למה הודו כבר לא רוצה נשק רוסי והפארסה שעלתה לטורקיה 40 מיליארד דולר

יוון תרכוש כ־40 מטוסי 35-F תמורת כ־8.6 מיליארד דולר מארה"ב, ובטורקיה לא יהיו מרוצים • הודו מנסה להפחית את התלות שלה ברוסיה ופונה למקורות חדשים לרכישת נשק • השבבים המערביים שמסייעים לרוסיה בהנעת מכונת המלחמה באוקראינה • השבוע בתעשיות הביטחוניות

מטוס הקרב F-35 / צילום: Reuters, Nicolas Economou
מטוס הקרב F-35 / צילום: Reuters, Nicolas Economou

התוצרת הביטחונית ממשיכה להיות מנוף לחץ משמעותי ביותר, כשארה"ב הצליחה באמצעות מטוסי 16־F לגרום לנשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן להסכים להצטרפות שבדיה לברית נאט"ו. מנגד, הודו מבליטה את התרחקותה מרוסיה, בעזרת הפחתה דרסטית של היבוא הביטחוני ממנה, וכמה שבבים של אינטל משרתים את הפלישה הרוסית לאוקראינה? על כל אלו בפינת התעשיות הביטחוניות השבועית. 

טורקיה משיקה ארבע ספינות חדשות, ועסקת המשוריינים של משרד הביטחון
מומחים לתורת המשחקים מנתחים את האפשרויות לעסקת חטופים

נאט"ו, טורקיה והפיצוי ליוון

ממשל ביידן התחייב בפני נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן, כי במידה והוא יאשר את צירוף שבדיה לברית נאט"ו - ארה"ב תסכים למכור לו מטוסי 16-F. כך אכן קרה, אלא שספק אם נשיא טורקיה לקח בחשבון שארה"ב תרצה בתגובה לפצות את היריבה הגדולה של טורקיה, יוון.

כך, ארה"ב צפויה למכור ליוון כ־40 מטוסי 35-F תמורת כ־8.6 מיליארד דולר. אתונה הגישה את הבקשה לרכישת המטוסים כבר ביוני 2022, אך ממשל ביידן משיקוליו עיכב את הבקשה. אספקת המטוסים ליוון צפויה להתחיל במהלך 2028-2027.

זו לא פחות מזריית מלח על הפצעים של טורקיה, שהורחקה מתוכנית ה־35-F בעקבות התעקשותה לרכוש מערכות הגנה אווירית מדגם 400-S מרוסיה, והקשיים שלה לקנות מטוסים מתקדמים אחרים. למשל, כשניסו לרכוש לאחרונה מטוסי יורופייטר טייפון, גרמניה חסמה את האפשרות - בשל המדיניות האנטי־ישראלית של נשיא טורקיה.

כל הפארסה הזו, לפי הפרשן הביטחוני הטורקי ארדא מבלוטאולו, עלתה לטורקיה 40 מיליארד דולר: 23 מיליארד דולר עבור רכישת מטוסי 16־F , ערכות שדרוג וטילים; 12.5 מיליארד דולר שחברות טורקיות היו עשויות להרוויח במסגרת נטילת חלק בשרשראות הייצור של 35־F ; וכן, 2.5 מיליארד דולר עבור רכישת מערכות 400־S מרוסיה, שהובילה להרחקת אנקרה מתוכנית ה־35-F.

הודו מאסה בתלות הביטחונית במוסקבה

לא פחות מ־65% מרכישות האמל"ח של הודו בשני העשורים האחרונים, בסך כולל של יותר מ־60 מיליארד דולר, היו מרוסיה. עתה, כחלק מהמדיניות המתמשכת של ראש הממשלה נרנדרה מודי להתקרב למערב, בדלהי מנסים להפחית את התלות בנשיא רוסיה ולדימיר פוטין ופונים למקורות חדשים לרכישת נשק. 

לפי דיווח בסוכנות הידיעות רויטרס, הצעד של מודי מתרחש על אף שרוסיה הציעה להודו לרכוש מסוקי קאמוב ומטוסי קרב מדגמי סוחוי ומיג המתקדמים ביותר. אדרבה, ההצעה של מוסקבה כללה העברת חלק משרשראות הייצור להודו. 

לדלהי יש שני שיקולים מרכזיים בצעד החריג: בראש ובראשונה, פיתוח התעשייה הצבאית המקומית שתוצרתה כבר נמצאת בשטח. אחת הדוגמאות לכך הוא הטנק "ארג'ון" שפיתחה הסוכנות ההודית למחקר ופיתוח הגנה, שמדורג במקום השלישי בטבלת הטנקים היקרים ביותר בעולם (כ־7.8 מיליון דולר ליחידה).

השיקול השני נובע משאיפתה של הודו לבזר סיכונים. אחת ההמחשות לכך היא עסקת הענק מ־2017 שבה התעשייה האווירית מכרה להודו מערכות ברק 8 תמורת כ-2 מיליארד דולר.

השבבים של אינטל ו-AMD שהגיעו לרוסיה

רוסיה ייבאה בתשעת החודשים הראשונים של 2023 שבבים מתקדמים בשווי כולל של כ־1.7 מיליארד דולר, שמסייעים לה רבות בהנעת מכונת המלחמה באוקראינה. כך מדווח בבלומברג. מנתוני מכס רוסיים שהגיעו לידי סוכנות הידיעות עולה כי שבבים בסך כ־1.2 מיליארד דולר הגיעו מ־20 חברות בלבד, בהן נמצאות חברות אמריקאיות כמו אינטל, אנאלוג ו-AMD. מבין אותן חברות נמנות גם מעט חברות סינית ואף רילטק הטייוואנית.

לצד השבבים, נתונים שפרסם בית הספר לכלכלה של קייב מצביעים כי בין החודשים ינואר־אוקטובר אשתקד ייבאה רוסיה תוצרת צבאית בהיקף כ־8.77 מיליארד דולר - ירידה של כ־10% ביחס לתקופת טרום הסנקציות. במקביל, רוסיה ייבאה רכיבים קריטיים לתעשייה הצבאית שלה בשווי כ־22.23 מיליארד דולר.