בתחילת שנת 2016 זכה רו"ח עופר מנירב בתביעה ייצוגית שהגיש נגד רשות המסים, בגין גביית תשלומים שלא כדין מרואי חשבון ומעורכי דין המייצגים נישומים מול הרשות, במסגרתה השיג הישג משמעותי עבור המייצגים בתחום המס - החזר כספי בהיקף של כ-50 מיליון שקל מרשות המסים. בתמורה להישג, נפסק לטובתו גמול של 2 מיליון שקל. מאז התעוררה בין מנירב לרשות המסים מחלוקת על היקף המס שיצטרך לשלם.
● מתווכים בעסקה בין לקוח בחו"ל ללקוח בארץ? לא תיהנו ממע"מ אפס
● בג"ץ הורה למדינה: נמקו מדוע לא יגויסו תלמידי ישיבות
● המחקר של האם השכולה שמנסה להתחקות אחר רצון החיילים
המחלוקת סבבה סביב השאלה האם מדובר בהכנסה של מנירב מ"עסק" או "עסקת אקראי", שאז יחויב במס הכנסה לפי שיעורי המס הרגילים החלים על יחיד (שעשויים להגיע ל-40%-50% מס) וכן יחויב במע"מ - או שמדובר ברווח הון, שאז שיעור המס נמוך משמעותית (25%) וללא חיוב במע"מ.
בפסקי הדין שניתנו לפני כשלוש שנים קבעו בית המשפט המחוזי והעליון כי הגמול למנירב מהווה תשלום ב"עסקת אקראי", ועל כן הוא חייב במע"מ. מנירב לא ויתר, ובמסגרת ערעור חדש שהגיש במחלוקות מס אחרות מול רשות המסים, חזר וטען כי הגמול שקיבל כתובע ייצוגי אינו מהווה "עסקת אקראי", ולכן הוא לא חייב במס הכנסה לפי מדרגות המס הגבוהות.
לאחרונה הכריע השופט הרי קירש מבית המשפט המחוזי בתל אביב, שוב, כי מנירב מנוע מלעלות שוב את הטענה כי הגמול אינו חייב מהווה "עסקת אקראי", לאחר שנקבע כבר על-ידי בתי המשפט בעבר כי הגמול מהווה "עסקת אקראי" החייבת במע"מ.
גמול לתובע ייצוגי ניתן על "שירות"
ההכרעה ניתנה בהחלטת ביניים במסגרת דיון בערעור שהגיש מנירב בנוגע לסוגיות שונות הנוגעות להכנסתו בשנת המס 2016, וביניהם סוגיית המיסוי של הגמול שקיבל כתובע ייצוגי. בשנת 2016 שולם למנירב סך של מיליון שקל, מתוך 2 מיליון השקלים שנפסקו לטובתו, ועליהם דיווח לפקיד השומה על הגמול כרווח הון, המחויב בשיעור מס נמוך ממס על הכנסה מעבודה וכן ללא מע"מ. פקיד השומה דחה את הדיווח וסיווג את הגמול כהכנסה מעסקת אקראי בעלת אופי מסחרי, ומנירב ערער על השומה.
על הפרק עמדה השאלה האם השגת הגמול על-ידי מנירב במסגרת התובענה הייצוגית היא בבחינת "עסקת אקראי". השאלה רלוונטית כאמור הן לעניין מס הכנסה והן לעניין מע"מ, שכן מס ההכנסה על הכנסה מעסק או עסקה גבוה מהמס על רווח הון. מס ערך מוסף מוטל על "עסקה בישראל", כשהמונח "עסקה" כולל גם "עסקת אקראי" המוגדרת בין היתר כמכירת טובין או מתן שירות באקראי, כשהמכירה או השירות הם בעלי אופי מסחרי.
מנהל המע"מ טען כי השגת הגמול היא עסקת אקראי, כיוון שמנירב העניק שירות אקראי, בעל אופי מסחרי, לציבור המייצגים מול רשות המסים.
