות נדירות של דיכאון או מחשבות אובדניות. ההנחה היא שלפעמים, כמו שהתרופה מפחיתה את החשק לאכול, כך היא מפחיתה את החשק באופן כללי, גם לחיים עצמם. כרגע אלה רק דיווחים אנקדוטליים נדירים, כאמור. עוד חשש הוא מהתייבשות ואובדן מאסת שריר, בעקבות ירידה חדה מידי בצריכת מזון.

בנוסף, יש לציין כי תרופות, לעומת מותגי יוקרה, הן בהכרח בוננזה מוגבלת בזמן. הפטנט על המוצר יפוג ומתחרים יכנסו, והחברה ששוויה התנפח, וכל הכלכלה הדנית שעלולה להפוך תלויה בה, יצטרכו או להתמודד עם ההשלכות, או למצוא את הבוננזה הבאה. אבל שווקים עם פוטנציאל של 100 מיליארד דולר הם לא נפוצים, ולמעשה אין עוד אחד כזה. ישראלים מכירים אירוע כזה, בסדר גודל קטן הרבה יותר, מסיפור הקופקסון וטבע. נקווה בשביל הדנים כי נובו נורדיסק תשכיל להתמודד עם צוק הפטנטים בצורה אלגנטית יותר.