תחת ממשלת בנט־לפיד הוגדלו הסכומים שהועברו לרצועת עזה?

תחת ממשלת בנט־לפיד חל שינוי מסוים במנגנון, אך הסכום שעבר לרצועה לא גדל • המשרוקית

ח"כ גלית דיסטל־אטבריאן, הליכוד (המהדורה המרכזית, קול ברמה, 3.4.24) / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
ח"כ גלית דיסטל־אטבריאן, הליכוד (המהדורה המרכזית, קול ברמה, 3.4.24) / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

להגדרות הציונים לחצו כאן

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

ח"כ גלית דיסטל־אטבריאן התראיינה ברדיו קול ברמה, ועומתה עם דברים שאמרה בעבר בעניין היחס של ראש הממשלה נתניהו לחמאס. המראיין, יעקב גרודקה, הקריא משפטים שכתבה בעבר כמו "תמרקרו את המשפט הבא - נתניהו משאיר את החמאס על הרגליים כדי שמדינת ישראל לא תהפוך כולה לעוטף עזה", והיו גם דוגמאות נוספות. בתגובה לכך השיבה הח"כית: "קודם כל, זה שאומרים ש(נתניהו) העצים את החמאס... זה לא נכון... אנחנו ראינו את 'ממשלת השינוי', הם היו פה שנה וחצי... הם נתנו יותר כספים (לחמאס)". האם זה נכון? בדקנו.

משכורות עתק ושנאה לישראל: הסיפור מאחורי הערוץ שמתדלק את הטרור
המשרוקית | המלחמה בעזה נמשכת, ועוד ועוד פייקים מופצים נגד ישראל

כפי שהראינו בעבר, כבר מאז 2012 הוזרם כסף לחמאס ברצועת עזה, בהסכמת ישראל. ההתפתחות המשמעותית בסוגיה חלה ב־2018. במרץ אותה שנה החלה התחממות בגזרה, בסדרה של אירועים שונים, ובהמשך, כחלק מניסיונות ההסדרה, הציעה קטר להעביר מענקים כספיים לרצועה במטרה להרגיע את המצב. המענק אז כלל שש פעימות דו־חודשיות של 15 מיליון דולר לתשלום משכורות, ועוד 10 מיליון דולר מדי חודשיים לקניית סולר להפעלת תחנת הכוח ברצועה (כלומר, 150 מיליון דולר בשנה). ישראל הסכימה להצעה, ובנובמבר 2018 הועבר המענק הראשון, שגם נחרט בזיכרון הציבורי בזכות אותו תצלום של מזוודות מלאות דולרים שנכנסו לרצועה (שר הביטחון אביגדור ליברמן התפטר אז מתפקידו).

עם השנים המענק הקטרי גדל. בינואר 2021, עדיין תחת נתניהו כראש ממשלה, הודיעה קטר כי בשנה זו המענק יעמוד על 30 מיליון דולר בחודש (360 מיליון דולר בשנה). המענק יועד לשלוש מטרות: כ־10 מיליון דולר בחודש למשפחות נזקקות (100 דולר לכל משפחה מתוך 100 אלף משפחות נזקקות); כ־10 מיליון עבור רכישת דלק מישראל; וכ־10 מיליון נוספים לתשלום משכורות ל"משרתי ציבור", כלומר עובדים במנגנון הממשלתי של חמאס.

מה קרה באמצע 2021, כשממשלת השינוי החלה לכהן? בניגוד לדברי דיסטל, הסכום לא גדל. נפתלי בנט כראש ממשלה סירב להמשיך להעביר את אותם 10 מיליון דולר שיועדו ל"ממשלת חמאס", ולאחר חודשים של מגעים, דווח שנמצאה הדרך להעביר את הכסף הזה. מבלי להרחיב כאן על המנגנון, נציין כי הוא התבסס על דלקים שרכשה קטר, והוכנסו לרצועה דרך מצרים באישור ישראל. חמאס מכר את הדלק הזה לתושבים, והכסף שנכנס - כעשרה מיליון דולר - שימש כדי לשלם לאותם "משרתי ציבור". אפשר להתווכח על כמה משמעותי היה השינוי הזה, אך אי אפשר לטעון כי מדובר בהגדלת הסכום.

