ארה"ב רוצה להישאר מגינת העולם החופשי ולחזק את מעמדה הבינלאומי

הכותב הוא ראש המחלקה למדעי המדינה, אוניברסיטת בר־אילן וחוקר בכיר במרכז בס"א

ממשל ביידן מחויב לאסטרטגיה רבתי, לפיה הביטחון הלאומי והאינטרסים החיוניים של ארה"ב מוגנים בצורה הטובה ביותר כאשר ארה"ב לוקחת תפקיד מנהיגותי פעיל בעולם. עדיף לה להתנגד לשחקנים שמפתחים פוטנציאל להוות איום רציני כשהם רחוקים יותר וחזקים פחות, מאשר לחכות עד שיהיו קרובים וחזקים יותר. אחד מאותם אינטרסים חיוניים מתייחס למה שהם מכנים, "אורח החיים האמריקאי", קרי קיומה כ"חברה חופשית" .

מלחמת ישראל־חמאס היא קרב מרכזי במבצע רחב יותר שמטרתו להגן על העולם החופשי, על הציוויליזציה, ועל ההגינות שמנגד לברבריות ולהשחתה המפלצתית. בבסיס זו מלחמה על הערכים המכוננים את כל החברות החופשיות, ללא תלות בזהותן האתנית, הדתית או החילונית.

בליבת העולם החופשי עומדות בעלות בריתה הדמוקרטיות של אמריקה, המתאפיינות ביציבות, במוסדות יעילים ובנכונותן ויכולתן להגן על עצמן צבאית, אם כי בסיוע ארה"ב. ישראל היא חברה מייסדת של העולם החופשי. חמאס, לעומתה, הוא ארגון ברברי הדומה לדאע"ש. התנועה האידיאולוגית שאליה קשור חמאס מהווה איום רציני על ביטחונם של כל האזרחים בכל חברה חופשית. ישראל חייבת לנצח, אחרת הג'יהאדיסטים יתעודדו להשתמש בשיטות דומות כנגד חברים אחרים בעולם החופשי שארה"ב נחושה לשמור עליו.

כדי להרתיע התפשטות של השיטה מ־7 באוקטובר נדרשת בהירות מוסרית. יש להעניק לישראל תמיכה ולגיטימציה לשימוש ברמת הכוח הצבאי הדרוש להשמדת חמאס. אחרת נורמה כללית שאינה מאפשרת לחברות חופשיות להגן על עצמן כראוי תקבל אחיזה פוליטית .

משום שמחויבות לשלומם של אזרחים חפים מפשע היא מאפיין מכונן של חברות חופשיות, על ישראל להילחם באופן התואם לדיני המלחמה. כן חשוב להראות שישראל מצייתת לנורמות מוסריות אלו, על מנת שממשל ביידן ישמור על לגיטימציה מבית ובמישור הבינלאומי יתמוך בישראל עד שתביס את חמאס.

התפשטות הסכסוך תוביל לעלייה במחיר הנפט

לארה"ב יש אינטרס אסטרטגי במניעת הסלמה של המלחמה לכדי מעורבות גוברת של שחקנים אחרים באזור, בעיקר איראן וחיזבאללה. זו עלולה להפוך את מלחמת ישראל־חמאס לסכסוך אזורי, שעלול לאיים על האינטרסים החיוניים של ארה"ב. לכן, אם ההרתעה נכשלת, סיוע צבאי לישראל (ולבעלי ברית אחרים באזור במידת הצורך) הוא אינטרס אסטרטגי של ארה"ב, על מנת לשמור על מאזן כוחות פרו־אמריקני באזור. זאת נוכח התפקיד החיוני והבלתי ניתן להחלפה של הדלקים המאובנים באזור בהבטחת היציבות הכלכלית והפוליטית של העולם החופשי.

