הבטחות לחוד ומציאות לחוד: כך בריטניה הפנתה גב לישראל במלחמה בעזה

כאשר ממשלת ישראל יצאה למלחמה בעזה, אחרי התקפת הטרור של ה־7 באוקטובר, הבטיחה לה הממשלה הבריטית תמיכה בלתי־מסויגת. ראש הממשלה הבריטי רישי סונאק נחת בישראל כמה ימים בלבד אחרי ההתקפה, במטוס תובלה הנושא נשק וציוד צבאי לטובת צה"ל, והכריז על "תמיכה בלתי־מוגבלת בישראל, אל מול פני הרשע". שר החוץ הבריטי דאז ג'יימס קלוורלי, הבהיר בנאום חוצב־להבות בפרלמנט הבריטי: "אנחנו תומכים בזכותה, ולמעשה בחובתה, של ישראל להגן על עצמה". קרוב לשישה חודשים לאחר מכן, לא נשאר הרבה מההבטחות הבריטיות.

● טראמפ יוצק צוננים על ישראל: למה הוא מתכוון כשהוא אומר תפסיקו כבר
● מחסום הווטו האמריקאי נחצה: היד שלא הורמה ממוטטת את חומת המגן הדיפלומטית של ישראל
● סחף נגד ישראל באירופה: קיצוץ כספים, הסטת השקעות והכרה במדינה פלסטינית

בריטניה מאיימת כעת להטיל אמברגו נשק על ישראל אם היא תפלוש לרפיח. הממשלה הבריטית, ובמיוחד משרד החוץ שלה, לא מפספסים הזדמנות למתוח ביקורת על אחריותה של ישראל למצב ההומניטרי הקשה ברצועה, כולל ביקור מפתיע של סונאק במהלך פגישה בילטרלית עם השר בני גנץ בלונדון כדי "ללחוץ" בנושא זה.

השיא הזמני נרשם ביום שני השבוע בהצבעה במועצת הביטחון של האו"ם, כאשר שגרירת בריטניה באו"ם הרימה את ידה בעד הצעת ההחלטה שגיבשו מדינות ערביות, הדורשת הפסקת אש הומניטרית מיידית בעזה. ההחלטה אינה מגנה את חמאס על מעשי הזוועה של ה־7 באוקטובר.

חזרתו של קמרון

מדוע השתנתה העמדה הבריטית? הפרשנים וכלי התקשורת שנדרשו לסוגיה מצביעים באופן כללי על השחיקה שחלה בתמיכה בישראל במערב לאורך החצי שנה האחרונה. הכישלון של ישראל להבטיח כי לא יהיה משבר הומניטרי בעזה, הימשכות ההפצצות והפעולות הצבאיות, מספר הקורבנות הרב בצד הפלסטיני וגם חוסר הנכונות לדון ב"יום שאחרי", תרמו לכך. שינוי־כיוון מורגש בימים אלה לא רק בלונדון, אלא גם בברלין, בפריז ואפילו בוושינגטון.

אבל יש כמה גורמים ייחודים במקרה הבריטי. אולי המרכזי שבהם הוא חילופי התפקידים במשרד החוץ שהתרחשו כחמישה שבועות לאחר פרוץ המלחמה, אז דייוויד קמרון חזר "מהכפור הפוליטי", ומונה לתפקיד, בעוד קלוורלי הפרו־ישראלי הוזז לתפקיד שר הפנים. בחודשים שעברו מאז הוכיח קמרון כי הוא הרבה יותר ביקורתי מקודמו בתפקיד כלפי ישראל.

כאשר ה־BBC, למשל, סירב להגדיר את מחבלי חמאס כ"טרוריסטים" בתחילת המלחמה, יצא קלוורלי נגד ההחלטה באופן נחרץ ופומבי. לעומת זאת, לפני כשבועיים, כאשר הערוץ שידר תחקיר שהתבסס על עדויות פעילים אנטי־ישראלים ושהובל על ידי כתבים שהביעו תמיכה בחמאס, בנוגע לפעילות צה"ל בבתי חולים, אמר קמרון כי מדובר ב"ממצאים מדאיגים" וקרא לממשלה הישראלית "להתמודד עם הטענות".

קמרון, שביקר במזרח התיכון חמש פעמים מאז מינויו וזוכה ליד חופשית במדיניות החוץ הבריטית, גם מותח ביקורת באופן תכוף סביב המצב ההומניטרי בעזה, ותולה בישראל את האחריות לכך שסיוע לא נכנס לרצועה. לפי הדלפות שפורסמו בתקשורת הבריטית, הוא רמז בשיחות סגורות כי מדינתו תשקול להפסיק לייצא נשק לישראל אם תתבצע פעולה ברפיח.

