טורקיה מממשת את האיום וחוסמת כניסת אוניה ישראלית לשטחה

לאחר שנחשף בגלובס כי טורקיה אוסרת תנועת ספינות לישראל, בסוף השבוע הרשויות באנקרה מנעו מאוניית צים לעגון בנמל איסטנבול • החברה: "נמשיך להציע את שירותנו לטורקים"

צילום: Craig Cooper
הצעדים האנטי־ישראליים החדשים של ארדואן, שנחשפו בגלובס, מתחילים לתת אותותיהם בשטח: לגלובס נודע מפי גורם ישראלי וגורם טורקי שמעורים בפרטים, כי רשות הנמלים הטורקית סירבה ביום שישי האחרון לאפשר לאוניית צים לעגון בנמל איסטנבול, בשל היותה בבעלות ישראלית. האונייה נדרשה להמשיך לנמל פיראוס ביוון, וכלל מטעני צים שאמורים להגיע מנמלי טורקיה או אליהם, נותרו ללא פתרון.

הגורם הטורקי מספר לגלובס כי בתחום השילוח הבינלאומי עדיין מחכים להוראות ברורות מהרשויות באנקרה. "כל קשר לישראל אסור", הוא מספר ומדגיש כי גם העמסת סחורות שיעדן לרשות הפלסטינית אסורה. לעומת ספינות שלהן קשר מובהק לישראל, ענקיות בינלאומיות דוגמת MSC ומארסק עדיין מחכות להנחיות חד־משמעיות. "הצעד הטורקי החדש הוא סיכול ממוקד של צים", אומר הגורם הישראלי.

הפסקת תנועת
הספינות הישראליות

כפי שנחשף בגלובס בשבוע שעבר, בטורקיה הוחלט על הפסקת תנועת הספינות הטורקיות לישראל כליל. הצעד מתבצע כשנה ושלושה חודשים לאחר שטורקיה הטילה אמברגו סחר על ישראל. מעתה, אסורה בטורקיה עגינת ספינות שמדינת הדגל שלהן היא ישראל או שנמצאות בבעלות ישראלית. חל גם איסור על ספינות שטורקיה מדינת הדגל שלהן לעגון בישראל.

בשגרה, לכל חברה יש קווי שיט קבועים והספינות נעות במסלול מעגלי קבוע בין מדינות שבהן הן פורקות וטוענות משא. בשל קרבת טורקיה וישראל, קווים רבים כוללים את שתיהן. התקנות הטורקיות החדשות כוללות איסור טיפול במטען שיעדו ישראל. באנקרה הורו לנמלי טורקיה לדרוש מבעלי הספינות לחתום על הצהרה שהן לא נושאות מטען לישראל.

מכה לאחר הדוחות המאכזבים

הצעד האחרון מהווה מכה לא פשוטה לצים, שבמילא בתקופה לא פשוטה, לאחר שבשבוע שעבר פרסמה החברה דוחות תקופתיים שאכזבו את המשקיעים. צים בניהולו של אלי גליקמן הציגה ברבעון השני נפילה של 94% ברווח, שהסתכם ב־24 מיליון דולר בלבד. זאת, לאחר שברבעון הראשון הציגה צמיחה בהכנסות וברווח הנקי, שקפץ אז ל־296 מיליון דולר.

הכנסות צים ירדו ב־15% ברבעון השני והסתכמו ב־1.64 מיליארד דולר. גם כאן מדובר בפספוס של תחזית ההכנסות של האנליסטים שצפו בממוצע מחזור של 1.74 מיליארד דולר. בין הסיבות לקיטון הייתה ירידה של 12% במחיר ההובלה הממוצע למכולת 20 רגל (TEU), שעמד על 1,479 דולר.

אולם, החברה העלתה את ממוצע טווח התחזיות שלה לשנה הנוכחית. צים צופה כעת רווח לפני פחת מסים והפחתות (EBITDA) מתואם של 1.8 עד 2.2 מיליארד דולר ורווח בנטרול ריבית ומס (EBIT מתואם) לטווח של 550 עד 950 מיליון דולר. מתחילת השנה איבדה מניית חברת הספנות בוול סטריט 38%, ושווי השוק שלה כעת עומד על 1.73 מיליארד דולר.

הקשר הכלכלי
בין המדינות נחלש

בדוח בנק ישראל מחודש מרץ צוין כי ב־15 השנים האחרונות הייתה טורקיה מקור משמעותי ליבוא לישראל. ב־2023, עמד היקף יבוא הסחורות מתוצרת טורקית על כ־5.3 מיליארד דולר, שהם כ־6.3% מסך היבוא הישראלי. ערך היבוא שנרכש בטורקיה עמד על כ־4.6 מיליארד דולר, וסחורות מתוצרת טורקיה בערך של לפחות 660 מיליוני דולרים נרכשו דרך משקים שלישיים.

מנגד, היצוא לטורקיה היה מוגבל בהיקפו, ועמד בשנת 2023 על כ־1.5 מיליארד דולר, שהם כ־2.5% מסך יצוא הסחורות. יצוא השירותים העסקיים לטורקיה ומספר התיירים מטורקיה היו זניחים.

מאז הטלת האמברגו במאי, פחת היצוא הישראלי לטורקיה ב־2024 בכמיליארד דולר, בהשוואה ל־2023. הפחתת היצוא לטורקיה תרמה לירידה הכוללת של יצוא מוצרי הכימיה במהלך 2024, ואילו השפעתה על ענפים אחרים הייתה שולית. בעקבות הטלת האמברגו, ירד היקף היבוא של תוצרת טורקית מכ־550 מיליון דולר בחודש בתחילת שנת 2024, לכ־100־200 מיליון דולר בחודש בסופה - והירידה ניכרת ברוב הקטגוריות של המוצרים העיקריים.

מצים נמסר בתגובה: "בעקבות ההחלטות האחרונות שהתקבלו על ידי הרשויות בטורקיה בנוגע לספינות בעלות קשר ישראלי, ברצוננו לעדכן כי צים תמשיך להציע את שירותנו ברמה גבוהה ללקוחותינו הטורקיים, תוך עמידה בתקנות החדשות".