לראשונה מזה 17 שנה, הבנק המרכזי ביפן הודיע על העלאת ריבית: עד כה הריבית ביפן הייתה שלילית וכעת היא עומדת על 0.1%. הבנק המרכזי גם ביטל את מדיניות השליטה שלו בעקומת התשואות, מה שמסמן שינוי היסטורי במדיניות.
הריבית השלילית ביפן הפכה מזמן לשם דבר. אפילו משבר האינפלציה העולמי שפרץ לפני כשנתיים לא הוביל לשינוי במדיניות המדינה, והיא הייתה למדינה היחידה בעולם שנותרה עם ריבית שלילית בשל תנאים כלכליים ודמוגרפיים ייחודיים.
● הכלכלה שאיבדה את מעמדה הרם בשעה ששוק המניות דווקא שובר שיא של למעלה מ-30 שנה
● הברוקר היפני שהמתין 34 שנים לפריחה במניות
● כשהציבור מושקע במאות מיליארדי דולרים: ברוגז פיננסי עם ארה"ב יעלה לנו ביוקר
מדיניות הריבית השלילית קיימת באופן רצוף מאז 2016, אז קבע אותה הבנק המרכזי היפני בשיעור של 0.1%-. בעת האחרונה, החלו בבנק היפני, לבחון מחדש את מדיניות המוניטרית השלילית. מה הסיבות לכך?
הכלכלה היפנית תקועה עמוק בבוץ כבר שנים, וראשי המערכת הכלכלית ביפן ערכו מספר ניסויים כלכליים לאורך במטרה לאושש את הכלכלה ולהחזירה למסלול צמיחה מוגבר. החזון שלהם הוא להחזיר את הגלגל לתקופת שנות ה־80 המאוחרות של המאה הקודמת, שאופיינו בשיעורי צמיחה מרשימים של 7%־9%. תקופה שלאחריה החל ה"עשור האבוד" ביפן, שגרר צמיחה אפסית וממנו לא הצליחה להתרומם עד היום.
עפר קליין, ראש אגף מחקר וכלכלה בהראל פיננסים, מספר לגלובס כי העניין שהביא לשינוי המדיניות הוא השכר. "יפן היא מדינת שירותים, ומאופיינת בהרבה ארגוני עובדים שמעלים את שכר המשק בצורה אחידה, לכן לעליות השכר במשק יש השפעה רבה ביותר על האינפלציה, ואף יותר ממחיר המוצרים עצמם". ואכן הסכם השכר הקיבוצי השנתי, הביא לעלייה חדה ברמת השכר (עלייה ממוצעת של 5.3%, שיעור העלייה הגבוה ביותר ב־33 השנים האחרונות).
מאפיינים ייחודיים
גם שיעור האינפלציה בקבוצת האיים בעייתי. אינפלציית הליבה לא הצליחה להתרומם ליעד יציבות המחירים מאז תחילת המילניום, למעט מספר מקרים בודדים וקצרים. לרוב, היא נעה סביב רמת ה־0%. מגפת הקורונה אמנם הוציאה אותה משווי משקל ושיא הריבית הגיעה בחודש ינואר אשתקד (4.2%), אך מאז החל להתמתן. הנתונים האחרונים, הראו שיעור של 2% בשנה, בדיוק ביעד היציבות.
יפן היא מדינה בעלת מבנה דמוגרפי וגיאו־פוליטי ייחודי. מדובר באוכלוסייה מבוגרת יחסית ובכלכלה משופעת תעשייה מסורתית המבוססת יצוא. לאחר שנים של דשדוש, שהתבטא בין היתר בשוק המניות המקומי, התקופה האחרונה מסמנת שינוי מגמה שאחת מהשלכותיו היא שינוי מדיניות מוניטרית.
ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי בבנק לאומי, מסביר "הצמיחה הייתה חיובית, ואף גבוהה יחסית ליפן, מדינה עם אוכלוסייה מזדקנת וירידה בגודל האוכלוסייה. יחסית לעבר, מדובר בצמיחה נאה בשנתיים האחרונות וגם בצפי ל־2024־2025, כך שהנתונים האחרונים, ביחס ליפן, הם חיוביים". לצד השיפור בצמיחה ובשוק המניות ששבר השנה שיא של יותר מ־30 שנה, יפן התמודדה לאחרונה גם עם אינפלציה שחרגה כלפי מעלה, אם כי במעט יחסית, מיעד יציבות המחירים של 2% - גורם שתמך אף הוא בשינוי הריבית.
לפי בפמן, יפן חוזרת "לקדמת הבמה" משום שהיא נתפסת כמדינה שרוצים לייצר בה ויש בה תשתית תעשייתית וטכנולוגית מפותחת וטובה. "סין הופכת "לפרסונה נון גרטה" מבחינת מדינות וחברות שפחות רוצות לעשות איתה עסקים באמצעות הקמת מפעלים בסין, הוא מסביר. מי שמרוויחה מכך היא יפן, שיכולה להיות תחליף טוב לסין, בעיקר בתחומים הדורשים תשתית תעשייתית וטכנולוגית גבוהה".
הדפסת כסף
התחזקות הכלכלה ועליית רמת המחירים הביאה לחישוב מסלול מחדש בהסתכלות הכלכלנים היפנים. עד היום, ביפן המשיכו בפועל "להדפיס כסף" באמצעות שליטה בעקום התשואות המקומי. כלומר, הבנק המרכזי קובע שהריבית על האג"ח הממשלתי לעשר שנים תישאר על רף מסוים ולא תעלה מעבר. נכון להיום הרף העליון עומד על 1%. איך הוא שומר על התשואות נמוכות? הוא קונה אג"חים. זה בעצם הרחבה כמותית. הוא למעשה הדפיס כסף.
בפמן מסביר כי רואים שלאחר שהבנק המרכזי של יפן ביצע בעבר מהלכים מקלים, עתה הוא מצוי בתהליך מתמשך של נורמליזציה מוניטרית. "הסממן הראשון היה העלאת החסם העליון של תשואות האג"ח הממשלתיות לטווחים הארוכים, שצפוי לגדול אף יותר בעתיד הקרוב".
*** כתבה זו פורסמה במקור לקראת החלטת הריבית, נערכה ופורסמה מחדש לאחריה בהתאמות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
