איך נראית המדינה הפלסטינית שביידן מקדם?

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים. 

● בלבנון בטוחים: זו המדינה שאחראית למתיחות בגבול עם ישראל
● שאלות ותשובות | מסוכנת יותר וכמעט בלתי אפשרית להריסה: מערכת המנהרות של חיזבאללה בצפון  

1מדינה פלסטינית מפורזת לא תשרוד

"נראה שביידן חושב על מדינה פלסטינית שתהיה גם עצמאית וגם מפורזת", נכתב בפורן פוליסי. "אתר החדשות האמריקאי Axios דיווח כי גורמי משרד החוץ האמריקאי כבר התבקשו לבחון כיצד תיראה פלסטין מפורזת 'בהתבסס על מודלים אחרים מרחבי העולם'. ישנה הסכמה גוברת והולכת לרעיון בקהילה הבינלאומית כמוצא אפשרי לפלונטר הנוכחי - על ידי שיכוך הדאגות הביטחוניות הישראליות ומתן מדינה לפלסטינים". נראה אפילו שיש גיבוי מכמה שחקנים משמעותיים בעולם הערבי, צוין.

נכתב כי "לכמעט 40 מדינות וטריטוריות אין צבא קבע, כמעט כולן קטנות יחסית בגודלן ובאוכלוסייתן", וכי "לרבות מהן יש הגנה מפני מדינות גדולות וחמושות היטב", כמו לייכטנשטיין, לדוגמה. "אולם ליכטנשטיין ופלסטין לא יכלו להיות שונות יותר זו מזו. בעוד הגיאוגרפיה של ליכטנשטיין ושכנותיה המשגשגות שומרת עליה מפני איומים חיצוניים, השטחים הפלסטיניים נמצאים בסמיכות לישראל - האויבת המושבעת שלהם. יתר על כן, פלסטין עצמאית עדיין תצטרך להתמודד עם התערבותה של איראן בענייניה, אשר עשויה להמשיך ולסייע לארגונים חמושים שאינם מדינות - כגון חיזבאללה והחות'ים - בירי רקטות לעבר ישראל ולקרוא תיגר על היציבות של כל הסדר". עוד צוין כי פלסטין היא גם לא קוסטה ריקה, שביטלה את הצבא שלה ב-1948, משום ש"בניגוד לפלסטין, אף אחד משכניה של קוסטה ריקה אינו מנסה לפלוש לשטחה או לעורר התקוממות מזוינת".

מתוך פורן פוליסי, מאת אנחל וורה. לקריאת הכתבה המלאה. 

2למה אנשים חכמים מאמינים לשקרים אנטישמיים?

"עד כה, השימוע בקונגרס בדצמבר על אנטישמיות באוניברסיטאות כבר נלעס היטב", נכתב באטלנטיק במאמר דעה, שכותרתו "מדוע האנשים הכי משכילים באמריקה נופלים בשקרים אנטישמיים". "כל שלושת נשיאות האוניברסיטאות הציעו גרסה כלשהי לטענה לפיה 'שנאה באה מבורות' ו'חינוך הוא התשובה'. אבל אם השנאה באה מבורות, מדוע היו האוניברסיטאות הטובות ביותר באמריקה מלאות בבורות הספציפית הזו?" שואלת הכותבת היהודיה אמריקאית דרה הורן, ועונה כי התשובות הן עמוקות ועתיקות. "חוט השני של האנטישמיות במשך אלפי שנים היה הכחשת האמת וקידום השקרים" אך "השקרים הללו הם כולם חלק מהשקר הגדול הבסיסי: שהאנטישמיות עצמה היא מעשה התנגדות צודק נגד הרוע, כי היהודים הם רעים באופן קולקטיבי ואין להם זכות קיום. היום, השקר הגדול מנצח".

הורן כותבת כי "ב-2013 פרסם דוד נירנברג ספר מדהים שכותרתו 'אנטי-יהדות' בן כמעט 500 עמודים של מחקר", ובו הוא מראה ש"תרבויות מערביות - כולל תרבויות עתיקות, נצרות, אסלאם וחברות פוסט-דתיות - הגדירו את עצמן לעתים קרובות באמצעות התנגדותם למה שהם ראו כ'יהודי'". בפועל, זה היה קשור "מעט מאוד ליהדות, ויותר בכל הרוע שהתרבויות הלא-יהודיות הללו שאפו להתגבר עליו". נירנברג מציג תיעוד מורכב בקפידה של "מנהיגים אינטלקטואלים על פני 2,300 שנים המבטאים את האידיאלים של החברות שלהם על ידי דחייה בקול רם של כל מה שהם מחשיבים כ'יהודי'. אם הקפיטליזם היה רשע, היהודים היו קפיטליסטים; אם הלאומיות הייתה מהוללת, היהודים היו קוסמופוליטיים חסרי שורשים. 'אנטי-יהדות' הופכת אפוא למאבק צודק לקידום הצדק".

