עשרות בתים נחרבו בדרום. מה יקרה לתשלומי המסים והארנונה שלהם?

תמונות ההרס מהערים, מהקיבוצים ומהמושבים בדרום ממשיכות לזרום. עשרות בתים עומדים נטושים והרוסים למחצה. בינתיים, המלחמה בעיצומה אבל חשבונות האשראי ממשיכים לרדת וכך גם המשכנתה והמסים העירוניים.

בתחילת השבוע הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בתום ישיבה בהשתתפותם של כל הרגולטורים הפיננסיים, על הקפאת הליכי הגבייה, הקמת צוות ייעודי שיסייע באופן יזום למשרתי מילואים להתמודד עם אכיפה וגבייה, וכן על בקרה ומעקב של רשות שוק ההון אחר ביצוע מדיניות טיפול רגיש בתביעות לפיצויים על ידי חברות הביטוח.

האופן שבו תתורגם ההחלטה הזו למעשים יתברר בהמשך. בינתיים במשרד הפנים לא נראה שמכירים החלטות הנוגעות לארנונה. מה שברור הוא שבשלב זה ההכרזה של סמוטריץ' ביחס להקפאת הליכי הגבייה, התייחסה לתשלומים לרשות המסים, ולא כללה מחיקה שלהם - אלא רק עצירה של מנגנוני הגבייה שלהם, ובמילים אחרות - הטלת עיקולים וצעדים אחרים מהז'אנר הזה. "בהתאם להנחיית שר האוצר, לאור המצב הביטחוני רשות המסים תפסיק הליכי הוצאה לפועל, מימושי עיקולים והטלת עיקולים חדשים בגין חובות עד ל־20 באוקטובר 2023 או עד לתאריך מאוחר יותר שייקבע ויפורסם", מסרו ברשות המסים. מאחר שאין מדובר כאמור בביטול של החובות אלא רק בעצירה של השלב האכיפתי שלהם, הריביות על החובות ממשיכות להיצבר.

כל שינוי בארנונה מחייב החלטת ממשלה

ומה לגבי פטורים? כלומר האפשרות שיהיו תשלומים שלא יהיה צריך לשלם כלל בגלל המצב? ביחס למסים עירוניים, מה שניתן לנסות לעשות הוא ללמוד מאירועי עבר, השופכים מעט אור על האופן שבו יכולה הממשלה להתנהל, ועל המדיניות שעשויה להיקבע.

בכל הנוגע לארנונה, כל שינוי בחיוב בה צריך להתקבל בהחלטות ממשלה. בתקופות של עימות, ישנם שני סוגים של החלטות שממשלה יכולה לקבל: פטור גורף או פטור שמותנה בעמידה בקריטריונים מסוימים.

פטור גורף הוא כזה שיקבע, למשל, שכל מי שנמצא במרחק מסוים מהרצועה - 10 ק"מ, 50 ק"מ וכיוצ"ב - לא יחויב בארנונה כלל או יחויב בה בשיעור נמוך משמעותית, במנותק מהשאלה אם ביתו או עסקו נפגעו, וללא צורך להוכיח מה אירע. פטור מותנה הוא כזה שניתן למי שניזוק באופן קונקרטי. בניין שנפגע למשל, זכאי לשלוש שנות פטור עד שמשופץ או נבנה מחדש.

"לדעתי, במצב הנוכחי, יינתן פטור גורף לאזורי העימות", מעריך עו"ד מוטי איצקוביץ, מייסד משרד כץ, גבע, איצקוביץ העוסק במיסוי מוניציפלי. "לא הגיוני שבמצב הזה אנשים עוד יקבלו חשבונות ארנונה בעוטף עזה".

במצב רגיל, מערכת הארנונה מכירה בפטורים בהתאם לתנאים שונים. מצב רפואי למשל או נכות. "המסגרת לארנונה קבועה בחוק והיא מצומצמת", מסביר איצקוביץ. "אבל החוק לא בנוי למצוקות מהסוג הזה שהיום רואים".

