המהפכה הליברטריאנית של נשיא ארגנטינה / צילום: Reuters, Matias Baglietto
הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת
לחאבייר מיליי, הנשיא החדש של ארגנטינה, יש את כל הנתונים כדי להיות דמות בסדרה קומית. התסרוקת שלו קצת משונה, הוא מחזיק בדעות קיצונית כמעט על כל דבר, ולכלבים שלו הוא נתן שמות של כלכלנים. על פי חלק מהשמועות הוא גם מתייעץ איתם. נוסף לכך, הוא חובב יהדות מושבע, שקל להתגייר עד שהבין ששמירת שבת תקשה על נשיאותו, ואף ביקר בקברו של הרבי מלובביץ' רגע אחרי שנבחר.
● טרנד ההשקעה שסוחף את הישראלים: "יהיו לי מיליונים, אוכל לפרוש מוקדם"
● חצי שעה של השראה| איילת שקד מגלה - כך נראה ראיון העבודה הראשון אצל נתניהו
● איך מרתיעים טרוריסטים? ראש העיר שבטוח - אנחנו עדיין שבויים בקונספציה
אבל הדמות הזאת, שהפכה לפני קצת יותר מחודש למנהיג המדינה הדרום־אמריקאית שמונה יותר מ־47 מיליון בני אדם, אינה רק קומית. "אי אפשר שלא להשוות את מיליי לטראמפ ולשאר המנהיגים ממועדון הימין, אפילו הימין הרדיקלי", מציין פרופ' רענן ריין, היסטוריון של ספרד ואמריקה הלטינית באוניברסיטת תל אביב. "טראמפ היה מראשוני המברכים לאחר זכייתו של מיליי, ולהשבעה שלו הגיעו כמה מנהיגים, בהם ויקטור אורבן ומארין לה פן (ראש ממשלת הונגריה ומנהיגת הימין הקיצוני בצרפת - ע"א וא"פ). ולמרות זאת, האופן שבו הוא מבקש לצמצם את המדינה הוא הרבה יותר משמעותי ממה שעמיתיו מאירופה רוצים לעשות".
מיליי הוא כלכלן ליברטריאני שמגדיר עצמו כאנרכו־קפיטליסט, ודוגל בצמצום המדינה ובהפרטה. הוא הבטיח גישה הפוכה מזו שארגנטינה יישמה בשנים האחרונות - מדיניות כלכלית מתערבת והוצאה על שירותי רווחה. הוא נכנס לתפקיד בסערה, ובתוך שבועות הספיק, בין היתר, לסגור את רוב משרדי הממשלה ולפטר אלפים, לאשר חוזים שמאפשרים תשלום לא רק בפסו, אלא בכל מטבע, אפילו ביטקוין, לפרסם רפורמה שכוללת 300 חוקים והפרטת חברות ממשלתיות ולהכין את הקרקע לדולריזציה במדינה ולסגירת הבנק המרכזי.
אך למרות הפתיחה הסוערת הדרך עשויה להיות ארוכה. קונגרס מפולג, אתגרים משפטיים ושביתת ארגוני העובדים עשויים להקשות עליו להוציא את כל אלה לפועל.
כוכב הטלוויזיה המגדף
מיליי בן ה־53 נולד בבואנוס איירס, ובצעירותו היה שוער בקבוצה הצעירה של מועדון הכדורגל צ'קריטה ג'וניורס, ואף ניגן בלהקת מחווה לרולינג סטונס. התפנית הראשונה בחייו הגיעה, לפי עדותו, כבר בגיל 11 כשהחליט שילמד כלכלה בעקבות ההיפר־אינפלציה במדינה. הוא מחזיק בכמה תארים בכלכלה, לימד באוניברסיטאות, כתב יותר מ־50 מאמרים אקדמיים ועבד ככלכלן בחברות פרטיות, בהן HSBC.
את הקריירה הציבורית החל כאורח פופולרי בטלוויזיה, שם נהג להשתמש בשפה בוטה. "במידה רבה מאוד מיליי נעדר ניסיון פוליטי", מסביר פרופ' ריין. "הוא מגיע לנשיאות אחרי שנתיים וחצי בלבד בפוליטיקה, אין לו מפלגה של ממש ואין לו בסיס תמיכה ממוסד. הוא זכה לחשיפה עצומה בטלוויזיה וברשתות כפרשן כלכלי בעיקר בגלל שהיה צבעוני. הוא דיבר בשפה נחרצת, היה גס מאוד ולא היסס לגדף ולקלל".
