נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, מציין כי למרות המחירים הגבוהים שמשלמת ישראל בהנפקות האג"ח של משרד האוצר, המשק הישראלי יוכל לספוג את העלויות הגדלות. "אין מה לעשות. כשהחוב עולה המחיר גם עולה, זה הטבע. יחד עם זה, אם זה לגבי הקיבולת של המוסדיים והיכולת שלהם לספוג את החוב, מהניתוחים שלנו התשובה היא כן באופן ודאי", אמר ירון בתשובה לשאלת גלובס במסיבת עיתונאים אותה קיים יחד עם הגשת דוח בנק ישראל לשנת 2023.
● הסיכון עלה, המוסדיים נעלמו והבנקים דומיננטיים מתמיד בשוק האשראי
● בנק ישראל: גיוס חרדים ימתן את הפגיעה במשק
"החשכ"ל אכן גייס חוב בחו"ל. מצד אחד היו עליו יחסי כיסוי מאוד גבוהים (ביקושים גבוהים) וזה טוב ומצד שני כנראה שהוא משקף את הפרמיה (הגבוהה) שעליה אנחנו מדברים. זה חלק מהמחיר שנובע מהתוספת של תקציב הביטחון, מעלויות 'תקומה' ואנחנו הכנסנו לשם גם את נושא עלות הריבית", ציין הנגיד.
מהדוח של בנק ישראל עולה שבמגזר העסקי הבנקים, בעתות משבר, נמצאים כמעט לבד על המגרש בתחום ההלוואות, כשהגופים המוסדיים לוקחים צעד אחורה. במסיבת העיתונאים מנהל מחלקת המחקר של הבנק דיבר על האתגרים של משקי הבית החלשים. למרות זאת, השיח גם אצל הרגולטורים הוא הרבה פעמים דווקא על העולמות שנוגעים למי שיש לו כסף כמו למשל הריבית על הפיקדונות או על הפלוס ולא על המינוס, כשגם רשות התחרות רוצה להכריז על הבנקים כקבוצת ריכוז בתחום הפיקדונות.
האם תהיה לכם בשורה לאותם מיליונים שאפשר להגיד "שאין להם"? ומה עמדתכם לגבי הצעדים שמתכננת רשות התחרות להטיל על הבנקים?
"לגבי הלקוחות הפרטיים, (הדומיננטיות של הבנקים) אכן אולי מצביעה על חשיבות המערכת הבנקאית, שיש לה כיסים והיא זו שנכנסה בתקופת הקורונה מתחת לאלונקה עם פטור מעמלות וללא ריבית. רואים בחודשים האחרונים התייצבות באשראי לעסקים גדולים, ראינו התמתנות באשראי וביתרת האשראי לעסקים זעירים. לכן נכנסו עם המתווה שלנו והוא הוסיף כ-6 מיליארד לתחום הזה. יש גם את התוספת של תכנית החשכ"ל. לא מזמן הארכנו בפעם השלישית את מתווה דחיות התשלומים כדי להקל. ובאמת התקווה שמעבר לסיוע הפרטני שנעשה בכל המערכות, זה יאפשר גם לעסקים ולגם למשקי הבית לגשר על התקופה הזו, ככל שהמשק אכן מתאושש, ולהביא את משקי הבית בצורה טובה יותר לשלב הבא.
"לגבי רשות התחרות, יש לנו והיה לנו כמובן שיח איתה. היא מצביעה על מספר צעדים שמתמקדים בתחום הפיקדונות, כשרוב רובם באמצעות הפיקוח על הבנקים יושמו או בתהליך של יישום ואנחנו נבחן את הנושא בהמשך הדרך".
מחירי הדלק ודירוג האשראי של ישראל
באשר לעלייה במחירי הדלק, האם אתה בעד החזרת הסבסוד על מחירי הדלק?
במהלך מסיבת העיתונאים נשאל הנגיד על העלייה הרביעית ברציפות בתעריפי הדלק, הפעם ב-21 אגורות, החל מחצות, והאם יש להחזיר בעקבות עלייה של כמעט שקל, את הסבסוד הממשלתי. "מחיר הדלק נקבע על ידי מחירי הדלק בעולם, בשער חליפין. הייתה עלייה בתקופה האחרונה והתרומה של העלייה הנוכחית (החל ממחר, ר"ו) למדד תהיה 0.075%. מעבר לזה, בעידן שאנו נמצאים עכשיו, עם כל המסגרות הפיסקליות המאתגרות, הייתי נמנע מהמשך התערבות וסבסוד", אמר ירון.
אמרת שאנחנו מתומחרים לפי דירוג אשראי B האם נהיה בו בקרוב?
