סופרמרקט. ''המאבקים קורים מאחורי הקלעים'' / צילום: Shutterstock
החל מהשבוע יעלו מחיריהם של עשרות מוצרים ומצרכי יסוד של חברות שונות - חוליה נוספת בשרשרת העלאות מחירים שנעשו בצל המלחמה. בחודשים האחרונים הודיעו לא מעט חברות כמו שטראוס, אסם וויסוצקי על התייקרויות, שחלקן כבר נכנסו לתוקף.
● מעלים מחירים: מפת ההתייקרויות המלאה
● הגל נמשך: עליות מחירים במוצרי טרה וקוקה־קולה
כעת מצטרפים גלידות נסטלה, מעדני יחיעם ודיפלומט לחברות שמעלות מחירים, ואילו החברה המרכזית למשקאות, יצרנית קוקה־קולה, הודיעה אתמול (ג') על עליות מחירים במוצרי החלב של טרה ובמוצרי המשקאות הממותקים והמוגזים ומשקאות האלכוהול החל מ־19 במאי.
בניגוד לעבר - הפעם קמעונאיות המזון לא נאבקות עבור הצרכנים ולא נעמדות על הרגליים. ההתייחסות שלהן להעלאות המחירים מתרחשת בעצימות תקשורתית נמוכה ובאנרגיה פחותה מהמאבק המתוקשר שנרשם בסוף 2022, בשיאו של עוד גל התייקרויות, אז הן יצאו נגד הספקיות שהודיעו על העלאות מחירים.
מהלך כזה לא צפוי בגל הנוכחי, כפי שלא נרשם במאי 2023, אז התרחש גל התייקרות נוסף, שכלל את מחלבות תנובה, טרה וגד, יצרניות מזון כמו שטראוס ואסם, חברות משקאות ביניהן יפאורה וטמפו ויבואניות ביניהן שסטוביץ ודיפלומט.
"בעיה עולמית"
"להערכתי, המאבקים קורים מאחורי הקלעים, ולא בצורה פומבית", מסביר קינן ממן, המשנה למנכ"ל קמעונאית המזון קשת טעמים. "יש מוצרים שאי־אפשר להשאיר את המדף בלעדיהם, אבל מאחורי הקלעים אנחנו מנסים למתן את עליות המחירים גם מול הספקים הגדולים, כי הגל האחרון היה לא נורמלי.
"במקרה שלנו זה יותר קל, מכיוון שיש לנו חלופות למותגים המובילים במרבית הדברים. במקומות שבהם אין תחליפים טובים, אנחנו עושים את המלחמה כדי לצמצם את עליות המחירים, גם במחיר של לצמצם חלק מהמוצרים מהמדף.
"אי־אפשר להאשים באמת את היבואנים בהעלאת מחירים. קיימת בעיה עולמית, ואי־אפשר להגיד ליבואן 'תפסיד כסף כי יוקר המחיה בישראל מטורף'. זה התפקיד של הממשלה לטפל בנושא. אם המדינה לא מתערבת ומכניסה את היד לכיס כדי לעזור לכל שרשרת האספקה - אין מנוס מלייקר. אבל את המדינה זה פחות מעניין כיום, בגלל המלחמה".
מול מי הרשתות מנסות לפעול, ומול מי לא? "דיפלומט זה לא ספק שאפשר להילחם בו, אבל קיימות קטגוריות שבהן אנחנו לא מאשרים את מלוא ההעלאה, ולאחר משא־ומתן מגיעים להסכמות", מספר ממן. "במוצרים אחרים אנחנו סופגים את העלאת המחיר במקום להעביר את ההתייקרות ללקוח, אבל לא תמיד זה בשליטתנו.
"במצב הנוכחי, כשהמדינה מדברת על סניפים שחייבים להישאר פתוחים לשעת חירום, הראש שלנו בזה שתהיה בכלל סחורה על המדפים, ויש פחות כוח למריבות. הדאגה הראשונה היא שיהיה קודם כל מה למכור בכלל. זה לא היה קיים לפני שנה".
"האשמה היא גם על הצרכנים"
בכירה נוספת בענף מחזקת את דבריו: "אף אחד לא רוצה לריב עכשיו. לא יודעים מה יתפתח עם המלחמה, הכול מתייקר, ואנשים מפחדים כרגע. אף אחד לא יעשה עכשיו דברים פומפוזיים, ואף אחד לא ייצא נגד ספקים".
לדבריה, לרשתות המזון אין סיבה לקחת כעת סיכונים במחאות ציבוריות. "למה שמישהו יילחם אם ראו לפני שנה את הצרכנים הולכים לרשתות שבהן הסכימו להעלאות המחירים של הספקים? כשהמלחמה ברקע, הדולר והשקל יורדים, וכולם רוצים להביא כמה שיותר רווחיות - אף אחד לא יעשה מלחמה צרכנית. זה הזמן להיות שמרנים.
"בסופו של דבר, האשמה היא גם על הצרכנים, שמחפשים מותגים וימשיכו לקנות אותם גם אם המחיר יעלה ב־10 שקלים - והספקים יודעים את זה. במחאה החברתית של 2011 אנשים באמת לא קנו את הקוטג'. האחווה הזו לא קיימת יותר.
"הרשתות מנהלות משא־ומתן כל הזמן מאחורי הקלעים, זה פשוט לא מגיע לתקשורת. כשזה מגיע לשם, אף אחד לא רוצה להראות שהוא מתקפל. בסוף, אלה משחקים של מי ימצמץ ראשון, ומי שמפסיד זה הצרכן".