בהיבט האישי הוא אינו נשוי, והוא קרוב מאוד לאחותו קרינה. היא ניהלה את הקמפיין שלו, הוא קורא לה "הבוס" ומתאר אותה כאדריכלית עלייתו לשלטון. כיום היא מוגדרת באופן רשמי כמזכירה הכללית של הנשיא.
מלבד זאת, יש לו כמה כלבים, את כולם הוא שיבט מהכלב שלו קונאן (כן, על שם הברברי), שמת ב-2017. הוא רואה בהם "הילדים על ארבע" שלו, והם קרויים על שם כלכלנים ליברליים מפורסמים. אחד מהם, למשל, הוא מילטון על שם מילטון פרידמן.
מיליי מזוהה עם התנועה הליברטריאנית וככזה הוא רץ לנשיאות עם מטרה ברורה: לצמצם באופן משמעותי את גופי המדינה ואת המעורבות שלה בחיי החברה והכלכלה. "המדינה נתפסת בעיניו כשורש כל רע, ולשיטתו השוק החופשי הוא שצריך לכוון את הפעילות החברתית והכלכלית", מסביר פרופ' ריין.
איך הגישה מתקבלת במדינה שבה יותר מ־40% נמצאים מתחת לקו העוני?
"נראה שלא מעט אנשים בחרו בו בניגוד לאינטרסים שלהם, אבל מדובר בתוצאה של ייאוש ופסימיות עמוקה. בשנים האחרונות ממשלות ימין וגם שמאל הביאו לארגנטינה את התוכניות שלהן להבראת החברה והכלכלה, והכול הסתיים בכישלון מהדהד. על רקע שקיעתה של ארגנטינה שנמשכת כבר שנים ארוכות יש נכונות מצד אנשים לעשות משהו אחר לגמרי. לא לגמרי ברור מה הוא, אבל ברור שהוא אחר לגמרי. מיליי נכון לעשות דברים שאף אחד אחר לא היה מעז".
מאבק בהיפר-אינפלציה
כדי להבין את השינוי שמבקש לעשות, צריך להבין איזו מדינה הוא מקבל. "ארגנטינה במשבר עצום בשל ממשלות פופוליסטיות עם שחיתות שלטונית לאורך שנים, ממשלות שביטלו את ההפרדה של הבנק המרכזי מהפוליטיקה", מסביר פרופ' ליאו ליידרמן מאוניברסיטת תל אביב, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים ויליד ארגנטינה. "התוצאה הייתה שהבנק המרכזי הדפיס כסף כדי לממן את הגירעון, מה שהיום פסה בעולם המוניטרי. הממשלה הכניסה ידיים ורגליים לכל פינה בכלכלה".
האינפלציה השנתית נסקה אל יותר מ־200% ב־2023, ובעשור האחרון לא ממש נרשמה צמיחה ריאלית בכלכלה. בצוק עתים שכזה העיניים נשואות לעבר פתרונות שעוד לא ניסו. הפתרון הראשון שמציע מיליי להיפר-אינפלציה הוא דולריזציה: סגירת הבנק המרכזי ומעבר לשימוש מלא בדולר האמריקאי כמטבע עובר לסוחר.
ארגנטינה כבר התמודדה בעבר עם היפר־אינפלציה, בעזרת ליברליזציה ורפורמות שוק חופשי, וב־1991 הנשיא קרלוס מנם ניסה שיטה דומה שהצמידה את הפסו המקומי לדולר. המהלך הצליח בטווח הקצר והאינפלציה ירדה מ־2,300% ב־1990 ל־3.4% ב־1995. אך בעקבות משבר כלכלי קשה שהחל ב־1998 וחדלות פירעון ב־2001, ההצמדה בוטלה ב־2002 - הפסו עבר פיחות במהירות והאינפלציה זינקה.
לעומת זאת, בדולריזציה שמציע מיליי ידי הממשלה כבולות במידה רבה, והיא לא יכולה לשחוק את ערך הכסף שבידי הציבור. לצד פוטנציאל להגביר דרמטית את האמון יש לכך מחיר בדמות חוסר עצמאות של ארגנטינה ואובדן יכולת להתאים את המדיניות המוניטרית.
