התוצאות של אינטל מוכיחות: הדרך להתאוששות עוד רחוקה

ביום חמישי האחרון, לאחר נעילת המסחר בוול סטריט, פרסמה אינטל את דוחות הרבעון הרביעי של 2023. אינטל הציגה שנה חיובית לכאורה עם עלייה בהכנסות ברבעון הרביעי, באופן שעלה אפילו על ציפיות המשקיעים. כך שאחרי רבעון ראשון עם הפסד, חזרה המעסיקה הגדולה בהייטק בישראל להפגין רווחיות מספר רבעונים ברציפות. הרווח למנייה ברבעון האחרון גם הוא עלה על הציפיות - ואינטל סיימה שנה נוספת ברווחיות, דבר שיאפשר לה לחלק כהרגלה דיבידנדים למשקיעים ובונוסים שנתיים בגובה 2-3 משכורות לכלל העובדים.  

ההכנסות ממוצר הדגל של החברה - שבבים למחשבים אישיים מבוססי ווינדוס, הלחם והחמאה של אינטל מאז הקמתה - החלו לצמוח במחצית השניה של השנה. השיפור במכירות השבבים למחשבים אישיים הציל את אינטל מפני רבעון נוסף של ירידות. והחברה הצליחה לצמצם את הירידה השנתית במכירות השבבים למחשבים אישיים ל- 8% בלבד. שינוי המגמה מגיע ככל הנראה מכיוון שרבים ממשקי הבית והעסקים הצטיידו בלפטופים עם פרוץ הקורונה, ולא חשו צורך לשדרג אותם בשנה שעברה - מה שהוביל לירידה במכירות. כעת, שלוש וארבע שנים לאחר פרוץ המגפה כבר הגיע הזמן לשדרג.

התלות הגדולה של אינטל במחשבים אישיים - לאחר שמאמציה לבזר את תחומי הפעילות שלה לא צלחו - חושפת את החברה לתנודתיות בתחום. זו אחת הסיבות שבחברה צופים נתונים חלשים ברבעון הראשון של השנה, מה ששלח את מניית החברה להתרסקות של מעל ל-11% במסחר המאוחר בנאסד"ק לאחר פרסום הדוחות. גם ביום המסחר בשישי נמשכה נפילת המניה , והיא ננעלה בירידה של 12%.

בשאר התחומים בהם אינטל פעילה - שבבים לפעילות בינה מלאכותית המותקנים בשרתים ובחוות שרתים הנמכרים לחברות הענן, או שבבי תקשורת - חלה ירידה הן ברמה הרבעונית והן ברמה השנתית. אינטל התקשתה גם השנה להתחרות באנבידיה ו-AMD על שוק שרתי הבינה המלאכותית, עם ירידה שנתית של 20% בפעילות ב-2023, וגם בקוואלקום על שוק מעבדי התקשורת, עם ירידה שנתית של 31% בהכנסות בתחום.  

תקופת מעבר קשה במטרה לחזור לצמיחה מואצת

למרות סימנים המעידים על מגמת שיפור בטווח הארוך, שנת 2023 סימנה את המשך ההתדרדרות של אינטל במקומות שבהם התפארה בעבר. הרווחיות הגולמית המשיכה לרדת והיא עומדת כיום על 43.6%, ותזרים המזומנים שלה הגיע לשיא שלילי מתואם של 11.9 מיליארד דולר, פי 3 מהנתון המקביל אשתקד. כזכור, השנה שעברה היתה הראשונה מזה עשרות שנים שבה עברה החברה לתזרים מזומנים שלילי.  

אינטל הפחיתה לראשונה את ההוצאות על מחקר ופיתוח והגדילה משמעותית את ההוצאות הלוגיסטיות שלה. בהתאם לכך, היא הפחיתה משמעותית את הקצאת הדיבידנדים ועצרה רכישה של מניות. מאחורי כל זה קיים חוט מקשר: השנים 2023-2025 הוגדרו כשנים של תמורה באינטל, תקופת מעבר קשה הכוללת קיצוצים ושינויים ארגוניים שבסופה מקווים לראות את החברה חוזרת לפסים של צמיחה מואצת.  

ההוצאות טיפסו מממוצע של 30 מיליארד דולר בשנה שנים 2019-2021 למעל ל- 40 מיליארד בשנים 2022-2023: אינטל נמצאת בתנופת בנייה של מפעלים חדשים באוהיו, פולין, גרמניה, וגם ישראל: רק בחודש שעבר אישרה החברה סופית כי תגדיל את ההוצאה שלה להקמה ושדרוג המפעל החדש בקרית גת שצפוי לייצר שבבים בטכנולוגיות החדשות ביותר בחברה. למרות המענקים שהיא צפויה לקבל מישראל וארה"ב, אלה טרם הגיעו. את המענקים צפויה אינטל לקבל בישראל רק אחרי עמידה ביעדי הבנייה וגיוס העובדים. בעוד המענקים מחוק השבבים האמריקאי טרם הגיעו לקופתה של אינטל.  