אגב, בספטמבר האחרון, שוב תחת נתניהו כראש ממשלה, וזמן קצר לפני פרוץ המלחמה, התפרסמו דיווחים בתקשורת שלפיהם ישראל לא תתנגד להגדלה נוספת של המענק הקטרי, כחלק מהניסיונות ליצור רגיעה.

ח"כ דיסטל־אטבריאן מסרה לנו בתגובה: "זה דווח בזמן אמת על ידי ספי עובדיה בחדשות 13 ועל ידי אוהד חמו בחדשות 12", והזמינה אותנו לפנות אליהם. בתגובה מסרו לנו שני העיתונאים כי לא שידרו דיווח כזה. נציין כי ברשת איקס (לשעבר טווויטר) אכן רץ ציטוט כזה שמיוחס לעובדיה, ללא כל הפנייה למקור, והוא מסר לנו כי הוא מודע לכך ומדובר ב"פייק". כך או כך, גם אם היו בתקשורת מי שהעלו טענות כאלה, העובדות הן כאמור אחרות.

בשורה התחתונה: דבריה של דיסטל־אטבריאן לא נכונים. תחת ממשלת בנט־לפיד נערך שינוי מסוים במנגנון שבאמצעותו הועברו חלק מכספי הסיוע הקטרי, אך לא נרשם גידול בהיקפם של הכספים הללו.

תחקיר: יובל אינהורן

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: גלית דיסטל אטבריאן 
מפלגה: הליכוד 
תוכנית: המהדורה המרכזית (קול ברמה) 
ציטוט: "אנחנו ראינו את ממשלת השינוי... הם נתנו יותר כספים [לחמאס]"    
תאריך: 3.4.24  
ציון: לא נכון

כאשר ח"כ גלית דיסטל אטבריאן התראיינה לרדיו קול ברמה, הם נשאלה על ה"קונספציה" בדבר התועלות הישראליות בחיזוק שלטון החמאס בעזה. "קודם כל, זה שאומרים ש[נתניהו] העצים את החמאס, החזיק את החמאס, זה לא נכון", ענתה דיסטל אטבריאן. לשיטתה, מי שכן אחראי להתעצמות החמאס הוא ממשלת בנט-לפיד: "אנחנו ראינו את ממשלת השינוי, הם היו פה שנה וחצי, בואו לא נמחק את זה, הם נתנו יותר כספים [לחמאס]", טענה. בדקנו האם אכן ממשלת בנט-לפיד הגדילה את העברת הכספים לחמאס.   

נסקור את השתלשלות העברות הכספים לשלטון חמאס בעזה. כפי שהראינו בעבר, כסף לחמאס ברצועת עזה זורם בהסכמת ישראל מאז 2012. אלא שבשנת 2018 חלה התפתחות בעניין. ב-30 במרץ של אותה שנה ("יום האדמה")  החלה סדרת עימותים ברצועת עזה בסמוך לגבול שנקראת בפי הפלסטינים "צעדת השיבה הגדולה". העימותים נמשכו בעצימות משתנה במשך כשלוש שנים, במהלכן הצד הישראלי ספג אבדות של שני חיילי צה"ל ו-5 אזרחים, ובצד הפלסטיני נרשמו מעל 300 הרוגים.  

כחלק מניסיונות ההסדרה, קטר הציעה להעביר מכספה מענקים כספיים לרצועת עזה במטרה להרגיע את המצב. ממשלת ישראל הסכימה שהמענק יועבר בשש פעימות חודשיות בסך 15 מיליון דולר (90 מיליון דולר בשנה) לתשלום משכורות ועוד 10 מיליון דולר מדי חודשיים לקניית סולר להפעלת תחנת הכוח ברצועה. ואז, בנובמבר 2018 נכנס לרצועת עזה מענק הכסף הראשון במזוודות המזומנים המפורסמות. 