"מלבד העובדה שהרושם של לא מעט פרשנים הוא שספק אם יהיה אור ירוק אמריקאי למהלך, אנחנו רואים מה קורה כעת לאקוודור, שעברה לדולר בשנת 2000", מסביר פרופ' ריין. "בשבועות האחרונים פוקד אותה גל אלימות נורא, והיא פשוט הפכה להיות מרכז להלבנת כספים עבור סוחרי הסמים. זה צריך לעורר לא מעט דאגה גם בארגנטינה".
למרות זאת, הכלכלן ג'ון קוקריין, חוקר בכיר במכון הובר, מוסד אמריקאי שמקדם ליברטריאניזם, הסביר במאמר שהוא "פרו־דולריזציה, במיוחד בארגנטינה". הוא המשיל את הטיעון לגבי חוסר העצמאות של ארגנטינה בנוגע למטבע למי שמפנטז על צבע הריפוד בפורשה בזמן שהוא נוסע באוטובוס. בינתיים מיליי הודיע על תוכנית כלכלית אגרסיבית, ובתוך כך שער המטבע, שקבעה הממשלה, פוחת ב־54% כך שהוא קרוב יותר לשער הריאלי בשוק השחור.
"מכוון לעודף תקציבי של 2%"
צעד נוסף שמיליי מעוניין לקדם הוא איזון תקציבי. ארגנטינה ידועה לשמצה בנטייתה להגיע לחדלות פירעון. זה קרה לה תשע פעמים במהלך ההיסטוריה ושלוש מהן מאז 2001. לכן היא נאלצת להציע 40%-50% ריבית כדי שיסכימו לקנות איגרות חוב שלה.
לעצרות הבחירות מיליי הגיע חמוש במסור חשמלי, כאקט שמסמן את הקיצוצים המסיביים הנדרשים כדי להגיע לאיזון תקציבי. מופע נוסף כלל הסרת שלטים של משרדי ממשלה מיותרים תוך זעקות Afuera (החוצה!). את זה הוא הצליח לממש כבר בשבוע הראשון לתפקיד, שבו קיצץ את מספר משרדי הממשלה מ־21 לתשעה בלבד (לשם ההשוואה, בישראל יש 35) והודיע כי לא יחודשו החוזים של 5,000 עובדים שהועסקו בשנה שלפני כניסתו לתפקיד. כמו כן, הוא צמצם את מספר כלי הרכב והנהגים של ארמון הנשיאות ומשרדי הממשלה, והוא עצמו מקפיד לטוס במחלקת תיירים.
נוסף על כך, ארגנטינה מסבסדת שורה ארוכה של מוצרים, לרבות דלק, מה שמגביר דרמטית גם את הוצאות הממשלה וגם את צריכתם. אחד הצעדים הראשונים שעליהם הכריז שר הכלכלה החדש לואיס קאפוטו הוא ביטול הסובסידיות הללו.
על פי מתן לב ארי, נציג ישראל בבנק הבין־אמריקאי לפיתוח, גוף בראשות ארה"ב שמשקיע בפרויקטים כלכליים באמריקה הלטינית, "מיליי מכוון לעודף תקציבי של 2% ב־2024, שזה אופטימי. אבל אם הוא יוכל לקצץ הוצאות ולהגביר הכנסות, ובהנחה שתהיה התאוששות כלכלית במגזר החקלאי מהיובש שהוא חווה - זה עשוי להיות אפשרי".
"האיש השמן" נשלח למרתון
עניין נוסף שמיליי שואף לקדם הוא שחרור הכלכלה הארגנטינאית. לפי מדד החופש הכלכלי של מכון פרייז'ר, מכון מחקר קנדי ליברטריאני-שמרני, ארגנטינה מדורגת בעשירייה התחתונה, כשאיראן מתחתיה וקונגו מעליה.
"בשנים האחרונות היו בארגנטינה בעיקר מנהיגים שאמרו שהם יכולים לתקן את הכלכלה באמצעות חיזוק התוצרת המקומית, חסימת יבוא ורגולציה כבדה", מסביר לב ארי. "בעולם שהוא לא קומוניסטי, מי שרוצה לשלוט על הכלכלה חייב לחסום אותה לתחרות. בארגנטינה יש דמוקרטיה, אבל ממשלות קודמות רצו לשלוט על הכלכלה כולה, וזה יוצר פרטץ' שבתקופות אחרות גם אנחנו בישראל לא היינו רחוקים ממנו".