בנובמבר 2020 קיבלה השופטת ירדנה סרוסי את עמדת רשות המסים וקבעה כי "הגמול שולם למערער בגין 'שירות' שהעניק לחברי הקבוצה במסגרת ניהולה וקידומה של התובענה הייצוגית". עוד היא קבעה כי "הגמול שולם לו במסגרת עסקת אקראי בעלת אופי מסחרי", ולפיכך "אין מנוס מן מסקנה כי סכום זה חייב בתשלום מע"מ".
ערעור על פסק דינה של השופטת סרוסי נדחה על-ידי בית המשפט העליון באוגוסט 2022, לאחר שבהמלצת בית המשפט מנירב חזר בו מהערעור, אך נקבע גם שם כי "למען הסדר ועל-מנת להעמיד דברים על מכונם, גמול שמקבל תובע ייצוגי בתובענה ייצוגית חייב בתשלום מס ערך מוסף בידי התובע הייצוגי; שכן מדובר ב'שירות' במסגרת 'עסקת אקראי', כמשמעם בחוק מס ערך מוסף".
הכרעות אלה היוו בסיס לבקשת רשות המסים לדחות את ניסיונו של מנירב לטעון שוב - הפעם בערעור חדש שהגיש בעניינים אחרים - כי הגמול לא הופק "מעסקה או מעסק אקראי בעלי אופי מסחרי".
פקיד השומה טען ל"השתק פלוגתא" - כלומר, שמנירב לא יכול לטעון שוב טענה שכבר הוכרעה על-ידי בית המשפט המחוזי והעליון בפסק דין סופי. "השתק" מסוג זה מקים מחסום דיוני לפני כל אחד מבעלי הדין המבקש להתדיין שוב באותה פלוגתא שנדונה והוכרעה בפסק דין קודם, גם כאשר מבוססת ההתדיינות השנייה על עילת תביעה שונה.
כפילות דיון ובזבוז משאבים
השופט הרי קירש ציין כי המחלוקת בין הצדדים סובבת סביב השאלה האם מדובר באותה "פלוגתא" - האם, כנטען על-ידי פקיד השומה, עסקת האקראי בחוק מע"מ זהה או חופפת לעסקת האקראי לפי פקודת מס הכנסה, כך שהכרעה בסוגיה זו בתחום המע"מ אמורה להביא בהכרח להכרעה מקבילה בתחום מס הכנסה?
על שאלה זו השיב קירש בחיוב, בניגוד לעמדתו של רו"ח מנירב.
השופט קירש ציין כי השופטת סרוסי יצקה תוכן למושג עסקת אקראי במישור המע"מ מן המושג המקביל בפקודת מס הכנסה וקבעה כי הגמול המדובר אכן נבע מעסקת אקראי, ואילו מנירב כעת בא וטוען כי פסיקתה של השופטת סרוסי - המושתתת על עקרונות המשמשים גם בתחום מס ההכנסה - איננה מחייבת אותו במישור מס הכנסה, ולא נוצר "השתק פלוגתא".
"עמדה זו של המערער מוקשית מאוד", כתב קירש בהחלטה, וקבע כי "בית המשפט לא יקבל כלאחר יד טענת 'השתק פלוגתא' כאשר משמעות הדבר היא חסימה מראש של בירור נושא מסוים ואימוץ עמדתו של אחד המתדיינים ללא דיון לגוף העניין. אולם אין ספק כי מוסמך בית המשפט לעשות כן... ודומה כי חובתו של בית המשפט לעשות זאת כאשר כפילות הדיון ובזבוז המשאבים הם מובהקים. כך אני רואה את הניסיון לחדש את הפולמוס בסוגיית עסקת אקראי בעלת אופי מסחרי במקרה הנוכחי, לאחר שהדברים מוצו בערעור המע"מ, ולמערער היה כבר את יומו בבית משפט בנושא זה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
