הבלתי ייאמן: גרמניה עשויה למצוא את עצמה בקלפי כבר בשנה הקרובה

הקושי הכלכלי והחשש מהגירה לא חוקית עלולים להביא את גרמניה לבחירות מוקדם מהמתוכנן. המחויבות שהוכיחה לביטחון ישראל צפויה להישמר גם בהובלת השמרנים • העולם הולך לבחירות, פרויקט מיוחד

קנצלר גרמניה שולץ עם נתניהו. המחויבות לביטחון ישראל צפויה להישמר גם בהובלת השמרנים / צילום: אבי אוחיון - לע''מ
קנצלר גרמניה שולץ עם נתניהו. המחויבות לביטחון ישראל צפויה להישמר גם בהובלת השמרנים / צילום: אבי אוחיון - לע''מ

אודות הפרויקט

מארה"ב עד הודו, מבריטניה עד איראן: מיליארדי אנשים יכריעו בשנה הקרובה את גורל מדינותיהם בבחירות לפרלמנט ולנשיאות. צללנו בפרויקט מיוחד למדינות שתוצאות הבחירות בהן עשויות לשנות סדרי עולם

מי שיסקור את רשימת השנים שבהן התקיימו בחירות בגרמניה אחרי מלחמת העולם השנייה יגלה במהרה כי הפער כמעט תמיד נשמר על ארבע שנים, כפי שקובעת החוקה הגרמנית. בחירות מוקדמות הן חריג שבחריגים, סימן לאי־יציבות שיש להימנע ממנו. האחרון שקרא לבחירות מוקדמות (והפסיד) היה גרהרד שרדר ב־2005. אבל בימים אלו, שיחת היום בפוליטיקה הגרמנית היא הסיכוי לבחירות מוקדמות כבר ב־2024, במקום במועד הקבוע בחוק (סוף 2025).

עוד בסדרהלכל הכתבות

הצג עוד

הסיבה היא קריסת הפופולריות של הקואליציה בגרמניה. מדובר בהרכב ניסויי, תוצאה של הבחירות המפתיעות שהתקיימו אחרי עידן מרקל, שבהן מי שהוביל את מפלגתו לניצחון היה דווקא "תואם־מרקל" אולף שולץ. הפוליטיקאי הוותיק, הצונן והמנוסה בעניינים כספיים הצליח לשכנע כי דווקא הוא - ולא ארמין לאשט, שנבחר להחליף את מרקל בראש ה־CDU - ממשיך דרכה האמיתי, וניצח. הקואליציה שלו הביאה לראשונה את "הירוקים" לשלטון אחרי כמעט שני עשורים, ואת הליברלים כגורם מאזן, שאמור לשים ברקס לחלומות היקרים על כלכלה דלת־פחמן וצדק חברתי.​

שנתיים של ריבים

המלחמה באוקראינה, האינפלציה הגואה והמשבר הכלכלי הוסיפו לתפקוד הלקוי של קואליציית הרמזור (על שם הרכב צבעי המפלגות), ונראה שהניסוי נכשל. ריבים פנימיים על אנרגיה (הירוקים רצו לסגור תחנות גרעין, הליברלים היו בעדן, הפשרה הייתה לסגור באיחור), על מדיניות תחבורה (כרטיס חופשי־חודשי ברחבי גרמניה או לא), על מדיניות ביטחון (טנקים לאוקראינה? "בשום פנים ואופן" שהפך ל"כן" מהדהד) ועוד שורה ארוכה של סכסוכים ועימותים אפיינו את השנתיים האחרונות. המסמר האחרון בתדמית ששולץ ניסה ליצור לממשלתו נתקע בבית המשפט החוקתי בקרלסרוהה. זה פסל את שיטת הקופסאות התקציביות, שניסתה לעקוף את האיסור על לקיחת חוב גרמני. בין לילה, התקציב הגרמני, שכלל הרבה מהבטחות המפלגות, קוצץ ואתו המימון.

לכל אלה חובר משבר הגירה חריף, עם קרוב ל־400 אלף בקשות מקלט בגרמניה השנה, זינוק של 50% לעומת קודמתה. מפלגת הימין המתנגדת להגירה "אלטרנטיבה לגרמניה" מככבת עם תמיכה בסקרים שלא רשמה מעולם (23%), השמרנים מובילים ברחבי המדינה (31%), והקואליציה זוכה לפופולריות עלובה (33% יחד לשלוש המפלגות). שולץ הוא הקנצלר הכי פחות פופולרי זה שנים.

כל אלו הובילו את ראש מדינת המחוז בוואריה מרקוס זדר לקרוא לבחירות מוקדמות. לפי סקר מהשבוע, 52% מהציבור הגרמני אתו. עם זאת, רוב הסיכויים שהבחירות יתקיימו במועדן, כי לשולץ אין סיבה להקדים אותן. אך מה שיקרה בשלוש מערכות בחירות במדינות מחוז השנה עשוי לשכנע אותו לזרוק את המגבת.

הממשלה בהרכבה כיום הוכיחה מחויבות רבה לביטחון ישראל. למעט תסריט שבו הימין הפופוליסטי עולה לשלטון, נראה כי מחויבות זו תישמר גם בהרכב בהובלת השמרנים.