דיווח ערבי: מצרים בוחנת קליטת מאות אלפי פליטים פלסטינים

לפי הדיווח בעיתון "אל-אח'בר" הלבנוני, שינוי הקו המובהק של קהיר מהסירוב המוחלט לקליטת פלסטינים נובע מהערכה שישראל תמשיך להפעיל לחץ כלכלי על הרצועה, גם לאחר מיטוט חמאס

עבד אל־פתאח א־סיסי, נשיא מצרים / צילום: Mandel Ngan, AP
עבד אל־פתאח א־סיסי, נשיא מצרים / צילום: Mandel Ngan, AP

עיתון "אל-אח'בר" הלבנוני מדווח היום (ש') כי מצרים בוחנת קליטת מאות אלפי פליטים פלסטינים, בחסות סיוע כלכלי בינלאומי - במהלך הרבעון הראשון של 2024. שינוי הקו המובהק של קהיר מהסירוב המוחלט לקליטת פלסטינים לצעד הזה נובע, כך לפי הדיווח, מהערכת מצרים כי ישראל תמשיך להפעיל לחץ כלכלי על רצועת עזה - גם לאחר סיום השלב הראשון במלחמת "חרבות הברזל", שכולל תמרון משמעותי שנועד למוטט את שלטון חמאס.

דיווח: ישראל אפשרה הובלת כ-180 מיליון שקל במזומן מצפון רצועת עזה לדרומה
WSJ | ישראל רוצה להציף את מנהרות חמאס במים מהים. כל הפרטים

לפי הדיווח, יהיו מדינות נוספות שייטלו חלק, כך שלא כל הפליטים יעברו לסיני ויישארו במצרים. קריטריונים אמנם צפויים להיקבע בהמשך, אבל לפי הדיווח - ייקבעו מכסות פליטים למדינות שונות, כמו מדינות המפרץ, אלג'יריה או טורקיה. בקהיר צפויים לדרוש במסגרת הפרויקט סיוע רב מארה"ב ומיתר מדינות המערב.

מלחמת "חרבות הברזל" משפיעה על מצרים בשני מסלולים מרכזיים, אחד שלילי מצידה ואחד חיובי. תעלת סואץ מושפעת במישרין ממתקפות החות'ים על ספינות בעלות קשר ישראלי, משום שאונייה שלא נכנסת לים האדום - גם בהכרח לא עוברת בתעלת סואץ. בתעלה, שמהווה את שער הכניסה והיציאה הצפוני לים האדום, שבו מצויים החות'ים, נע כ-12% מהסחר העולמי, 5% מהנפט הגולמי, 8% מהגז הטבעי המונזל ( LNG ) ו-10% ממוצרי הנפט, והיא מהווה מקור הכנסה קריטי לקהיר. עוברות בה 50 אוניות בממוצע ביום ו-30% מתנועת המכולות בעולם.

בשנה הפיסקאלית 2022-2023, הכניסה מצרים מהתעלה סכום שיא של כ-9.4 מיליארד דולר, לאחר 8 מיליארד דולר בשנה הקודמת. בד בבד, ההתאוששות מהקורונה אפשרה למצרים, לפי הבנק העולמי, לסיים את 2022 בצמיחה של 6.6%. במהלך המחצית הראשונה של השנה הפיסקאלית החולפת, רכיב ההכנסה מתעלת סואץ בתמ"ג המצרי עלה במחצית הראשונה לכ-2.91 מיליארד דולר. מדובר בזינוק של 75% ברמה השנתית, שלאחריו - בין יולי לדצמבר, תעלת סואץ היוותה כ-2% מהתמ"ג המצרי. כיום, היקף החוב הזר של קהיר עומד על כ־165 מיליארד דולר.

המלחמה מזמנת למצרים גם הזדמנויות

בה בעת, מבחינת נשיא מצרים עבדל פתאח א־סיסי, שצפוי לזכות בקדנציה נוספת בבחירות שייצאו לדרך מחר ויתקיימו עד יום שלישי, יש גם פן חיובי במלחמת "חרבות הברזל": היא שער הכניסה המרכזי היחיד שנותר לעולם לרצועת עזה - דרך מעבר רפיח. לכן, היא נהנית מהבטחות לסיוע כלכלי מופלג ממדינות שונות. לפי דיווח בבלומברג, האיחוד האירופי הבטיח להאיץ תוכנית סיוע בהיקף כ־10 מיליארד דולר, ואילו ידידותיו של א־סיסי במפרץ, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות - צפויות להגדיל את הזרמות הכספים לבנק המרכזי בקהיר. לפי אותו דיווח, מדינות המפרץ התחייבו בפני א־סיסי לאחר פרוץ המלחמה, כי יגדילו את תמיכתן.