המזרח התיכון מספק שליש מתפוקת הנפט העולמית וכמחצית מעתודות הנפט המוכחות. אנרגיה מתחדשת לא צפויה לדחוק את הדלקים המאובנים משוק האנרגיה העולמי עד שנת 2050 לפחות. אף שארה"ב כמעט עצמאית מבחינת אנרגיה, היא לא יכולה לבודד את עצמה מהכאוס הכלכלי והפוליטי שייגרם כתוצאה מקיצוץ ממושך באספקת המשאבים הללו לכלכלה העולמית. גם ללא קיצוץ כזה, התפשטות הסכסוך תוביל לעלייה מסיבית במחיר הנפט, בציפייה שהקיצוץ אכן יקרה.

הסלמת הסכסוך לרמה אזורית עלולה לחזק את המעצמות העיקריות שמתנגדות לעולם החופשי, רוסיה וסין. בגלל שלייצוא אנרגיה יש תפקיד מרכזי בכלכלה הרוסית, מאבק אזורי יספק לפוטין משאבים נוספים שישמשו אותו במלחמה נגד אוקראינה, תוך צמצום המשאבים העומדים לרשות בעלות בריתה של יריבתו.

באשר לסין, נכון לעכשיו, העליונות הצבאית והדיפלומטית של ארה"ב במפרץ הפרסי מספקת לה מנוף פוטנציאלי על הרפובליקה העממית, התלויה בנפט מהאזור. אבל גם בעלות בריתה של ארה"ב במזרח הרחוק כגון יפן, דרום קוריאה וטייוואן תלויות באותה צורה. ומכיוון שאירופה צמצמה את יבוא האנרגיה מרוסיה, היא תלויה יותר באנרגיה שמקורה במזרח התיכון.

סכסוך אזורי יספק הזדמנות לאיראן להשיג שליטה על נתח דומיננטי ממשאבי האנרגיה האזוריים. בגלל התלות של בעלות ברית השל ארה"ב בנפט מהאזור, איראן, בתמיכתן של רוסיה וסין, תוכל למנף את הכנסותיה ואת הדומיננטיות שלה בשוק לעוצמה פוליטית עם השלכות חמורות על מאזן הכוחות בעולם כולו. מכאן עולה האינטרס של ארה"ב למנוע זאת, באמצעות עוצמה צבאית במידת הצורך. ואולם, שמירה על תמיכה מבית במבצע כזה, תדרוש ממנה להימנע ממעורבות משמעותית של כוחות היבשה אמריקאיים.

סדר חדש בעזה שיחליש את האסלאם הרדיקלי

לבסוף, לארה"ב יש אינטרס אסטרטגי למנף את המצב בעזה שלאחר המלחמה, כדי לחזק את אותו מאזן כוחות פרו־אמריקני באזור. הדבר יכול להיעשות בכמה דרכים. ראשית, על ידי סיוע בהבטחת הסדר שלטוני חדש יציב ויעיל, שיוכל לשפר את חייהם של התושבים הפלסטינים בעזה, תחת גורם המזוהה עם בעלי הברית הערבים שלה - אולי תחת המטריה של הרשות הפלסטינית. שנית, ארה"ב יכולה לחזק את מעמדה על ידי סיוע בארגון מאמצי שיקום מסיביים לעזה, יחד עם בעלות בריתה האזוריות כמו איחוד האמירויות וערב הסעודית, אשר יכולות לספק את עיקר המימון לכך. הקרדיט הפוליטי לשיפור חייהם של שני מיליון פלסטינים בעזה יגיע אז לארה"ב ולבעלות בריתה, ויעמוד בניגוד למוות, להרס ולדיכוי שחוללו חמאס ובעלת בריתה איראן.

אם ניתן לשלב את מאמצי השיקום הללו עם כמה צעדים לקראת פתרון שתי המדינות, הדבר יספק הזדמנות להרחיב ולהעמיק את הנורמליזציה של ישראל עם האזור, בעיקר עם סעודיה, ובכך להחליש את השפעתם וכוחם של איראן והאסלאם הרדיקלי.