מקורביו של קמרון מסבירים כי הוא יודע שימיה של הממשלה הבריטית ספורים (סונאק צפוי להקדים את הבחירות השנה), ולכן הוא "נאבק להשאיר חותם אחר על ההיסטוריה הבריטית, שהוא לא ה'ברקזיט'". בתפקיד העבר שלו כראש הממשלה, קמרון היה זה שהחליט לקיים משאל־עם על החברות באיחוד האירופי, בניסיון כושל לשכך את הביקורת על היחסים עם בריסל בתוך מפלגתו.

"זה מתסכל מאוד שהסיוע הבריטי לעזה מתעכב באופן קבוע ומחכה לאישור ישראלי", כתב קמרון לוועדת החוץ של הפרלמנט הבריטי בשבוע שעבר. "הסוגיות העיקריות המונעות את הסיוע הן סירוב גחמתי מצד ממשלת ישראל והליכי בידוק ממושכים". ב"אוברזרוור" נכתב ביום ראשון האחרון כי "הגישה של קמרון שונה לחלוטין מזו של סונאק וקלוורלי לאחר ה־7 באוקטובר. קמרון נוקט קו נוקשה יותר כלפי ישראל בנוגע לעזה, וזו אחת הסיבות לכך שהוא הופך לאהוד יותר ויותר בבריטניה ובמשרד החוץ".

הרחוב בעד עזה

סוגיית דעת הקהל עשויה להיות אחת הסיבות להתנהגות של קמרון, וגם של סונאק, שבחודשים האחרונים מנסה להתרחק מהסכסוך במזרח־התיכון ולהתמקד בענייני פנים, ובמיוחד בשאלה כיצד ואם הוא יכול לחמוק מהתבוסה האלקטורלית שחוזים לו הסקרים. הרחוב בבריטניה הוא ברובו פרו־פלסטיני, עם הפגנות ענק בעד "הפסקת אש בעזה", קמפיינים להפסקת אספקת נשק לישראל, וגם הסיקור של כלי תקשורת מרכזיים יכול להיחשב ככזה ש"בחר" בצד הפלסטיני.

רק 24% מהציבור הבריטי, לפי סקר של חברת YouGov שפורסם בשבוע שעבר, מצדיקים המשך פעילות צבאית ישראל ברצועה. 4% רואים בחיוב את חמאס, שיעור נמוך מאוד, אבל רק 15% רואים בחיוב את ממשלת ישראל. בסך הכל, 29% מביעים סימפטיה רבה יותר לפלסטינים, לעומת 15% בלבד המביעים סימפטיה רבה יותר לישראלים.

כך שלמרות העמדות הפרו־ישראליות במופגן של המפלגה השמרנית לאורך השנים האחרונות, ההתנהלות שלה עתה לא עומדת בציפיות הישראליות. גישה זו באה לידי ביטוי במועצת הביטחון שלשום, ובהצבעה של בריטניה לצד רוסיה וסין, ולצד המדינות הערביות שיזמו את ההצעה הקוראת להפסקת אש מיידית עד סוף הרמדאן, נגד העמדה הישראלית.

ה"טלגרף" השמרני דיווח השבוע כי הצעד עורר "ביקורת פנימית" בתוך המפלגה, כאשר חברי פרלמנט בכירים תקפו את קמרון ותהו אם "העמדה החדשה... עדיין נאמנה לתמיכה בישראל ולשחרור החטופים". קמרון טען כי ההצבעה לא מהווה שינוי עמדה בריטי, ופירסם הודעת הבהרה לפיה ההחלטה של מועצת הביטחון "מקדמת... הפסקת אש בת־קיימא, ללא חזרה להרס, לקרבות ולאובדן חיים, כדרך המהירה ביותר לשחרר את החטופים ולהכניס סיוע לרצועה".

הסיכוי לאמברגו נשק

כעת ממתינים בבריטניה, וגם בישראל, לראות מה יהיה הצעד הבריטי הבא. לפי הדיווחים, ישנו "צוות של משפטנים" במשרד החוץ הבריטי שמנסה לקבוע אם ישראל עוברת על החוק הבינלאומי בפעילות הצבאית שלה בעזה. אם הצוות יגיע למסקנה חיובית, ואם זו תפורסם, הרי שבריטניה באופן אוטומטי תצטרך לבטל את רשיונות יצוא הנשק שלה לישראל כדי להימנע ממעורבות אפשרית בכך.

"מה שלא יקרה, משרד החוץ הבריטי כעת עומד בלבה של גישה קשה וחדשה בנוגע לישראל, גישה שרק לפני כמה חודשים לא היתה מתקבלת על הדעת", כתב ה"אובזרוור".