בנק ישראל: גיוס חרדים ימתן את הפגיעה במשק

"על הממשלה לוודא שהתקציבים בשנים הקרובות יהיו מוכוונים לצרכי המשק. יתר על כן, חשוב לצמצם תקציבים שעלולים לפגוע בתמריצים של שילוב אוכלוסיות חדשות בשוק העבודה". כך מדגישים כלכלני בנק ישראל בדוח לשנת 2023 שפורסם היום.

● הסיכון עלה, המוסדיים נעלמו והבנקים דומיננטיים מתמיד בשוק האשראי
● הירידה בפעילות ענף הבנייה: פגיעה של 25 מיליארד שקל בתוצר השנתי  

הדוח השנתי מתייחס בהרחבה לאתגרים שילוו את המשק הישראלי לאחר המלחמה: "למשבר הנוכחי צפויות להיות השלכות מהותיות, מה שהופך את ההתאוששות למאתגרת יותר. זאת, בייחוד על רקע השסע החברתי בישראל בתקופה שקדמה למלחמה". בין השאר הם מתייחסים כמובן לתקציב הביטחון, נושא שעולה רבות בפי בכירי הבנק ובראשם הנגיד, פרופ' אמיר ירון, ואת היקף הגידול בתקציב.

בבנק מציינים כי אחת התובנות מהמלחמה הינה הצורך בהון אנושי רב יותר עבור הצרכים הביטחוניים של המדינה, שככל הנראה יעיב על המשק בעתיד. אחד הפתרונות, הם מדגישים, הוא "הרחבת מעגל המשרתים בצבא, בכלל זה מקרב האוכלוסייה החרדית, במסגרת מתווה מוסכם, שתאפשר לענות על צרכי הביטחון הגדלים תוך מיתון הפגיעה במשק".

על כל פתרון "להיבחן גם בראייה ביטחונית וגיאופוליטית"

בנוסף, הם כותבים, המדינה נדרשת לפתור את בעיית המחסור בעובדים בענף הבנייה, בעקבות איסור הכניסה של כ-100 אלף עובדים פלסטינים. על כל פתרון, הם מציינים, "להיבחן גם בראייה ביטחונית וגיאופוליטית", בעקבות ההשלכות של כל החלטה גם על הכלכלה הפלסטינית.

בעיה נוספת היא בעיית הפריון הנמוך של ישראל ושיעור נמוך של מועסקים בקרב אוכלוסיות חרדיות וערביות. מעבר לכך, הם מתייחסים גם לקושי שיווצר כאשר הפליטים בצפון ובדרום יחזרו לבתיהם. בבנק מציינים כי ככל שתהליך זה יוקדם כך יוקל להם להשתלב מחדש במקומות העבודה מלפני המלחמה.

בבנק מזכירים גם את הרפורמה המשפטית שהעיבה על המשק והחברה הישראלית בשנה האחרונה. בבנק לא מבקרים באופן ישיר את הרפורמה ואת תוצאותיה, אך כותבים כי "הספרות הכלכלית מצביעה על סיכונים בטווחים הבנוני והארוך כתוצאה משינויים מבניים הנתפסים כפוגעים באיכות המוסדות". כמו כן, הם מזכירים כי גופים בינלאומיים כמו קרן המטבע הבינלאומית, ארגון ה- OECD ואף חברת הדירוג מודי'ס, הזהירו מההשלכות הפוטנציאליות של תכנית החקיקה של הממשלה. הדוח קובע כי רוב ההשפעות השליליות חלו בשוקי המניות והמט"ח.

ביקורת חריפה יותר נכתבה על התקציב המקורי שחוקקה הכנסת במאי אשתקד: "אמנם התקציב המקורי תרם לייצוב המשק, אך לעומת זאת ובניגוד להמלצת הבנק, הוא לא כלל רפורמות מקרו כלכליות הנדרשות לטווח הבינוני והארוך- עידוד לימודי ליבה, תכנון ותקצוב תשתיות וכו'". לדברי הבנק, "התרומה של המדיניות הפיסקלית לצמיחה ארוכת הטווח הייתה מצומצמת".

בנק ישראל מוסיף כי לאחר פרוץ המלחמה, לצד צעדים חיוניים שנקטה הממשלה, עלו ליקויי רבים בתפקודה. "הליקויים שהתגלו מלמדים על הצורך לשפר את היערכות הממשלה למשברים כדי להגדיל את אמון הציבור במענים שהממשלה מספקת בתקופת חירום". גם בעת תיקון התקציב בעקבות צרכי המלחמה בדרום, מצביע הבנק שההפחתה המצומצמת של ההוצאות שאינן קשורות למלחמה בתקציב המחודש מעידים על "קושי של הממשלה לבצע התאמות בתקציב אפילו במצב חירום".