עוד כותבת הורן כי "האבסורד של ההאשמות הללו פחות מדהים מהפרופילים האינטלקטואליים הגבוהים של מי שהעלו אותן" - חוקרים, היסטוריונים ואינטלקטואלים. וכך את ה"'אנטי-יהדות' אין להבין כאיזה נדבך ארכאי או לא רציונלי במבנים העצומים של המחשבה המערבית. זה היה אחד הכלים הבסיסיים שבעזרתם נבנה המבנה הזה".

לדברי הורן, "נקודה מבלבלת אחת בפרץ הנוכחי של השנאה העתיקה בעולם היא שהחברה האמריקאית הייתה צריכה להיות מוכנה להתמודד עם זה. מוסדות ציבוריים ופרטיים רבים השקיעו בשנים האחרונות רבות בניסיונות לדחות קנאות; העידן שלנו הוא עידן שבו אפילו חברות נעלי ספורט מרגישות מחויבות להוקיע בפומבי את השנאה. אבל יוזמות גיוון, שוויון והכלה הוכחו כלא מתאימות לאנטישמיות, מסיבה ברורה: הרעיון המתמשך של אנטישמיות כצדק".

מתוך האטלנטיק, מאת דרה הורן. לקריאת הכתבה המלאה. 

3 מי ייצג את מחבלי חמאס במשפטים נגדם?

"משפטו של פושע המלחמה הנאצי אדולף אייכמן ב-1961 הפך לסאגה היסטורית באולם בית המשפט ששודרה לעולם, אבל רק לאחר שנשכר עורך דין זר שייצג אותו: אף עורך דין ישראלי לא היה מוכן להגן על דמות כזו", נכתב הבוקר בפייננשל טיימס. "יותר מ-60 שנה לאחר המשפט, 'מערכת המשפט הישראלית עומדת בפני בעיה דומה, אך הפעם עם מאות פוטנציאלים שעומדים לדין. בעוד המדינה מעורערת מהתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, כמה עורכי דין ופרשנים ישראלים נזכרים במשפטו של אייכמן וקוראים להליכים דומים בקנה מידה גדול עבור הפלסטינים שנעצרו באותו יום", נכתב.

"עם זאת, כהד לאתגרים שקדמו לדיונים של אייכמן, עורכי דין מהסנגוריה הציבורית של ישראל - שייצגו בעבר דמויות כולל אנשי חמאס - הצהירו כי אינם מוכנים להגן על החשודים". עוד צוין כי "חלק מהימין הפוליטי בישראל טוענים שהחשודים ב-7 באוקטובר צריכים לעמוד בפני בתי דין צבאיים, הרחק מעיני הציבור. אחרים, כולל עורכי דין בולטים לזכויות אדם, קוראים למדינה לכבד את זכותם של האסירים להליך הוגן".

מתוך פייננשל טיימס, מאת פולינה איוונובה. לקריאת הכתבה המלאה. 

4הקיפוח של העדה הדרוזית בישראל

"אחרי יותר משני עשורים של שירות נאמן, אלים עבדאללה עמד לחוות את הטעם הראשון שלו מהחיים האזרחיים. טקס השחרור מהצבא תוכנן ל-9 באוקטובר, ויומיים לאחר מכן הוא היה אמור להתחיל תואר שני", נכתב הבוקר ב-CNN בכתבה שעוסקת בסיפורה של העדה הדרוזית בישראל. "אבל במקום לחגוג, משפחתו, חבריו, עמיתיו ומכריו התאספו באלפים כדי לחלוק כבוד אחרון בהלווייתו. עבדאללה, בן 40, סגן אלוף בצה"ל, נהרג בגבולה הצפוני של ישראל עם לבנון ב-9 באוקטובר". 

"היו לנו כל כך הרבה חלומות יחד, תכננו כל כך הרבה לעתיד", אמרה אלמנתו של עבדאללה מונה ל-CNN בראיון וידאו מביתה בינוח-ג'ת, כפר דרוזי קרוב לגבול לבנון. נכתב כי "מה שמייחד את הקהילה המאוחדת, ששפת האם שלה היא ערבית, משאר קהילות המיעוטים בגבולות ישראל היא הגאווה הלאומית העזה שלהן". בנוסף, נכתב כי "בעוד כותרות רבות בישראל מציגות את הגבורה והנאמנות הדרוזית, לא מדובר באוטופיה. מאז 2018, כשרבבות מפגינים התאספו בתל אביב, החלו להשימע קולות של חוסר שביעות רצון במחאה על חוק 'מדינת הלאום' השנוי במחלוקת של ישראל".

בעוד שהמתחים הקהילתיים הועמדו בצד לאור המלחמה, הם לא נעלמו, אמר לעיתון אנואר סאאב, תא"ל לשעבר בצה"ל ומארגן ההפגנות ב-2018. "החוק (מדינת הלאום) לא השפיע על הזהות שלנו - הוא השפיע על תחושת השייכות שלנו", אמר בשיחת וידאו עם CNN והוסיף: "אנחנו צריכים דמוקרטיה חזקה שבה האזרחים שווים, ושוויון הוא לא רק שירות בצבא".

מתוך CNN, מאת ליאן קולירין. לקריאת הכתבה המלאה.