הבורסה לניירות הערך דיווחה הבוקר (ד') כי ביל אקמן ואשתו נרי אוקסמן משקיעים לראשונה בישראל ורוכשים 5% ממניות הבורסה בתל אביב. הודעה זו מצטרפת לדיווח של הבורסה כי 18.5% ממניותיה שהחזיקו הבנקים בישראל נרכשו על-ידי משקיעים זרים מארה"ב, מאירופה ומאוסטרליה ועל-ידי משקיעים מקומיים. עוד מדווחת הבורסה כי התמורה הצפויה לה מהמהלך תעמוד על 242 מיליון שקל ותשמש אותה לפיתוח ושיכלול שוק ההון המקומי.
● ביל אקמן עלה להתקפה, והאקדמיה כבר לא תיראה אותו הדבר
● מיהי החוקרת נרי אוקסמן, העומדת במרכז המאבק נגד אוניברסיטאות העילית בארה"ב?
מטעם הבורסה נמסר כי "השלמת המהלך באופן מוצלח, בדגש על הביקושים הערים, במיוחד בתקופה מורכבת זו, מהווה הבעת אמון חזקה במיוחד מצד משקיעים מקומיים ובינלאומיים בבורסה הישראלית, ומעבר לכך - בכלכלה הישראלית. התמיכה בשוק ההון המקומי חשובה בעת הזו יותר מתמיד. התמורה מהמהלך תאפשר לבורסה להמשיך לפעול על-מנת לפתח את הבורסה ולשכלל את שוק ההון המקומי לטובת המשך צמיחתן של חברות ישראליות והמשק כולו".
הודעת הבורסה מגיעה לאחר שאמש (ג') דווח כי מנכ"ל הבורסה בתל אביב, איתי בן זאב, הצליח במשימה בחיפוש אחר משקיעים מסביב לעולם, אחרי שקיבל בחודש שעבר את הסכמתם של הבנקים בישראל למכור את החזקותיהם (18%) במניית הבורסה.
עבור המשימה פרסמה הבורסה לניירות ערך מצגת נרחבת באנגלית של כ-45 עמודים. כדי לשכנע את המשקיעים הפוטנציאליים, הציגה הבורסה נתונים לפיהם המניה הניבה למשקיעים תשואה (כולל דיבידנד) של יותר מ-220% מאז ההנפקה ב-2019 - שגם היא כוונה בעיקר למשקיעים זרים. לשם ההשוואה ציינו בבורסה כי מדד ה-S&P 500 עלה באותה תקופה ב-61%, מדד תל אביב 125 עלה ב-25%, ומדד הפוטסי הלונדוני עלה ב-1% בלבד. מדד הנאסד"ק, שאינו מופיע במצגת, עלה באותו הזמן ב-125%.
מכירת המניות שבידי הבנקים המקומיים צפויה להפוך לבוננזה גדולה עבור הבורסה עצמה. הבנקים הסכימו למכירת המניות שלהם בכפוף לחלוקת דיבידנד משמעותי של 230 מיליון שקל, שאותו קיבלו בתחילת חודש ינואר.
הבנקים סירבו בשנתיים האחרונות למכור את מניותיהם, כיוון שעל-פי החוק להפרטת הבורסה משנת 2017, המחיר המקסימלי שיוכלו לקבל עבורן הוא 5.08 שקל למניה, בעוד שהמניה נסחרת כיום ב-21 שקל, פי ארבעה. תמורת המניות שמחזיקים חמישה חברי בורסה - בעיקר הבנקים הפועלים, מזרחי טפחות והבינלאומי (כל אחד מחזיק 4.9%) - הם יקבלו קרוב ל-90 מיליון שקל, שיתחלקו על-פי שיעור ההחזקה של כל אחד מהם. לסכום זה יש להוסיף את חלקם של הבנקים בדיבידנד שחולק לאחרונה (כ־41 מיליון שקל).
יתרת הסכום שיתקבל ממכירת מניות הבנקים, בסך של 242 מיליון שקל (על-פי שער המניה כיום), ייכנס לקופתה של הבורסה עצמה, כשהיא מחויבת על-פי ההסכם להשקיע אותו בטכנולוגיה. את ההפצה ביצעו ג'פריס ולידר שוקי הון.
אקמן מקפיד לתמוך בישראל מאז תחילת המלחמה
ויליאם "ביל" אלברט אקמן (57) גדל במשפחה יהודית אמידה בצ'אפקווה שבמחוז ווסטצ'סטר, ניו יורק. את לימודי התואר הראשון שלו השלים בהרווארד, ונשאר בבית הספר עד קבלת תואר MBA.
