החברה הישראלית שרוצה לשקם פגיעות בחוט השדרה דרך האף

לשקם את חוט השדרה דרך האף

האם בעתיד משותקים יוכלו לקום וללכת לאחר ששאפו תרופה דרך האף? זו ההצעה של נוראקסון, חברה הנסחרת היום בבורסה של טורונטו לחברות יזמיות בקנדה לפי שווי של 11.4 מיליון דולר קנדי, ורשמה עליות של 14% בחודש האחרון. בתחילת החודש גייסה סכום מיידי של1.5 מיליון דולר קנדי, עם אופציה להגדלת הגיוס בסכום של 2.2 מיליון דולר קנדי נוספים בהמשך.

בשבוע שעבר, החברה נפגשה עם ה-FDA, מינהל המזון והתרופות האמריקאי, והוא אישר את התוכנית לניסויים הקליניים הראשוניים של החברה, אחרי ניסויים מוצלחים בחולדות וללא צורך בניסויים בחיות גדולות יותר. הניסוי בבני אדם צפוי להתחיל ב-2025.

● המעסיקה הגדולה בהייטק יוצאת להרפתקה חדשה. האם יצליח לה?
● ראיון | טל קאופמן ניהלה בית מלאכה קטן בגליל. היום היא מנסה לייצר לאנבידיה את מוליך העל

פוטנציאל השיקום של תאי עצב או חוט שדרה שהתנוונו או נפגעו מפציעה, נחשב למוגבל עד אפסי. חברת נוראקסון הוקמה ב-2020 על בסיס פרויקט של פרופ' שלומית לבנברג (המוכרת כמומחית בהנדסת רקמות מתאי גזע, ובין היתר ממציאת הטכנולוגיה של חברת הבשר המתורבת אלף פארמס) ושל פרופ' דני אופן (גם הוא מומחה לתאי גזע ובין היתר מפתח הטכנולוגיה של חברת הטיפול ב- ALS בריינסטורם סל).

ד"ר ליאור שאלתיאל, מנכ"ל החברה, הסביר בעבר לגלובס כי "בשנות ה-90, כשהחל להתפתח תחום הנדסת האיברים באמצעות תאי גזע, העולם החל להאמין בשיקום באמצעותם, אבל הבשורה הזו לא התממשה. אנחנו מאמינים באקסוזומים המופרשים על ידי תא הגזע".

אקסוזום הוא מעין "בייבי תא" אשר מיוצר בתוך התא, וכמוהו מכיל מעטפת, ויכול לשאת בתוכו חומר גנטי, חלבונים, חומצות שומן ומטבוליטים. הגוף משתמש באקסוזומים כדי להעביר מידע בין תאים.

שאלתיאל: "היתרון של השימוש באקסוזום לעומת התא החי, הוא שלא צריך להתאים אותם לאדם המטופל. הם אינם יוצרים תגובה חיסונית, ויכולים להיות מוצר מדף. בניגוד לתאי גזע שיכולים להתרבות, אקסוזום לא מתרבה ולכן לא נתון לאותה הרגולציה, כי פחות חוששים שהוא יגרום סרטן".

האקסוזומים מקיימים בגוף תהליכי ריפוי באופן טבעי, ויודעים לזהות תהליכי דלקת. "ואז הם רצים אליהם כטיל מונחה", אומר שאלתיאל. כאשר ישנה פציעה בחוט השדרה, נוצרת דלקת, והאקסוזום נמשך אליה באופן טבעי. כאמור, מדובר במעטפות קטנות שיכולות להכיל חומרים שונים ומגוונים. נוראקסון טוענת אותם בחומרים נוספים, מפחיתי דלקת ומעוררי התחדשות תאים.

