הנתונים נחשפים: מה גרם לרוב הרוכשים הפוטנציאלים לפרוש מהמרוץ על הדואר

ייתכן שאחרי אינספור הצהרות על הפרטה שלא התממשו במשך שנים ושינויים על גבי שינויים במתווה המכירה, יוכרז בעוד כחודש מהיום הרוכש של חברת דואר ישראל? במשך שנים דואר ישראל היה מזוהה עם חוסר יעילות, הפסדי ענק והזרמות של מיליארדי שקלים מצד המדינה שנועדו לאפשר את המשך קיומו. אם אכן המהלך יגיע לקו הסיום ויוכרז שם הרוכש, או ליתר דיוק קבוצת הרוכשים, ייתכן שבעוד שלושה עד ארבעה חודשים ימכר הדואר בפועל לאותה קבוצה זוכה והדואר ייחדל מלהיות חברה ממשלתית.

● לאחר שלא הצליח להדיח את היו"ר: קרעי קונס את דואר ישראל ב-1.2 מיליון שקל  
● "הדחה בלתי סבירה באופן קיצוני": בג"ץ ביטל את החלטת קרעי ואמסלם לפטר את יו"ר הדואר 

שני מועמדים נותרו: רמי לוי ומילגם

עד כמה הליך המכירה של הדואר אינו מובן מאליו ניתן ללמוד מכך שמתוך שורה ארוכה של גופים שהוזכרו בתקשורת כמועמדים לרכישה - בהם קרנות השקעה, חברות תחבורה ולוגיסטיקה וגורמים פיננסיים - נותרו בתמונה, ככל הידוע שתי קבוצות בלבד. הראשונה, שאותה מובילה חברת שירותי הגבייה מילגם של משפחת וייל (הפועלת בעיקר בתחום המוניציפלי) וחברת הביטוח הפניקס ובשנייה שותפים חברת דלק ישראל וטייקון הקמעונאות רמי לוי.

​אחד הגופים שדווקא ביקש להתמודד על רכישת הדואר, אבל הרגולטור מנע ממנו לעשות זאת הוא חברת דפוס בארי, שבבעלות קיבוץ בארי מעוטף עזה. רשות התחרות המליצה שלא לאפשר לדפוס בארי להתמודד על הדואר, בשל פעילותו העניפה בתחום של חלוקת דואר וחבילות. המדינה אימצה את עמדת הרשות והחליטה שלא לאפשר לו להתמודד, למרות שבמערכת הפוליטית הופעלו לחצים לאפשר זאת, בשל הפגיעה הקשה שספג הקיבוץ ב־7 באוקטובר.

בניגוד לתוכניות קודמות של מכירת נתח ממניות הדואר למשקיע פרטי ובהמשך להנפיק את החברה בבורסה, כיום עומדת על הפרק תוכנית למכור 100% מהמניות לידיים פרטיות. באשר לשווי שתוכל המדינה לקבל מהמכירה, עדיין מוקדם להתנבא. גם לאחר תוכנית ההבראה האגרסיבית שעברה ב־2022 הדואר רושם גירעון של כ־550 מיליון שקל בהון העצמי (נכון לסוף ספטמבר 2023) ואין וודאות לגבי שווי נכסי הנדל"ן שברשותו (הרחבה בהמשך).

הערכות: השווי לא יעלה על מיליארד שקל

בעבר הוערכה החברה לצורך הפרטה בשווי של 1.5 מיליארד שקל ויותר, אך בשוק מעריכים כי הצעות רכישה שיוגשו ינקבו בשווי של פחות ממיליארד שקל. מול נכסיה המרכזיים - דואר חבילות, נדל"ן ובנק הדואר - מציינים מי שהתעניינו ברכישה את הוצאות השכר הגבוהות, אי בהירות סביב שווי הנדל"ן של הדואר וחשיפות, ללא שיפוי, להיבטים של מיסוי בבנק.

מי אם כן יכול להתעניין בדואר? גורם בשוק ההון טוען ש"מי שיידע לפעול ולהשביח פעילות משלוחי החבילות מחו"ל, שזה משהו שהישראלים מאוד אוהבים ולדואר יש נתח גדול מאוד ממנו, אולי יוכל להפוך את זה לפעילות מרוויחה. כך גם לגבי פעילויות בנק הדואר. בכל מקרה, מי שנכנס להשקעה הזאת יצטרך לפעול לטווחי זמן מאוד ארוכים".

את תוכנית ההבראה האחרונה שבמסגרתה נפרד הדואר מכאלף עובדים, הובילו היו"ר מישאל וקנין והמנכ"ל דוד לרון, לשעבר בכיר בשופרסל, והם גם אלה שמנהלים את הליך המכירה. השבוע קיים הדואר מפגש מקוון (וובינר) לקבוצות המשקיעים שכבר נכנסו לחדר המידע. בפגישה ענה המנכ"ל לרון, יחד עם מנהלי היחידות העסקיות, הטכנולוגיה והשירות על שאלות המשקיעים. זאת, בהמשך למפגש דומה שהתקיים בסוף השבוע שעבר, אשר התמקד בנושאים פיננסיים. לפי גורמים שנכחו באותו מפגש מקוון, התריע מנכ"ל הדואר לרון, כי אם המכרז לא יעלה יפה, הדואר עלול להיקלע לקשיים כלכליים חמורים בהמשך.