בתקופת הקורונה, שגם כן עימתה את הממשלה עם מצבים שלא היו מוכרים לה קודם לכן, קמו מנגנוני פטור נקודתיים. כך למשל, עסקים שמחזור הפעילות שלהם ירד באופן דרמטי, החישוב של התשלום שחויבו בו ירד. אז פותחה נוסחה שלפיה חושב גובה החיוב, ומאז מתדיינים על חיובים נקודתיים בעניינה בבתי המשפט. יש להניח שלפחות באזורי העימות, הפטור שייקבע כעת, לא יחייב ראיה כזו או אחרת על ירידה במחזור עסקים, או על פגיעה קונקרטית בבית - אלא ימנע מן התושבים את הצורך להתעסק בזה מלכתחילה.

"הרעיון במתן פטורים גורפים הוא שלא כל אזרח יצטרך לפנות לרשות ולמצוא את עצמו מתעסק בצבירת חובות ועיקולים והשד יודע מה", מסביר איצקוביץ. "כרגע זה הדבר האחרון שהאנשים האלה חושבים עליו, אבל המערכת עובדת, החשבון רץ, הוא לא נמחק. גם אם מישהו מת".

הרפורמה בגבייה אינה חלה על חובות מינהליים

החלטה על פטור כזה או אחר מארנונה, חייבת כאמור להתקבל ברמה הממשלתית. עיריות אינן יכולות לקבוע מדיניות כזו בעצמן. מרגע שמתקבלת החלטת המדיניות, העיריות צריכות ליישם אותן, ואם למשל מדובר בפטורים נקודתיים - לבחון מי עומד בתנאים שנקבעו להן. "מי שמחליט במצבים כאלה זה מנהל ארנונה ברשות המקומית או בוועדה הרלוונטית, אבל הן רשאיות לפעול רק בתוך הכללים שקבע המחוקק", מבהיר עו"ד איצקוביץ. כך למשל, הרשויות בעוטף עזה לא יכולות להחליט שהתושבים לא ישלמו ארנונה, אלא אם קיבלו לכך הסמכה מפורשת מהממשלה, ובאופן ספציפי ממשרדי האוצר והפנים. יצוין כי בעבר, כאשר ניתנו פטורים, הרשויות שופו מתקציב המדינה.

ומה עם דרישות התשלום? סמוטריץ' הכריז כאמור כי הליכי הגבייה יוקפאו, אך כפי שהוסבר בנוגע לרשות המסים, נראה שהכוונה היא רק לשיניים של ההליכים האלה, ולא לעצם שליחתן של דרישות תשלום, כמו גם לריביות. בכל הנוגע לארנונה - טרם פורסמו החלטות, ונראה שמשרדי הממשלה אינם סגורים בנקודה הזו בינתיים. המשמעות היא שבאופן עקרוני תושבי עוטף עזה יכולים לקבל לכתובותיהם ההרוסות חשבונות עם חיובים שונים, בשעה שהם כלל אינם יכולים להגיע אליהן. המערכות הן פעמים רבות אוטומטיות.

כאשר חובות אינם משולמים במועד - הם צוברים ריביות, ותיקים שנפתחו עשויים לקפוץ במאות אחוזים ביחס לחובות שמהם התחילו. הרפורמה ברשות האכיפה והגבייה, שפרטים עליה פורסמו בגלובס - אמורה לצמצם את הריביות שנצברות, אך אינה חלה על חובות מינהליים, ובהם חובות ארנונה. במילים אחרות: בלי מנגנון סדור, החובות האלה עשויים להאמיר ולהאמיר מהר, ובשוך הקרבות, רבים עשויים למצוא את עצמם גם בבור כלכלי.

ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "הליכי אכיפת גבייה שמבצעות הרשויות המקומיות מחייבים הינה באחריותן. מטבע הדברים בימים אלו הרשויות נוהגות שלא לבצע אכיפת גבייה אך זה נתון להחלטת הרשות המקומית".