אחד הדברים שמיליי כבר הצליח להעביר בצו חירום הוא דה-רגולציה לשוק השכירות למגורים, כך שיהיה ניתן לעדכן מחירים בצורה תכופה יותר - עניין חשוב במצב של היפר-אינפלציה. החוזים הם עתה לשנתיים ולא לשלוש, וניתן לעדכן את המחיר בכל רבעון במקום בכל חצי שנה. לפי עיתון העסקים Cronista, הדבר הוביל לירידה מיידית של 20% במחירים (הגמישות הביאה להגדלת ההיצע ובעקבותיה ירידת מחירים). נוסף על כך, באמצעות צווי החירום הופחתה הרגולציה בתחומי החינוך, התרבות והרפואה. כך למשל, ניתן למכור תרופות מסוימות גם בפיצוציות, והורחבה האפשרות לחינוך ביתי.
אך מיליי רוצה להשיג הרבה יותר. "הוא נבחר על ההבטחה לשחרר את הכלכלה, להפחית את הוצאות הממשלה ולאפשר למגזר הפרטי לפעול בחופשיות רבה יותר", מסביר לב ארי. לצורך כך העביר לאישור הקונגרס חבילת צעדים הכוללת כ־300 חוקים - ואף הודיע שהקונגרס יכול לאשר או לקבל את כל החבילה כולה עד סוף החודש, מבלי להיכנס לשינויים בסעיפים כאלה ואחרים.
אלה יאפשרו בין היתר הפרטה של חברות ממשלתיות, ובהן חברת הנפט YPF, חברת האנרגיה Enarsa, חברת התעופה אארולינאס, שירותי רכבות וחברת המים. גם זו לא הפעם הראשונה, הנשיא מנם הפריט את כולן בשנות התשעים, והן הולאמו מחדש בשנות ה-2000. מיליי מתכנן להפריט גם שורת גופי תקשורת ציבוריים, ובהם סוכנות הידיעות Télam, הרדיו והטלוויזיה, שאותה הגדיר "מנגנון תעמולה" והאשים בשקרים.
"במובנים רבים זה מזכיר את משל האיש השמן והאיש הרזה של נתניהו", מסביר לב ארי. ב־2003 הציג בנימין נתניהו, אז שר האוצר, דימוי ולפיו האיש הרזה, המגזר הפרטי שמייצר צמיחה, סוחב על גבו את האיש השמן, המגזר הציבורי המנופח שיש לקצץ בו. "אחת הביקורות על מיליי היא שהוא שולח את האיש השמן לריצת מרתון קיצונית, שהוא עושה את זה בצורה מהירה ואגרסיבית מאוד. אך מיליי אומר שארגטינה זו כלכלה חולה שצריכה שוק חשמלי, ולכן צריך לעשות את זה מהר. הוא אומר במפורש - יהיה רע יותר לפני שיהיה טוב יותר".
"יש דיון כלכלי רציני בין הדרגתיות מול טיפול בהלם", אומר פרופ' ליידרמן, "כשהמצב נורא עדיף טיפול בהלם, אבל זה ייצור תופעות לוואי קשות. הם אמרו: בואו נשים את כל הרפורמות שאפשר לעשות בכלכלה - הפרטות, צמצום הסקטור הציבורי, לייעל את הכול. הם הולכים על הדבר הזה כמקשה אחת. השנה הקרובה הולכת להיות מאוד קשה, מיתון עמוק, עלייה בעוני בטווח הקצר. הסיכוי להצליח הוא בערך 50:50".
הקונגרס יבלום את מיליי?
מה שבהחלט בולט במיליי הוא העשייה הרבה והזריזה. נוסף לכל הצעדים הללו הוא טלטל את צמרת הפיקוד של הכוחות המזוינים, ומינה קצינים חדשים לתפקידי ראשי המטות המשולבים ומפקדי הצבא, הצי וחיל האוויר. המהלך הביא להחלפה של יותר משני שלישים מסגל הפיקוד, מה שהעיתון Clarín כינה "הטיהור הגדול ביותר של גנרלים מאז השבעתו של נסטור קירשנר ב-2003, או אפילו ב-1983 (אז הסתיימה הדיקטטורה של החונטה - ע"א וא"פ)".