יש לציין כי על אף הוצאות הענק והקשיים הכרוכים בגיוס הון להקמת מפעלים חדשים שעלותם מעל 20 מיליארד דולר לאחד - אינטל לא יצאה לסבבי פיטורים גדולים והצליחה לשמור על רווחיות. 

בכיוון הנכון להתאוששות מהמשבר

על מנת שאינטל תתאושש מהמשבר שבו היא שרויה מאמצע העשור הקודם עליה לחזור להגדיל את הכנסותיה משנה לשנה, להגדיל את תזרים המזומנים ולחזור להובלה טכנולוגית וייצורית. ואפשר לזהות מספר סימנים המעידים על כך שהיא בכיוון הנכון.  

המתחרה בייצור המוני של מעבדי ליבה, TSMC, מובילה מזה מספר שנים על אינטל בייצור שבבים בגאומטריה הזעירה של 7, 5 ו-3 ננומטר. החברה הטייואנית מייצרת שבבים בעלי טרנזיסטורים בגודל 3 ננומטר החל משנת 2022, ולטענתה, היא תעבור לייצור שבבי 2 ננומטר ב-2025.  

אינטל הודיעה כי השיקה וסיפקה לראשונה שבבים 7 ננומטר למחשבים אישיים ברבעון השלישי של השנה החולפת (טכנולוגיית המכונה "אינטל 4") וכי החברה עשתה צעדים משמעותיים בפיתוח הדור הבא, "אינטל 3", שיציע שבבים בטכנולוגיה של 5 ננומטר. החברה לא קבעה מועד השקה, אך ציינה כי שבבים אלה יהיו המוצר המורכב הראשון שיוצע ללקוחות פעילות הייצור החיצונית שלה (IFS) בתחום חוות השרתים, וכי "החברה תשיג מחדש את ההובלה על ביצועים וצריכת החשמל של שבבים ב-2025". ייתכן כי בהצהרה זו מתכוונת אינטל להגיע אף לתחילת ייצור שבבים בטכנולוגיה הזעירה אף יותר של 20 ו-18 אנגסטרום. לשם כך, התקינה פס ייצור מתקדם המבוסס על ליתוגרפיה אולטרה סגולית במפעל באורגון, שלטענתה יוכל לשמש אותה גם לייצור מעבדים בטכולוגיה של 18 אנגסטרום.  

בינתיים, השיגה אינטל מחדש את תואר יצרנית השבבים הגדולה בעולם בדירוג החברות שמייצרות את השבבים שהן מתכננות, ועקפה את סמסונג, שנשענת בעיקר על פיתוח וייצור שבבי זיכרון. TSMC, יצרנית השבבים הטייוואנית איננה משתתפת בדירוג, כיוון שהיא מייצרת רק עבור חברות אחרות. בשורה חיובית נוספת עבור אינטל היא כוונתה של המתחרה TSMC שלא לרכוש את מכונות הליתוגרפיה האולטרה-סגולית המשמשות לייצור שבבים, מתוצרת ASML ההולנדית. על פי הדיווח בסין, החברה הטייואנית העדיפה שלא להתחרות עם אינטל וסמסונג על המכונות היקרות, שעלותן יכולה להגיע עד 300 מיליון דולר ליחידה. TSMC גם איננה בטוחה שתקבל מקדמה לצורך כך מאפל, הלקוחה הגדולה ביותר שלה, כפי שהיה בפעם הקודמת בה החברה רכשה מכונות ייצור מהחברה ההולנדית. 

אינטל מקווה לייצר עמן שבבים בעלי טרנזיסטורים בגודל של עד 18 אנגסטרום ואף יותר מכך, דבר שייתן מענה לשבבי ה- 2 ננומטר של החברה מטייוואן, ואף מתחת לכך. העובדה שאינטל לוקחת ברצינות את פס הייצור העתידי שלה, עשויה לסמל ללקוחות TSMC - בהן אפל, אבידיה ואמזון - כי לראשונה מזה זמן רב קיימת לה אלטרטיבה, והיא נמצאת ממש מתחת לאפן, במפעלים באורגון, ניו מקסיקו, אוהיו, גרמניה וישראל.