כך הפך "שר החוץ" של אירופה לפוליטיקאי הכי ביקורתי בנוגע לישראל

כבר שבועות רבים שבישראל מתייחסים בפליאה הולכת וגוברת להתבטאויות הפומביות של הנציג העליון לענייני חוץ ומדיניות ביטחון של האיחוד האירופי, ג'וספ בורל. הפוליטיקאי הספרדי (76), שמונה לפני כחמש שנים לתפקיד המכונה לעתים גם "שר החוץ של אירופה", מהווה כמעט מתחילת המלחמה "סמן קיצוני" ביבשת בנוגע לעמדות הביקורתיות כלפי ישראל בעימות הנוכחי.

● כותרות העיתונים בעולם | הכירו את המלון היוקרתי בטורקיה שמימן את פעילות חמאס
● ניתוח גלובס | ספינות קרב ופגזים: האם גרמניה משנה את האסטרטגיה במזרח התיכון?
● הוא מנהל קרן בהיקף של 1.5 טריליון דולר, ויש לו בשורה רעה למשקיעים

בורל היה, למשל, הבכיר הראשון בנציבות האירופית שקרא באופן פומבי להפסקת אש מיידית ברצועת עזה. בדברים שנשא באו"ם בדצמבר הוסיף ואמר כי ההרס שהשיתה ישראל ברצועת עזה "גדול יותר" מההרס לו גרמו בעלות הברית בגרמניה הנאצית. בנוסף, בנאום שנשא בתחילת החודש הכריז בורל כי על הקהילה הבינלאומית "לכפות" פתרון מדיני על הישראלים והפלסטינים, "משום שכל האפשרויות האחרות נכשלו". בדברים שאמר בסוף השבוע האחרון, שתפסו את הכותרות גם בישראל, האשים בורל ישירות ש"חמאס מומן על־ידי הממשלה הישראלית בניסיון להחליש את הרשות הפלסטינית".

הסיבה לפליאה בצד הישראלי נובעת מכך שהדברים של בורל, שאמור באופן רשמי להיות קולו של האיחוד האירופי (התפקיד שהוא ממלא נועד בין היתר לענות על השאלה המיוחסת לקיסינג'ר "למי אני מתקשר כשאני רוצה להתקשר לאירופה"), לא ממש מייצגים את ההחלטות שהוא מקבל כארגון.

כך, למשל, עמדתו העקבית של האיחוד האירופי נכון לעכשיו היא להימנע מקריאה להפסקת אש ברצועת עזה - הישג מדיני ישראלי בגיבוי ארה"ב, המעניק לה לגיטימיות בינלאומית לפעולה הצבאית המתמשכת. יתרה מכך, אפילו הפרלמנט האירופי, שנחשב לזירה נוחה יותר למדינות המתנגדות לפעולה הישראלית בעזה, פרסם בימים האחרונים קריאה להפסקת אש, אבל רק אם יתמלאו שני תנאים: חמאס לא יהיה חלק מהשלטון בעזה ב"יום שאחרי", וכל החטופים יוחזרו לישראל. 

 משמאל: שר החוץ האירופי ג'וספ בורל לצד ראש הממשלה הפלסטיני מוחמד שתייה, רמאללה / צילום: ap, Nasser Nasser

מינוי בעייתי לישראל

"למדנו קצת להתעלם מרעשי הרקע של בורל. הוא כל יום משחרר הצהרה חדשה, והדברים נאמרים על דעתו, ולרוב לא מייצגים את העמדות הרשמיות של האיחוד", אמר בעבר לגלובס דיפלומט ישראלי.

מאחורי הקלעים, לחץ גרמני כבד ביחד עם תמיכה ממדינות פרו־ישראליות כמו אוסטריה וצ'כיה, מסבירים עד כה את העמדה התומכת כלפי ישראל באיחוד כארגון. "המועצה האירופית", הגוף הפוליטי העליון שבו חברים כל ראשי מדינות האיחוד, הבהירה גם היא כי חמאס לא יכול עוד להיות חלק מהשלטון בעזה, כי לישראל יש הזכות וההצדקה להגנה עצמית, וכי יש לשחרר את כל החטופים באופן מיידי. זו הייתה העמדה בכינוס ראשי המדינות כשבועיים לאחר התקפת הטרור של חמאס ב־7 באוקטובר, והיא לא השתנתה בכינוס העוקב, שהתקיים לפני חג המולד. הכינוס הבא מתוכנן להתקיים בפברואר.

