עליית המדרגה בלוחמה הימית השבוע באה לידי ביטוי כשהמיליציה החות'ית בתימן חטפה את הספינה "גלקסי", שבבעלות חברת "ריי", הנמצאת בין היתר בבעלות איש העסקים הישראלי רמי אונגר. הספינה נשאה על סיפונה כלי רכב מטורקיה, והייתה בדרכה להודו, כשנחטפה בים האדום על ידי החות'ים. 25 אנשי הצוות שלה אינם כוללים ישראלים.
● אינפלציה תלת־ספרתית ועוני הביאו את הארגנטינאים להמר על מועמד רדיקלי
● עוד טוויסט בעלילה: אחרי ההדחה המפתיעה, סם אלטמן עובר למיקרוסופט
לפי דיווח ב-NBC, המצטט גורמים אמריקאים, ביום ראשון סביב אחת בצהריים (זמן מקומי) מסוק טס מעל הספינה ומספר אנשים חמושים צנחו לסיפונה. הפשיטה בוצעה לפי המקורות באמצעות מסוק רוסי, מהסוג שנמצא בידי המורדים בתימן. זוהי שיטה פיראטית חדשה ומתוחכמת, שקרובה יותר ללוחמה צבאית שכנגדה עדיין אין לספינות האזרחיות מענה. עוד נכתב שם, שהאונייה היא בבעלות יפנית, ושטה תחת דגל איי הבהאמה, וחטיפתה הגיעה ימים ספורים אחרי שהחות'ים פרסמו מסרים בעברית, בערבית ובאנגלית, שבהם אמרו "נטביע את הספינות שלכם", עם גרפיקה של ספינה מסחרית ישראלית בוערת.
גורם מתחום האבטחה הימית אמר כי "אנחנו נלחמים בפועל עם איראן, שיטותיה ואמצעי הלחימה שלה".
השפעה על יוקר המחיה ועל האינפלציה
מהי ההשפעה הכלכלית של הסיכון לחטיפה של אוניות? חן הרצוג, הכלכלן הראשי של חברת הייעוץ BDO, מזכיר כי העלייה במחירי ההובלה הימית בתקופת מגפת הקורונה השפיעה משמעותית על העלייה ביוקר המחיה והאינפלציה. "רק בשנה האחרונה חזרנו בכלכלה העולמית סוף סוף למחירי הובלה ימית של טרום קורונה", הוא מציין.
"עכשיו, ישראל סופגת זעזוע שיכול להיות משמעותי, כי ככל שהמשבר יתגלגל, הוא עלול לפגוע בשרשרת האספקה של הובלה ימית לישראל: תדירות הקווים תפחת, כי יהיו חברות שלא יהיו מעוניינות לפקוד את נמלי ישראל, ותהיה גם הגדלת עלויות, ואולי עיכוב בהגעת משלוחים לישראל".
לדברי הרצוג, "מראש, עוד לפני האירוע הזה, היה כבר משבר בתובלה האווירית לישראל, מפני שכמות טיסות הנוסעים ירדה, אז יש מחסור בנפח ההובלה האווירית וההובלה התייקרה. אז לצד זה, פגיעה בהובלה הימית משמעותית ומשפיעה כמעט על כל שרשרת האספקה - כל חומרי הגלם, וכמובן גם על היצוא מישראל".
הרצוג מציג שלושה מעגלים של פגיעה כלכלית. "השלב הראשון הוא התייקרות פרמיות הביטוח. התייקרות כזו כבר הייתה בתחילת המלחמה, ועכשיו היא תוחמר. זו פגיעה מיידית ראשונה", הוא אומר. "השנייה, היא מצב שבו אוניות לא ירצו לפקוד את נמלי ישראל, ואז תיווצר עליית מחירים, משום שיש ירידה בהיצע ועודף ביקוש על היצע.
"הדרגה השלישית כבר יותר קיצונית: אם החות'ים מאיימים שלא יאפשרו מעבר בים סוף לאוניות שיש להן זיקה לישראל - וזה אפילו רק יגרום לחשש של חברות ההובלה הימית לעבור שם - אז האלטרנטיבה היא שהובלה מהמזרח לישראל תצטרך לעקוף את יבשת אפריקה ולהגיע דרך הים התיכון (במקום דרך ים סוף ותעלת סואץ, ש' ח' ו'). זו הארכה משמעותית של ההפלגה ממזרח, עם כל העלויות שנובעות מכך".
"המאבק בטרור הימי האיראני צריך להיעשות כמו שנלחמו בפיראטים"
לאחר חטיפת אונייה על ידי החות'ים השבוע, תא"ל במיל' יובל אילון, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS וראש מספן המודיעין של חיל הים לשעבר, מזהיר מהטרור הימי של איראן, וסבור שנדרש שיתוף פעולה בינלאומי למאבק בו, כפי שנלחמו בעבר נגד פיראטים.
אילון דוחה את הטענה שלפיה מדובר בזליגה של המלחמה לזירה הימית. "יש לאורך זמן פעילות איראנית גם במרחב הימי, רואים את זה במיצרי הורמוז והאיראנים מפעילים את שלוחיהם וגם את כוחותיהם לפגוע בחופש השיט. מדובר בתופעה של שנים במפרץ הפרסי, והם פוגעים באוניות, וזה לא קשור אם האונייה ישראלית או לא. מדובר בפעילות טרוריסטית איראנית שמפעילה לחץ על השיט העולמי והבינלאומי".
לדבריו, "במקרה הזה, החות'ים מממשים את הדירקטיבה האיראנית במרחבים האחרים. החות'ים כבר מזמן פוגעים באוניות ובנמלים בכלל באזור הים האדום והמרחב כחלק מן האינטרסים שלהם. כעת הם מרחיבים את פעילותם".