בדוח השנתי התייחס שוב בנק ישראל לתמחור פרמיית הסיכון של בנק ישראל ולכך שהדירוג בפועל, גם אם לא הורד על ידי כל חברות הדירוג, משקף לישראל דירוג של טריפל B. "עובדתית לפחות ה- CDS שלנו, למרות שהוא השתפר לעומת תחילת המלחמה, עדיין נמצא ברמות גבוהות. אבל מה שחשוב לצורך האג"ח הממשלתי הוא המחיר בשוק. אנחנו לא יודעים מה יעשו שתי חברות הדירוג הנוספות אבל מה שאאני אומר הוא שהורדת הדירוג של מודיס לא הייתה אירוע בשווקים כי כבר היינו בתמחור ששיקף מחיר גבוה יותר. לישראל יש היסטוריה של יציאה ממשברים בצורה יפה, אבל אחד המחירים של הורדת דירוג הוא שככל שהדירוג הפורמלי ייפגע, ייקח יותר זמן לחזור לדירוג גבוה. כלומר גם ככל שנחזור לתווי הצמיחה, הדבר הזה עלול להישאר ולהמשיך לגבות מאיתנו מחירים יותר גבוהים ממה שהיינו יכולים (לולא הורדת הדירוג)".
בהתחשב בנטל המס שגדל, האם הוא ישפיע על הצמיחה והרווחה האישית והאם הנטל יחולק באופן הוגן?
"בהינתן לוחות הזמנים של התקציב ומבחינת יכולת המימוש של מס, (הייתה העדפה למע"מ כיוון ש) למע"מ יש אופי פרמננטי ואפשר יחסית לבצע אותו באופן מהיר. זה גם לא המס הכי רגרסיבי שיש. אבל יתכן שלקראת תקציב 2025 יהיה צורך לבחון את המיסוי מחדש".
ריבית המשכנתאות והתחזיות הדמוגרפיות
האם העובדה שהגדלתם את מרכיב הריבית הקבועה במשכנתה לא תגרום לפגיעה באזרחים בתווי של ריבית יורדת?
"כשהיינו בצד השני, של ריבית עולה, התלוננו על רכיב הריבית המשתנה (בנק ישראל הגדיל רגע לפני תחילת העלאות הריבית את רכיב הריבית המשתנה עד לשני שליש מהמשכנתה, ר"ו). לכן כשהעלינו את הריבית כל האנשים ספגו את התייקרות הריבית המשתנה. אז עכשיו יש נתח יותר גבוה ממה שהיה וככל שיהיה תהליך של התכנסות האינפלציה והריבית תרד, אותם אנשים ייהנו מכך".
כאשר הוא סקר את הדוח השנתי, התייחס הנגיד גם לתחזיות הדמוגרפיות של ישראל. על פי התחזית של בנק ישראל, בעוד שהמשקל של האוכלוסייה הערבית ישאר דומה מתוך סך האוכלוסייה בישראל - יעלה מ-19% בשנת 2015 ל-22% בשנת 2065, משקל האוכלוסייה החרדית צפוי לגדול במידה ניכרת. על פי התחזית הוא יצמח מ-7% ב-2015 ל-26% בשנת 2065. זאת כאשר האוכלוסייה היהודית שאינה חרדית תצטמצם מ-74% לפני כעשור ל-52% בעוד כשני עשורים.
"יש חשיבות להשתלבות האוכלוסייה הזו (החרדית) בשוק העבודה", אמר הנגיד. "עשינו חישוב לפי שני תרחישים. הראשון הוא במידה ואנחנו ממשיכים כמו שאנחנו היום והשני הוא תרחיש שבו הגברים החרדים מתכנסים לשיעורי תעסוקה של שאר החברה. ההפרש בין התרחישים מגיע לכ-6% תוצר לנפש בשנת 2065. חשוב להבין שהשעון הדמוגרפי הוא כמעט דטרמיניסטי ולכן חשוב מאוד לפעול פה. זה מביא אותנו מעט מתחת לפולין בתוצר לנפש. זה המון. אם התהליכים ימשיכו לקרות כפי שהם כיום ולא תהיה התכנסות ויציאה לעבודה, והממשלה תמשיך את היקף הוצאותיה לאותו ציבור, נצטרך להגדיל את המסים הישירים ב-16%".
הוא ציין כי בכל הנוגע להשתתפות בשוק העבודה, חשובה הכניסה לשוק עם מיומנויות כדי שהשכר יהיה גבוה וזה כרוך בלימודי ליבה. "נושא נוסף הוא שהמלחמה חידדה את זה שיש עלייה בצורך בכוח האדם של הצבא. ככל שהמילואים יפלו על המשרתים הקיימים, זה יגדיל את העלות למשק בהיקף של בין 8 ל-11 מיליארד שקל בשנה. זה סכום לא מבוטל, מעבר לצד הנורמטיבי של שוויון בנטל. צרכי הצבא העלו את הסוגייה הכלכלית גרידא וככל שהגדלת נטל השירות תתחלק על מספר משרתים גדול יותר תפחת הפגיעה הכלכלית", אמר ירון.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