לא תהיה זאת הפעם הראשונה כאמור. דואר ישראל עבר מספר תוכניות הבראה לאורך השנים, אולם אלה השיגו שיפור זמני בלבד בתוצאותיו הכספיות. אל מהלך ההפרטה הנוכחי מגיע הדואר לאחר שהצליח ליישם תוכנית הבראה גדולה בסוף 2022 (שבה הזרימה המדינה על פי ההערכות כ־1.7 מיליארד שקל).

השלכות התוכנית ניכרות בתוצאות הדואר בתשעת החודשים הראשונים של 2023 שבהם עלו ההכנסות בשיעור של 12% ביחס לתקופה המקבילה והסתכמו ב־1.27 מיליארד שקל. בשורה התחתונה רשמה חברת הדואר בינואר־ספטמבר 2023 רווח נקי של 176 מיליון שקל, לאחר הפסד של 1.05 מיליארד שקל בשנת 2022 כולה (מתוכו הוצאה של 790 מיליון שקל בגין פרישת העובדים). לאחרונה הוציאה החברה הודעה לפיה סיימה את 2023 ברווח של 32 מיליון שקל בנטרול רווחי הון.

לא רק תוכנית ההבראה הייתה אחראית למעבר הדואר לרווח נקי גדול אשתקד. מהמסמכים שהוצגו לרוכשים עולה כי הדואר רשם ב־2023 הכנסות מימון של כ־199 מיליון שקל אשתקד, מול הכנסות של 51 מיליון שקל בלבד שנה קודם לכן, הודות לזינוק החד בהכנסות מריבית. מכאן שירידה צפויה בריבית תפגע באפיק הכנסות זה בעתיד.

השלב הבא בהליך המכירה של הדואר צפוי להיות כינוס של ועדת הכספים בכנסת לאישור תנאי ההפרטה וזאת לקראת הגשת ההצעות לרכישת הדואר ובחירת הזוכה. תהליך שאמור להתקיים כאמור בעוד כחודש.

אלא שנתונים פנימיים של הדואר שהגיעו לידי גלובס, עשויים ללמד מדוע מתעניינים מרכזיים, ובהם קרנות הפרייבט אקוויטי אייפקס ופורטיסמו, פרשו מהמכרז ומגלים כי למי שנותרו במירוץ ממתינים לא מעט כאבי ראש.

"תנאי העובדים מגיעים עם טייס אוטומטי"

מכשול משמעותי ומורכב מחכה לרוכשים מהצד של עובדי הדואר. ועד העובדים, בראשות שמעון פרג'ון, נחשב לחזק וכחלק מהסכם ההבראה שנחתם מול ההנהלה ב־2022, הוא שריין לעובדי החברה תנאים בשייטיבו עמם לאחר המכירה לידיים פרטיות.

ממסמכים פנימיים של הדואר עולה כי נכון לסוף השנה שעברה, לאחר פיטורי כאלף עובדים במסגרת תכנית ההבראה, הועסקו בדואר כ־4,100 עובדים. המידע שהוצג לרוכשים מלמד שהוצאות השכר של העובדים עמדו על 817 מיליון שקל ב־2023 והן צפויות לעלות במהלך השנה הנוכחית ל־889 מיליון שקל.

"תנאי העובדים מגיעים עם 'טייס אוטומטי' וכל רוכש יתקשה מאוד לשנות אותם", אומר גורם בשוק שמכיר את תהליך המכירה. לרוכש החדש של הדואר מוצג ההסכם הקיבוצי שנחתם אשר כולל אופציה שתאפשר לו לפטר עוד 500 עובדים, אך במחיר כבד של הוצאות פרישה.

כך, באמצעות פיטורים של כמחצית ממספר העובדים המקסימלי בשנה הבאה (2025), צעד שעלותו צפויה לעמוד על כרבע מיליארד שקל, יוכל הרוכש לרסן את העלייה בהוצאות השכר בשנים הבאות. בדואר סבורים שגם לאחר פיטורי עובדים אלה, ניתן יהיה עדיין יהיה להפעיל את החברה ולהמשיך לספק את השירותים לציבור.

ועד העובדים של הדואר דאג לעוד סעיף שמיטיב עם עובדיו על חשבון רוכש עתידי. כחלק מההסכם הקיבוצי נקבע כי מרגע שהדואר יחדל מלהיות חברה ממשלתית, יקבלו העובדים מדי שנה, "מענקים בסך כולל של 10% מהרווח התפעולי". מדובר במשקולת עתידית משמעותית על רווחיות הדואר, שעלולה אף להעביר אותו להפסדים בעתיד ולהקשות על משיכת דיבידנדים ע"י הרוכש.

