רמ"י החליטה על שורת הקלות ליזמים, אך זו טיפה בים

האם המדינה יכולה לעשות משהו, כדי לאושש את ענף הבנייה? המלחמה בחמאס תפסה את הענף הזה בשפל גדול, שכבר עתה נראה כי ילווה את הענף למשך השנתיים הקרובות, ואילו עתה, השפל עלול להפוך לקריסה גדולה, הן של היקפי הבנייה, והן במספר החברות שעלולות להימצא בסכנה. מספר צעדים שיזמה רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) בשבוע שעבר נראים כניצנים של חשיבה ממשלתית לבוא לקראת הענף הזה, אך לא כאלה שבאמת ישפיעו עליו לעומק, וודאי לא כאלה שיפטרו את הממשלה מלגבש מדיניות חדשה לענף הבנייה, ואולי גם לענק הדיור כולו.

● הביקושים ירדו, המשבר יחריף: מה יקרה לשוק הדיור בדרום בגלל המלחמה?
● "ערוכים לאיומים של שנות ה-90": האם הממ"דים בכלל מגנים עלינו? 

בימים אלה, על רקע הצרכים הבטחוניים, קשה לחשוב גם על תקינות תפעול ענפים כלכליים אזרחיים, אך הדבר מחוייב המציאות, כדי לצמצם במידת האפשר את הנזקים הכלכליים שיגיעו מהמלחמה. נכון לעכשיו לא נראה כי ענף הבנייה זוכה להתייחסות מצד הממשלה.

ההחלטות של רמ"י שהתקבלו בשבוע שעבר כוללות: דחיית תשלומים ליזמים שזכו במכרזי קרקעות, שהיו אמורים לשלם מה-8 בחודש אוקטובר לסוף החודש הבא, ללא תוספת הצמדה וריבית ומבלי שדחיית התשלום תיחשב איחור ו/או הפרה של תנאי העסקה/המכרז.

דחיית סגירת מכרזי קרקע - מכרזים ממשיכים להתפרסם, אך מועד סגירתם נדחה לאמצע החודש הבא

פריסת תשלומים במכרזים חדשים - הוראת שעה שצריכה להיות מאושרת ע"י מועצת מקרקעי ישראל, שבמסגרתה תינתן אפשרות לפרוס את תשלום התמורה עבור הקרקע לשלושה תשלומים ללא ריבית והצמדה. כמו כן, הנהלת רמ"י ממליצה להרחיב פריסת התשלומים גם בגין הוצאות הפיתוח.

יש הקלות נוספות כגון מתן ארכה להשלמת בנייה שלה התחייבו חוכרים עד ל-31 בדצמבר השנה, ללא תשלום דמי ארכה עבור הרבעון האחרון של השנה, הארכת תוקף שומות בחצי שנה, מתן אפשרות לדחות הגשת השגות על שומות מצד חוכרים ועוד, אך נראה כי פריסות התשלומים ודחיית סגירת המכרזים הם הצעדים העיקריים. 

אין זה מפתיע, שדווקא רמ"י הכריזה על ההקלות. רמ"י הוא מהגופים הממשלתיים המאורגנים והערוכים ביותר, שבימים אלה גם פועלת רבות למציאת פתרונות דיור ארעיים למפוני עוטף עזה, ואולם דווקא על רקע זה ניתן לראות עד כמה היא מוגבלת ביכולתה להקל על ענף הבנייה בימים הללו. 

רמ"י, כגוף המנהל את מקרקעי המדינה, מופקדת גם על שיווקן ליזמים ולאנשים פרטיים, לצורך בנייה והכלי העיקרי שבו היא יכולה לפעול, זה להוריד מחירים. ואולם אלה כבר נמצאים ברצפה, או קרוב לה, ולא ניתן לעשות בעניין זה צעדים משמעותיים, למעט סבסוד הוצאות הפיתוח, שבמקרים רבים, במיוחד בפריפריה, הפכו לעיקר הנטל על היזמים.

כפי שפרסמנו בעבר, עוד לפני המלחמה המצב מבחינת כמות העסקאות בשוק, היה דומה לרמתו בימי האינתיפאדה השנייה. במהלך הלחימה, שאין רואים עדיין את היקפה ואת סופה, וגם בתקופה שלאחר מכן - היקפי השוק יצטמקו אף יותר. במצב כזה, חברות יזמיות רבות ימצאו את עצמן בעיה של נזילות, מחנק באשראי ועודפי מלאי במקומות, שבתוך ימים ספורים הפכו לבלתי מבוקשים. 

זה כבר משהו שהטיפול בו חורג מפריסת תשלומים של רמ"י. לפי שעה, כשהמלחמה עדיין בעיצומה, וככל הנראה עוד רחוקה משיא עוצמתה - לא נראה שבממשלה יש מישהו שחושב על היום שאחרי, וזו בעיה.

ענף התשתיות והבנייה הוא ענף עתיר כספים, שכדי לחלצו מהמצוקה העתידית, יידרשו מיליארדים רבים של שקלים. כבר עכשיו ברור, כי שיקום כ-1,400 מבנים שנהרסו בעת פלישת החמאס לעוטף עזה (זה המספר המוערך נכון לעכשיו) ידרוש הפשרת מאות מיליוני שקלים. ואולם גם החייאת שוקי הנדל"ן של עוטף עזה ויישובי הצפון ידרשו את התקציבים שלהם. ואת כל אלה רמ"י לא תוכל לספק. צריך ממשלה.