אלא שעם הזמן המענק גדל - ובינואר 2021, חודשים לפני שהחלה לכהן ממשלת בנט-לפיד וכאשר בנימין נתניהו עוד כיהן כראש הממשלה, קטר הודיעה כי בשנה זו המענק יעמוד על 30 מיליון דולר בחודש (בשנת 2020 המענק עמד על כ-24-25 מיליון דולר בחודש). המענק למעשה מתחלק לשלושה חלקים: כ-10 מיליון דולרים בחודש למשפחות נזקקות (100 דולר לכל משפחה מתוך 100 אלף משפחות נזקקות); כ-10 מיליון דולרים עבור רכישת דלק מישראל וכ-10 מיליון דולרים עבור תשלום שכר ל"משרתי ציבור", כלומר עובדים במנגנון הממשלתי של חמאס. 

ובניגוד לדברי דיסטל, אותו סכום, באותה חלוקה, עבר גם תחת ממשלת בנט-לפיד. מה כן השתנה תחת הממשלה ההיא? כפי שהסברנו בעבר, השינוי היחיד שנעשה נוגע רק לדרך העברת התשלום עבור אחד מחלקי המענק. סמוך לכניסתו של נפתלי בנט לתפקיד ראש הממשלה, דווח כי ממשלת ישראל מסרבת להעביר את תשלום השכר לעובדי הציבור בממשלת חמאס באמצעות מזוודות מזומנים. כלומר, המחלוקת נסבה סביב האופן שבו יועבר החלק שמיועד להגיע לידי חמאס (כ-10 מיליון דולרים). 

לאחר חודשים של מגעים, דווח שנמצאה הדרך להעביר את הכסף שמיועד לתשלום המשכורות. איך זה אמור לעבוד? ד"ר אודי לוי מ"מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון" (ה- JISS ) הסביר לנו שקטר חתמה על הסכם עם מצרים לפיו הסכום שיועד לתשלום משכורות יעבור למצרים כתשלום עבור דלק, מצרים תשלח את הדלק לרצועת עזה, חמאס ימכור את הדלק לתחנות הדלק ברצועה, הכסף ייכנס לקופת ממשלת חמאס - ומשם הוא יחולק ל-40 אלף העובדים הממשלתיים. גם יוחנן צורף, חוקר בכיר במכון למחקרי בטחון לאומי ( INSS ), הסביר במאמרו שהתשלום על דלק המוכנס לרצועה ממצרים משמש כמנגנון תחליפי להעברת מזוודות המזומנים.  

יצוין כי בסוף ספטמבר האחרון, כשבוע לפני אירועי 7 באוקטובר, התפרסמו  דיווחים בתקשורת הזרה שצוטטו גם בישראל, לפיהם, כחלק מהמגעים בין ישראל לחמאס לרגיעה, הנציגים ממצרים ומקטר הודיעו לחמאס שישראל לא תתנגד להגדלת המענק הקטרי במטרה לכלול יותר משפחות נזקקות. ב-4 באוקטובר,  דווח ב"הארץ" שקטר עדיין לא החליטה אם להגדיל את הסיוע לעזה. 

כשפנינו לח"כ גלית דיסטל אטבריאן, היא מסרה לנו כי "זה דווח בזמן אמת על ידי ספי עובדיה בחדשות 13 ועל ידי אוהד חמו בחדשות 12" - והזמינה אותנו לפנות אליהם. פנינו אליהם בעניין - ושניהם דחו את הטענה שהם פרסמו דיווח כזה. ספי עובדיה אמר לנו ש"זה פייק. ברשתות החברתיות רצה טענה כאילו אמרתי שהעברת הכספים בממשלת בנט גדלה פי כמה - אבל זה פייק. מה שאני אמרתי באותה תקופה באחד השידורים זה שעדיין עובר כסף ואני ביקרתי את זה, אבל מעולם לא אמרתי שזה גדל פי כמה - זה פשוט לא נאמר וזה גם לא נכון". גם אוהד חמו אמר לנו שלא זכור לו שהוא מסר דיווח כזה - ואף הוא אמר שגם הטענה לגופה אינה נכונה.    

לסיכום, בניגוד לדברי דיסטל אטבריאן, תחת בנט ולפיד כראשי הממשלה לא נרשם גידול בהעברת המענק הקטרי לרצועת עזה - ועל הסכום המוגדל הוחלט בזמן כהונת נתניהו כראש ממשלה. תחת ממשלת בנט-לפיד היה שינוי באופן העברת הכספים, אך לא היה גידול בהיקפם. לכן דבריה של דיסטל אטבריאן לא נכונים.