"הוא ניסה לגרום לסוג של שוק והיה מאוד קיצוני במדיניות שלו דווקא עכשיו", מסביר ד"ר מאוריסיו דימנט מהחוג ללימודי ספרד, פורטוגל ואמריקה הלטינית ומכון טרומן באוניברסיטה העברית. "דבר ראשון הוא מסמן תודעתית שנכנסים כאן לעידן חדש. דברים מתחילים להשתנות וזה לא ההמשך של מה שהיה. אחד מהחוקים המעניינים שהוא רוצה להעביר אומר שאסור להגיד שאירוע ממשלתי הוא בחינם - כי מישהו אחר משלם על זה. זה שינוי מהותי בתפיסה. נוסף על כך, הוא מבין שעם הזמן הסבלנות לשינויים תחלוף ויהיה לו יותר קשה ליישם את המדיניות שלו. גם צריך להגיד, הרבה מהדברים שהוא מעביר לא באמת דחופים עכשיו. לדוגמה, הוא שלח הצעת חוק שתאפשר להפריט קבוצות כדורגל".
ואחרי הכול, כלל לא ברור אם מיליי יצליח להעביר את הרפורמות. בניגוד לצווי החירום שהעביר וצמצום משרדי השרים, יש לו השפעה מעטה בלבד על הקונגרס. למרות שהוא עצמו נבחר עם 56% מהקולות בסיבוב השני, מפלגת "החירות מתקדמת" שלו קיבלה רק כ-25% מהקולות לבית הנבחרים (הבית התחתון של הקונגרס הארגנטינאי), מה שהיתרגם בסופו של דבר ל-40 מושבים בלבד מתוך 257.
"בגדול הקונגרס יכול לפסול את החוקים, אבל כרגע אני לא רואה אופציה כזו", מסביר ד"ר סבסטיאן קלור, היסטוריון מומחה בהגירה יהודית ויהדות אמריקה הלטינית מאוניברסיטת חיפה. "התחושה שלי היא שלמרות שמדובר במהלכים אגרסיביים מאוד, העם רוצה לתת הזדמנות. אישית אני לא מסכים איתו על כלום, אבל אני מודה שהאלטרנטיבה הייתה יותר גרועה לארגנטינה".
"המפלגה של מיליי היא מיעוט בקונגרס, וכאן עשוי לבוא לידי ביטוי היעדר ניסיונו כפוליטיקאי וכאחד שיכול להשיג בריתות", מסביר פרופ' ריין. "עם זאת, הרושם שלי כרגע הוא ששום מפלגה לא תרצה להצטייר כמחבלת בניסיון להביא שינוי, זה מוקדם מדי. ניכר שגם מיליי ואנשיו מתחילים להבין שהם צריכים לעשות פוליטיקה. אם בהתחלה הוא העביר 300 חוקים ואמר לקונגרס לאשר או לפסול את זה כחבילה, כעת אנשי ממשלתו כבר מציינים שצריך לתקן כמה דברים".
בעיה נוספת שמיליי צפוי להיתקל בה היא מערכת המשפט, שרפורמות רבות עומדות ותלויות בה בשאלת חוקיות או בלתי חוקתיות. למשל, רפורמה משמעותית בדיני העבודה שרצה להעביר בצווי חירום, שכוללת את הארכת תקופת הניסיון לעובדים, שינויים במערכת השעות הנוספות והגבלות מסוימות על שביתות, נפסלה בבית הדין לעבודה. מי שעתרה לבית המשפט הייתה קונפדרציית העבודה הכללית, ארגון העובדים החזק ביותר בארגנטינה, שמתנגד לצו הרפורמות הענק. הארגון כבר הכריז על שביתה כללית ב-24 בינואר.