"היקף הנדל"ן לא גדול כמו שציפו"

הנכסים של הדואר נחשבים לאחד ממוקדי המשיכה של רוכשים פוטנציאליים. הדואר מציג לרוכשים רשימה 240 נכסים ברחבי הארץ, שבבעלותו או שמושכרים במחירים אטרקטיביים מהמדינה. השווי המצרפי שלהם מוערך ב־640 מיליון שקל. אלא שלפי גורמים שבחנו את הרשימה, המדינה הוציאה מהדואר בשנים האחרונות לא מעט מהנכסים האטרקטיביים שהיו בבעלותו, כחלק מהסכמי הבראה רבים.

כך למשל, מהמידע שהגיע לידי גלובס עולה כי חמישה נכסים בשווי של 64 מיליון שקל, בערים ירושלים, באר שבע, דימונה, צפת ואופקים, הוצגו ככאלה שהינם "בהסכם עם המדינה", כלומר שכבר לא נכללים ברשימת הנכסים שבעלות הדואר ובמקביל הם נכללו בטבלת הנכסים שנמצאים בטבלת השומות, ייתכן שבטעות.

בסביבת הדואר ציינו כי מבלי להתייחס לנכסים שהוזכרו, "ברשימת הנכסים המקורית שסוכם שיעברו למדינה בוצעו שינויים מאז הסכם ההבראה, מסיבות שונות". עוד ציינו שם כי "כל הנכסים שהועברו למדינה במסגרת הסכם ההבראה כבר לא מוצגים כנכסים של החברה ומסווגים בצורה ברורה ככאלה בדוחות הכספיים".

גורם שבחן את הנכסים אף מצא שלא צורפו הסכמי חכירה עדכניים ומה מצב היתרי הבנייה הרלוונטיים לגביהם. ולכן ניסיונות השבחה מצד הרוכש, עלולים להסתיים בתשלומי מס עצום על הנכסים, ובמקרה הגרוע יותר לייצר הליכים מורכבים מול הרשויות בניסיון לשנות את תוכניות בניין העיר שלהם. עוד יש לציין שחלק נכבד מהנכסים פועלים כסניפי דואר, כלומר אין הרבה גמישות תפעולית. הרוכשים יתקשו לפנות לא מעט מהם כדי להשכירם לפעילות קמעונאית או מסחרית אחרת.

בסביבת הדואר מודעים לעלויות ההשבחה הכבדות שהרוכשים עשויים להידרש להן, אם ירצו לממש את הנכסים. לדברי מקורבים לתהליך, הרוכשים אמורים לתמחר את הסוגיה הזאת בעצמם. אבל הם מציינים שכיום הדואר פועל במדינות רבות במודל של "חנות בתוך חנות". כלומר, רשתות סופרמרקטים למשל יכולות לרצות להפעיל סניף דואר, שימשוך קונים. ולכן לרוכש הדואר יכולה להיות גמישות בשינוי תמהיל הנכסים שלו.

גורם שמכיר את הליך ההפרטה אומר כי לא מעט גופים שבחנו כניסה למכרז נמנעו מהתמודדות כי "היקף הנדל"ן הוא לא גדול כפי שקיוו. חלק מהנכסים האיכותיים עברו לידי המדינה והרשימה של הנכסים שמגיעה בפועל עם הדואר הצטמצמה".

בנק הדואר: חשיפת מס ללא שיפוי

אחד הנכסים המרכזיים של דואר ישראל הוא בנק הדואר, אשר מספק שירותים פיננסיים לאוכלוסיות מגוונות, בין היתר בפריפריה, במגזר הערבי וגם עובדים זרים. הבנק נחשב לאחד המובילים בארץ בכרטיסי אשראי נטענים, והרחבת סל הפעילות אמורה לקרוץ לרוכש העתידי.

אלא שיש נושא שעלול להפוך לבעייתי מבחינת העלויות שיושתו על הרוכש הפוטנציאלי והוא נוגע למיסוי אפשרי של בנק הדואר, שלא מגיעה עם שיפוי מטעם המדינה במקרה שבעתיד ישונה הסיווג של בנק הדואר ממעמדו כעוסק מורשה כיום, למוסד כספי. במצב כזה, לא ניתן יהיה לקזז הוצאות של בנק הדואר בשיעור המע"מ (17% כיום) ש נגבה עליהן. ובתור מוסד כספי יושתו עלויות מיסוי נוספות על שכר העובדים ועל רווחיו של בנק הדואר. עם זאת, גורמים המעורבים בהפרטה טוענים ש"יהיה מוזר מאוד אם יבואו דרישות חדשות, בעקבות המעבר לידיים פרטיות".

נושא נוסף שעלול לייצר כאב ראש לרוכשים נוגע לחוב פתוח של דואר ישראל מול הדואר הסיני. לפי מידע שהוצג לרוכשים, גובה יתרת החוב עומדת על 160 מיליון שקל ומקורו במקדמות ששולמו בעבר לדואר ישראל. בדואר אישרו את היקף החוב, ושם סבורים כי חברת הדואר תדע לשרת אותו ולפרוע אותו מול הסינים בעתיד.