ב-1992 השיק אקמן את קרן הגידור הראשונה שלו, Gotham Partners, יחד עם המייסד השותף דיוויד ברקוביץ', עם הון להשקעה של 3 מיליון דולר. במהרה הפכו השותפים לכוכבים צעירים בוול סטריט והניבו תשואות דו-ספרתיות בארבע מתוך חמש השנים הראשונות שלהם בעסקים. עד סוף העשור הנכסים המנוהלים של Gotham צמחו ל-568 מיליארד דולר.
בחודשים האחרונים שמו של אקמן עלה רבות בכותרות לאחר שביקר בחריפות את הרווארד (וקרא להדחת הנשיאה הפורשת קלודין גיי) ואוניברסיטאות עילית נוספות בארה"ב על גילויי האנטישמיות בהן. מאז תחילת המלחמה מקפיד אקמן לתמוך בישראל ולפרסם פוסטים בחשבון הטוויטר שלו מסרים נוקבים בעד ישראל.
אקמן הוא אחד מאלף האנשים העשירים בעולם (עם שווי נקי של 3.6 מיליארד דולר), והוא מגדיר את עצמו כ"משקיע אקטיביסט" - כלומר, אחד שמחפש חברות גדולות בעלות פוטנציאל גדול אך עם בעיות פיננסיות, קונה מהן נתחים גדולים ומשתמש בהשפעתו כבעל מניות עיקרי כדי לנווט אסטרטגיות עסקיות בחברה. כך, במהלך העשורים האחרונים הוא עשה לעצמו שם של אחד המשקיעים הנועזים ביותר בוול סטריט, שבוחר השקעות מסוכנות יחסית.
בזכות הצלחתו ובאמצעות הקרן שלו, אקמן משקיע כספים רבים בפעילות פילנתרופית ענפה, התומכת בעיקר בילדים ובחינוך. ביחס לישראל, אקמן עזר להקים את "המכון לגנאלוגיה משפחתית אקמן וזיף", המספק גישה לשפע של משאבים גנאלוגיים באמצעות אוספי השותפים של המרכז להיסטוריה יהודית ואוסף העיון הנרחב של המכון. "אנחנו רוצים שהילדים שלנו יכירו לא רק את קרוביהם החיים, אלא את אלה המייצגים את הדורות הקודמים לחיבור גדול יותר למשפחתם ולמוצא אבותיהם ולמורשתם", הוא הסביר.
אוקסמן - מחוקרות העיצוב הבולטות והמדוברות כיום בעולם
פרופ' נרי אוקסמן, אשתו הישראלית-אמריקאית של אקמן, היא מחוקרות העיצוב הבולטות והמדוברות כיום בעולם. אוקסמן, 47, ילידת חיפה, היא בוגרת בית הספר הריאלי ובתם של רוברט ורבקה אוקסמן. אביה הוא פרופסור לאדריכלות ותולדות העיצוב, ואמה היא פרופסורית לאדריכלות דיגיטלית, ושניהם לימדו שנים ארוכות בטכניון. אוקסמן שירתה כקצינה בחיל האוויר, ולאחר השירות הצבאי החלה ללמוד רפואה באוניברסיטה העברית בירושלים.
כעבור שנתיים אוקסמן עברה לטכניון, שם למדה אדריכלות. ב-2004 סיימה את לימודיה בבית ספר לאדריכלות בלונדון. ב-2005 עברה לבוסטון והצטרפה לתוכנית הדוקטורט ב-MIT.
בריאיון עם אוקסמן שהתפרסם ב"ניו יורק טיימס" ב-2018, היא הוגדרה "כמייסדת דיסציפלינה בשם 'אקולוגיה חומרית'". הלכה למעשה מדובר במיזוג בין ביולוגיה סינתטית - חקר אופיים של תאים ואורגניזמים, לטכנולוגיות מתקדמות - דוגמת הדפסה תלת-ממדית, המתועל לייצור ועיצוב מבנים וחפצים.
מאז 2010, אוקסמן מנהלת ב-MIT מעבדת מחקר בשם Mediated Matter, ויחד עם צוותה היא מתחקה, לדבריה, "אחר פתרונות לבעיות שאולי עדיין לא קיימות". לאחרונה פרסם האתר "ביזנס אינסיידר" כתבה בה נטען כי אוקסמן העתיקה חלקים מהדוקטורט שלה. בתגובה אקמן הודיע כי הוא תובע את האתר.
את הבורסה ייצגו בהליך ההפצה עורכי הדין עופר ינקוביץ וגיל צ'רצ'י ממשרד וקסלר ברגמן. את ג'פריס ייצגו עורכי הדין ניר דאש ורון בן מנחם ממשרד הרצוג.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