שאלתיאל מבהיר כי גם בתרחיש האופטימי של שימוש בתרופה, המטופלים לא אמורים להתחיל לרוץ בעקבות הטיפול. "אבל הם ישלטו בסוגרים קצת יותר, ימנעו מחלק מתופעות לוואי הכרוכות במצב השיתוק, ותוחלת החיים שלהם תהיה גבוהה יותר".

ניסוי חולדות שערכה החברה הסתיים בהצלחה, כאמור. חולדות, בניגוד לבני אדם, הן בעלות יכולת מסוימת של חידוש תאי חוט שדרה באופן עצמאי. אולי כבר ראיתם סרטון אחד או שניים של חולדה מרקדת אחרי פגיעת חוט שדרה, בעוד בבני אדם עד היום לא היו מקבילות לכך. "רוב הפגיעות שמהן החולדות מצליחות להשתקם הן פגיעות מעיכה", אומר שאלתיאל, "ואנחנו בדקנו פגיעה חמורה יותר, חיתוך מלא של חוט השדרה, וראינו התאוששות. ראינו את האקסוזום מגיע למקום הנזק וראינו את מנגנון הפעולה שלו מתממש, בדיוק כמו שתכננו. אבל אנחנו נצטרך להראות את התוצאות הללו גם בבני אדם".

לפתח חיסון למלריה במחשב

חברת הביולוגיה החישובית Scala Biodesign הוקמה ב-2022, וכבר יש לה לקוחות משלמים ומוצר שתכננה הגיע לשלב II של הניסויים הקליניים. החברה הוקמה על ידי ד"ר רוית נצר, כיום מנכ"ל החברה וד"ר עדי גולדנצוייג, סמנכ"לית הטכנולוגיה. היא יצאה השבוע לראשונה לתקשורת, לאחר שבשנה שעברה גייסה 5.5 מיליון דולר, בהובלת קרן TLV Partners. בסבב השתתפו גם משקיעים פרטיים ביניהם בני שניידר, אביגדור וילינץ וצביקה לימון. החברה בגרה מתוכנית ההאצה Intel Ignite.

סקאלה עוזרת לחברות שמפתחות תרופות ביולוגיות, לזהות את המולקולות הכי יציבות, יעילות ומותאמות ליצור. היא עובדת עם חברות שכבר זיהו מטרה לתרופה שלהם, ומוצאת את המולקולה המוצלחת ביותר לתקוף את אותה מטרה. היא עושה זאת בעזרת ניתוח של המאפיינים הפיזיקליים והביולוגיים שלה תוך שילוב גם של בינה מלאכותית. הגישה הזו מתאימה לא רק לתרופות, אלא גם לכימיקלים בתעשיה, דלק ביולוגי, חקלאות מדייקת ולחברות מזון המפתחות חלבונים אלטרנטיביים ומעוניינות להגיע לכמויות גדולות בתהליכי יצור זולים.

גולדנצוייג: "מערכת Alphafold של קבוצת אלפאבית, החברה האם של גוגל, עשתה מהפיכה בתחום הזה. כשהתחתי את הדוקטורט שלי במכון ויצמן בתחום הזה, יכלתי לעשות אופטימיזציה רק למספר קטן של חלבונים שהמבנה שלהם היה ידוע. היום אותם כלים שפיתחנו, ניתנים להחלה על כל חלבון שהוא שהרצף הגנטי שלו ידוע".

המוצר המוביל שפותח בעזרת הטכנולוגיה שלה הוא חיסון למלריה. נצר: "פנו אלינו חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד שסיפור שהצליחו לפתח חיסון, אבל כדי שניתן יהיה לשווקו בהצלחה, הוא חייב להיות הרבה יותר זול וגם שניתן יהיה לשנע אותו ללא קירור.

