עלות המלחמה לגופים המוסדיים בשל מוות ופגיעות בגוף: כ-900 מיליון שקל

מ"מ הממונה על שוק ההון עמית גל חשף כי כ-300 מיליון שקל שולמו בגין ביטוחי חיים, וכ-600 מיליון שקל שולמו בביטוחים הפנסיוניים, בגין תביעות של בני משפחה ושארים • על חיוב חברות הביטוח למכור ביטוח סיעודי: "לא רלוונטי"

עמית גל, ממלא-מקום הממונה על שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ
עמית גל, ממלא-מקום הממונה על שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

המלחמה ברצועת עזה ומתקפת חמאס, יחד עם ההתחממות בצפון, הביאו כבר ליותר מ-1,500 הרוגים ולאלפי פצועים. בגין הפגיעה הקשה בחיי אדם והפציעות הרבות, ברשות שוק ההון מציינים כי הגופים המוסדיים, בעיקר חברות הביטוח, שילמו וישלמו עד עתה כ-900 מיליון שקל למשפחות, קרובים ושארים של הנפגעים. 

הממונה בפועל על רשות שוק ההון, עמית גל, אמר היום (ג') כי כשליש מהסכום, כלומר כ-300 מיליון שקל, שולמו למבוטחים שהחזיקו ביטוח חיים (ריסק). כ-600 מיליון שקל שולמו או ישולמו בשל ביטוחי שארים הכלולים במוצרים הפנסיוניים (קרנות פנסיה, ביטוחי מנהלים וקופות גמל במסגרתן נרכש ביטוח). 

מנהלי ההשקעות שהובילו את תשואות הגמל השנה חושפים את הסודות וממליצים איפה להשקיע
הקאמבק של אלטשולר שחם, הנפילה של כלל ביטוח: מה עשו קופות הגמל שלכם השנה?

גם מנכ"ל כלל ביטוח, יורם נוה, התייחס באותו הכנס לנושא. "דיווחנו על ההשפעות הראשוניות בתחום הסיכונים, קודם כל בשל ריבוי מקרי המוות. יש חשיפה סביב האירועים האלה וגם את נושא ביטוחי המשנה סביבו. באופן טבעי הסיכון מתממש מבחינת מבטחי המשנה, אז לא סביר שיתנו כיסוי כזה, למרות שבהיקף של עשרות מיליוני שקלים בשלב הראשון, ביטוחי המשנה לא היו כל-כך דרמטיים".

עד כמה ההמלחמה תשפיע?
נוה: "כל חברה דיווחה סדר גודל של עשרות מיליוני שקלים, ולכל אחת יש את ביטוח הקטסטרופה שלה. אם תהיה חזית צפונית - שזה אירוע דרמטי יותר למדינת ישראל - זה יהיה משמעותי יותר. תהיה השפעה מסוימת על הסיכון בקרנות הפנסיה, אבל גם שם להערכתי בסופו של דבר האירוע יחסית מצומצם. אבל בהחלט עוד צפוי לנו פה אירוע בתחום הסיכונים - ועוד לא דיברנו על פגועי נפש, אובדן כושר וכן הלאה. אז זה סיכון שעוד נתמודד איתו".

"השוק הפנסיוני לא יכול להיות כל-כך תזזיתי"

במהלך דברים שנשא בכנס של מגזין הביטוח "עדיף", התייחס גל גם לסוגיית הביטוח הסיעודי. כיום המוצר משווק רק דרך קופות-החולים, כשהקופה הגדולה במדינה, כללית, נמצאת במצוקה, לאחר שהקרן שהקימה כדי לשלם תביעות למבוטחיה כמעט התרוקנה. נכון להיום, אם במהלך השנה הקרובה לא יימצא פתרון מטעם המדינה למצוקה, קופות-החולים צפויות להפסיק את שיווק המוצר בתום 2024.

"אין ספק שמדובר באחת מהסוגיות הלאומיות הבוערות והחשובות שצריכות להימצא בחזית סדר העדיפויות החברתי כלכלי במדינה", אמר גל. "אבל אין פה פתרונות קסם. כולנו רוצים יותר, אבל יש מגבלת משאבים. שמענו במהלך הדיונים על עתיד הכיסוי אמירות כמו צורך לחייב בכפייה חברות ביטוח לבטח. הדברים האלה לא רלוונטיים. המטרה של רגולציה היא לאפשר את הפעילות, ולא לכפות אותה. אם נכפה, לא נייצר מספיר ודאות לשוק, וזה לא יועיל".

נושא נוסף אליו התייחס ממלא-מקום הממונה על שוק ההון, הוא המעבר המהיר של הציבור בין המסלולים בחיסכון הפנסיוני, ובהקשר זה הזהיר גל מפני תזוזות יתר. "תחום החיסכון הפנסיוני, כשמו כן הוא - חיסכון לטווח ארוך. בשנה החולפת ראינו הרבה מאוד מגמות - אופנות חולפות: פעם רק חו"ל, אחר-כך רק בארץ, לאחר מכן מסלולים עוקבי S&P 500, עכשיו נאסד"ק. השוק הזה לא יכול להיות כל-כך תזזיתי. כל גורם צריך להבין שאלה כספים לטווח ארוך, וכך צריך להתייחס אליהם".

לגבי הונאות והטעיית לקוחות, אמר גל כי אין ספק שניצול לרעה ותופעות שליליות הולכות ומתפשטות. "אנחנו משקיעים הרבה יותר משאבים להילחם בזה. ב-2023 הטלנו עיצומים מאוד גבוהים, ונמשיך לפעול. התחום הזה הולך ומתפשט גם בעולמות האלטרנטיביים. מדובר בדרך-כלל באנשים החלשים בחברה, וגם כאן נמשיך לפעול בכל האנרגיות".