"כבר יש מחאות נגד מיליי, מביאים סירים ומחבתות ואומרים שהמדינה לא למכירה", אומר לב ארי. "לא מוכנים לקבל את האמירה שיהיה רע יותר לפני שיהיה טוב יותר. אבל ברמה הכלכלית זה הגיוני, כי המדינה לאורך שנים הדפיסה כסף כדי לייצר 'כלכלה מדומה'. כשרוצים להפסיק להדפיס כסף, זה קשה. הבעיה היא שחלק מהציבור הארגנטינאי לא מתנהל באווירת משבר, אלא מחכה לפתרון קסם".
"לא בטוח שזה טוב ליהודים"
אך למרות הקשיים יש למיליי גורמים שיסייעו לו. הראשון והחשוב ביותר הוא קרן המטבע הבינלאומית. "זה לא ארגון אהוב במיוחד בארגנטינה, אבל הוא חלק מהמשחק", אומר לב ארי. "זה ארגון שרובו בשליטה של ארה"ב, שמלווה כסף בריביות מועדפות למדינות במצוקה. ב-2022 ארגנטינה שוב נכנסה למשבר, והגיעה להבנות עם הקרן על תוכנית חילוץ וסיוע של 44 מיליארד דולר. בזמנו, ארגנטינה אותתה שאם קרן המטבע לא תיתן את הכסף, היא תפנה לסין. הרמז נקלט בבית הלבן והתוכנית אושרה על אף שלא הייתה מושלמת. בסוף אפילו בדדליינים במסגרת התוכנית היא לא הצליחה לעמוד, והסיוע נקטע.
"ברגע שמיליי נכנס לתפקיד, הקרן הייתה צריכה לברר עם מי היא עובדת. הגיעה משלחת ופגשה את שר הכלכלה קפוטו. הם סיכמו על הצעדים, והקרן הסכימה לשחרר 4.7 מיליארד דולר, מהלך שגם עוזר לשדר יציבות גבוהה יותר לגורמים אחרים. גם הקרן מבינה שיהיה רע יותר לפני שיהיה טוב יותר, וגם שיהיה קושי גדול פוליטי לקדם את הצעדים. יצטרכו להגיע לפשרה מול שאר הגורמים הפוליטיים בארגנטינה".
דווקא משום שארגנטינה כבר איימה בעבר לנטוש את הגוש האמריקאי כדי להתקרב לסין - לארה"ב יש אינטרס גדול בהצלחתה. "במובן הזה מיליי הוא מאוד פרו-מערבי ומאוד פרו-אמריקאי", אומר לב ארי. "סגן שרת האוצר הגיע לפגוש בכירי ממשל בארגנטינה, וכדאי לארה"ב להראות למה שווה לשתף איתה פעולה".
מעבר להרפתקה הכלכלית, שרק ימים יגידו מה תוליד, מיליי גם עשוי לעלות לכותרות עם דעות חריגות - הוא מתנגד לזכות להפלה ואף דיבר בעבר בעד לגליזציה של סחר באיברים. את שינויי האקלים כינה "שקר סוציאליסטי".
"בלי קשר לדעותיו, האיש מטורלל לחלוטין", מציין פרופ' קלור. "גם הקשר ליהדות - זו לא יהדות ששומרת על מצווה קלה כבחמורה אלא כזו רוחניקית שלומדת קבלה. אפשר לומר 'פריק של יהדות'. אגב, לא בטוח שזה טוב ליהודים - כי אם הדרך שלו תיכשל ייתכן שהאנטישמיות תיגבר".
לא סתם זכה מיליי לחיבוק חם מהימין הפופוליסטי העולמי. "בטקס הפתיחה של הממשלה הוא בכלל לא דיבר לקונגרס אלא ישירות לכיכר העם ולטלוויזיה", מזכיר ד"ר דימנט. "אבל באמריקה הלטינית אומרים שכאשר יש כל כך הרבה אנשים מתחת לקו העוני אז קשה שלא להיות פופוליסט".
"לפי שעה מיילי שומר על אחוזי תמיכה גדולים לפי סקרי דעת קהל", מסביר פרופ' ריין. "אנשים נותנים לו אור ירוק להתקדם. מה שכן, אנחנו רואים עצבנות בשווקים - אם הבורסה עלתה אחרי הבחירה שלו עכשיו המגמה היא שלילית. יש עצבנות מאוד גדולה וחוסר ביטחון גדול באשר לתוכניות שלו. בסופו של דבר ארגנטינה נכנסת למעבדה, תקופת ניסוי. התחושה כרגע היא של חוסר ודאות".