"סקאלה יודעת להכניס שינויים שמשפרים את היציבות, ולבדוק מה השינוי הזה עושה ליעילות המוצר. הצענו להם שלוש אפשרויות, והם בדקו על רטוב, במעבדה, אם המוצר נשאר יעיל ואם אכן ניתן לייצר אותו בזול". ואכן, בעוד את החלבון המקורי ניתן לייצר רק בחרקים, סקאלה הציעה לאוניברסיטה חלבון שניתן לייצר גם בחיידקים, והוא גם יציב בעד 50 מעלות, ועדיין פעיל נגד המחלה. המוצר מוסחר לחברת פארמה.

לנטר את הלב באמצעות הזיעה

חברת יופי (YOPI) הודיעה על הצטרפותה למאגד רשות החדשנות בתחום החישה הביולוגית. יופי פיתחה מערכת לבישה לניטור אלקטרוליטים בזיעה, מחוץ למעבדה באופן רציף תוך כדי אימון גופני. כך ניתן להתריע על הסיכון לאירוע לב, לפעמים כמה חודשים לפני שהוא עלול להתרחש.

בנוסף, המערכת של יופי מאפשרת ניתוח צריכת חמצן VO2, באופן שמאפשר לדרג את תפקוד הלב בעת הפעילות הגופנית. המערכת נמצאת בשלב ההכנה ליצור.

מאגד הביו-צ'יפ של מרכז החדשנות מורכב מ-7 חברות תעשייתיות ביניהן: Tower SC, CEVA, QuLab medical, Cardiokol, SensoMedical ואפילו התעשייה האווירית. כמו כן חברות במאגד 12 קבוצות מחקר מ-4 מוסדות אקדמיים שונים, הטכניון, בר-אילן, בן-גוריון ואוניברסיטת תל אביב. מטרתו העיקרית של המאגד היא לפתח את תחום הבריאות הדיגיטלית ולהביא לשוק טכנולוגיות ביו-שבבים חדשניות שיהיו זמינות למגזר הביו-רפואי הישראלי והעולמי.

יופי הוקמה ב-2017 על ידי חמי ראם וד"ר מנחם גנוט. לדברי החברה היא מהווה התקדמות על גבי הטכנולוגיה הקיימת בתחום השעונים החכמים ומוצרי ניטור הדופק, במדידה מדוייקת יותר של תפוקת הלב, מדדי צריכת החמצן וחילוף הגזים. כך ניתן לנתח בצורה מדוייקת יותר את הביצועים הספורטיביים של המשתמש וגם, כאמור, למנוע התקפי לב. בשלב הראשון יוצע המוצר לקהל העוסק בספורט בעצימות גבוהה, אם כספורטאים מקצועיים או כחובבנים. בהמשך היא תוסב לניטור של אנשים בסיכון למחלות לב.

יופי פועלת ממתחם ההייטק סאוטאפ (SOUTH UP) של מועצה אזורית שער הנגב, בקיבוץ ניר-עם.

הדסה תציע בדיקות פאונדיישן לריצוף גנטי לכלל חולי הסרטן שלה

בית החולים הדסה הודיע על חתימת הסכם שיתוף פעולה עם חברת רוש, לביצוע בדיקות ריצוף גנומי של החברה-הבת פאונדיישן מדיסין, לכלל חולי הסרטן בבית החולים. בדיקות ריצוף גנומי נועדו להתאים טיפול באופן ספציפי על פי המאפיינים הגנטיים של הסרטן. היום עבור רוב המטופלים במערכת הבריאות הישראלית, הבדיקה מבוצעת רק כאשר יש סבירות גבוהה שלסרטן יש מאפיין גנטי שישפיע על הטיפול, או כשמוצו שיטות הטיפול הנחשבות לקו ראשון עבור אותו סרטן, או שהמטופל מבצע זאת על חשבונו. בהדסה מקווים כי ריצוף עבור כל החולים יאתר עוד מטופלים שהטיפול שלהם יכול להיות מושפע ממאפיינים גנטיים, וכן יעזור לצוות חולים לניסויים קליניים. שיתוף הפעולה יצור גם מאגר מידע גנטי ייחודי של גידולים סרטניים בישראל.