בורל נחשב כבר מהרגע הראשון כ"מינוי בעייתי" לישראל בצמרת האיחוד האירופי. זאת, למרות שהתנדב בנעוריו בקיבוץ ישראלי וביקר פעמים רבות בארץ במרוצת השנים. הפוליטיקאי הספרדי, ממוצא קטלוני, הוא חבר ותיק במפלגה הסוציאליסטית של ספרד (PSOE), כיהן כשר החוץ בממשלה קודמת של פדרו סנצ'ז, תומך בהכרה חד־צדדית במדינה פלסטינית ונחשב למבקר חריף של ההתנחלויות ואי־קידום תהליך השלום. הוא חבר מפלגה כבר מהימים שבהם ספרד השתחררה משלטון פרנקו וכיהן בתפקידי שרים שונים, כשהוא מדלג לעתים לבריסל לתפקידים באיחוד האירופי, שהלך והתפתח באותן שנים.

בורל מגביר הילוך

במלחמה הנוכחית, בורל המשיך להפגין מדיניות ביקורתית כלפי ישראל, כשהוא מצטרף בפועל לציר המדינות הכולל את ספרד (בה מכהן ראש הממשלה ובעל בריתו הפוליטי לשעבר סנצ'ז), אירלנד, סלובניה, בלגיה ומלטה. בפגישה הקודמת של ראשי האיחוד האירופי נחשב בורל למי שתמך וקידם במדיניות של "מניעת כניסה" למתנחלים קיצוניים לאיחוד האירופי, ואיים בתגובה אם האלימות בשטחים מצד המתנחלים תגבר.

כאמור, מדובר בציר שעד כה לא הצליח לשכנע את האיחוד ואת ראשיו לשנות את עמדותיהם. אבל כעת נראה כי בורל מגביר הילוך. בפגישה של שרי החוץ של האיחוד האירופי, שתתכנס ביום שני בבריסל, בורל צפוי להציג "תוכנית שלום" בת עשר נקודות שהוא מקדם, בגיבוי של חלק מהמדינות. אחת מהדרישות המרכזיות של התוכנית, למשל, היא כינוסה של "ועידת שלום" בינלאומית. במקרה או שלא, זו הייתה גם הצעתה של ספרד בחודשים האחרונים. ספרד מכהנת באופן סמלי כנשיאת האיחוד עד יולי הקרוב, ותשמח לארח ועידה שכזו.

התוכנית מממשת את החזון של בורל בדבר התערבות חיצונית לפתירת הסכסוך ומעניקה כשנה לצדדים, כולל מדינות ערביות, ארה"ב, האיחוד האירופי והרשות הפלסטינית, להגיע להבנות בנוגע להסדר אפשרי. באופן קריטי, כפי שנכתב, העבודה על הסכם סופי תמשך "גם אם צד מסוים יפרוש". היא הודלפה לכלי התקשורת לפני פגישת שרי החוץ. במקביל, ה"פייננשל טיימס" דיווח בסוף השבוע כי "גורמים באיחוד האירופי" מציעים להבהיר לישראל כי אם תמשיך להתנגד לפתרון שתי המדינות, יהיו לכך "השלכות". לא קשה לנחש מאיזה צד של התמיכה בישראל שתי ההדלפות הללו מגיעות.

כעת נותר לראות אם התוכנית תזכה לתמיכה כלשהי, ובעיקר מה תהיה תגובת ישראל לדברים. עד כה המדיניות הישראלית מול בורל הייתה בעיקר התעלמות והמשך בפעולה מאחורי הקלעים עם הגורמים המשפיעים. העניין בתגובה הישראלית מתעורר בין היתר משום שמפגש שרי החוץ של האיחוד האירופי, שבו תוכנית השלום אד־הוק הזו תידון, יארח גם את שר החוץ הישראלי החדש, ישראל כ"ץ, שיישא דברים בפני שרי החוץ של האיחוד.

"לא נראה בר־השגה"

"בורל נזקק לקונצנזוס במועצת שרי החוץ וקרוב לוודאי גם במועצה האירופית כדי לקדם את תוכניתו, וקונצנזוס כזה לא נראה כרגע בר־השגה", אומרת ד"ר מאיה שיאון־צדקיהו, מנהלת תוכנית ישראל-אירופה במכון מיתווים ומומחית לאיחוד האירופי באוניברסיטה העברית בירושלים. לדבריה, "אומנם יש לאיחוד האירופי מנופי לחץ שבעזרתם, היפותטית, ניתן לנסות לכפות על ישראל פתרון. למשל, כשותף הסחר הראשי של ישראל (28%), לכאורה האיחוד יכול להפעיל מנוף לחץ מסחרי. אולם כאמור, אין ולא תהיה הסכמה בקרב 27 המדינות החברות להפעיל לחץ כזה על ישראל".