קשר "קלוש מאוד" לבעלות הישראלית על האונייה שנחטפה
אילון מסביר שהקשר לבעלות הישראלית של האונייה שנחטפה השבוע הוא "קלוש מאוד", ולכן לדבריו, "מדובר בפגיעה בסחר העולמי ובכל מי שנוסע בדרכי הים. החות'ים עשו טעות כי הם ניסו לממש יכולת שלהם ופגעו בכלל בסחר העולמי ולא בישראל, וזו פעילות שהאיראנים מממשים כבר הרבה שנים".
נתיב השיט שבו עברה האונייה מהמזרח לאירופה עובר דרך כמה מעברים חיוניים, "מעבר כזה הוא במיצרי הורמוז שבשליטה איראנית, באב אל מנדב, סואץ וגיברלטר. באזורים האלו קל יותר לשבש את תנועת הסחר העולמית, וכך הם עושים ולכן זו פגיעה בסחר העולמי וזו מדיניות של טרור כלפי העולם".
האם אויבינו מזהים שם נקודת תורפה?
"האויבים שלנו מנסים אבל הם עושים בדיוק הפוך. הם פוגעים בסחר העולמי ולכן מדינות העולם חייבות להתאגד כנגדם כמו שהיה כנגד הפיראטים בזמנו. כל אחד מנסה להילחם איפה שהוא יכול, ולחות'ים יש את המרחב הימי. זה מאיים על הסחר העולמי וזו בעיה של העולם עוד לפני שזו בעיה של ישראל".
יש דרך להיערך למתקפה כזו?
"האוניות מאבטחות את עצמן, או שיש כוח שמלווה אותן כפי שהאמריקאים עושים במיצרי הורמוז. בזמנו גם היה כוח שהגן על אוניות ביציאה מבאב אל מנדב מפני פיראטים. חברות ספנות שמבינות את זה שמות אבטחה, ויש הרבה אירועים של ניסיונות השתלטות על אוניות שבהם צוותי האבטחה מנעו את זה.
"במאבק נגד הפיראטים באפריקה היה כוח משימה רב-לאומי וייתכן שגם פה צריך לעשות כזה. לדעתי האמריקאים חושבים על זה, כי זו בעיה עולמית בהקשר של נתיבי השיט המאוימים על ידי איראן".
לדברי אילון, אפשר להוביל סחורות בדרך שעוקפת את אפריקה, אבל מדובר במהלך יקר מאוד. "צריך להתמודד עם הבעיה בדרך אחרת, של אבטחת נתיבי השיט עם כוח רב-לאומי. זו משימה עולמית.
"כשבתעלת סואץ נתקעה אונייה, לא היה משנה לאיזו מדינה היא שייכת - זה היה אירוע שהשפיע על הסחר העולמי כי מרבית שרשראות האספקה נוסעות בים. אם מישהו מאיים על חופש השיט זו בעיה עולמית, ופה יש הזדמנות להתמודד עם טרור איראני עולמי".
אסף זגריזק
מה בנוגע להובלה ימית מאירופה ומאמריקה?
"בהקשר של ים סוף עיקר ההשפעה היא באמת מההובלה מהמזרח הרחוק. אני חושב שבאירופה ההשפעה המרכזית היא פרמיות הביטוח, כלומר מעגל ההשפעה הראשון. מכיוון שכבר הייתה עלייה, יש השפעה, אבל היא במידה יותר מצומצמת".
תוך כמה זמן צפויה לבוא לידי ביטוי עליית יוקר המחיה?
"בדרך כלל, כאשר מדברים על הובלה ימית, מדובר בתהליך שלוקח מספר שבועות. אם לא נראה שיפור מיידי במצב, כבר בחודש הבא נתחיל לראות השפעה על עלויות יבוא של מוצרים מסוימים, כגון כלי רכב ומוצרי מזון מיובא. במוצרים שנמצאים בארץ במלאי נמוך נראה מחסור, משום שזמן האספקה מתעכב, והמחסור כמובן משפיע גם הוא על יוקר המחיה כי מחירי מוצרים במחסור עולים".
לדברי הרצוג, מי שעלול להיפגע מהמצב הנוכחי הם סוחרים ותעשיינים שתלויים בשרשרת האספקה שלהם במוצרים מיובאים. "כל מי שהתחייב לספק מוצר, מכר אותו והמוצר עדיין לא הגיע לארץ, חשוף כעת לגידול בעלויות ההובלה", הוא אומר.
"כמובן שזה מתגלגל בסופו של דבר לכיסו של הציבור, משום שמייבאים לארץ לא מעט מוצרי צריכה ומזון".
מנמל חיפה ומנמל אשדוד נמסר כי עד כה לא התקבלו הודעות מחברות ספנות על ביטולים או דחיות של עגינות מתוכננות עקב האירוע אתמול.
בעיה עולמית עם השלכות על ישראל
אודי גונן, דוקטורנט מהמרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית, לימודי אסיה, באוניברסיטת חיפה, מסביר שההתקפה השבוע על האונייה על ידי החות'ים פוגעת בחופש השיט, המהווה אינטרס גלובלי, ועל כן פגיעה באונייה היא בעיה עולמית ולא ישראלית.
לצד זאת, יש לה גם השלכות על ישראל. "פגיעות מזדמנות בספנות הקשורה לישראל בקשרי ניהול ובעלות הן בעייתיות מבחינה עסקית לטווח הארוך שכן הן מציירות את ישראל בעולם כמדינה שמי שעושה עימה עסקים יכול להיפגע, וכי בעסקים עם ישראל יש סיכון פוליטי. גם מי שאין לו עמדה מיוחדת בסכסוך אולי ישקול שנית עסקים עם ישראל", הוא אומר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
