ההסתדרות תעתור ביום א' לבג"ץ נגד התקנות המאפשרות מניעת שביתה בשירות הציבורי

ההסתדרות תעתור ביום א' לבג"ץ, נגד התקנות לשעת חירום שהתקינה הממשלה במהלך חשאי, והמסמיכות את ראש הממשלה ואת שר האוצר למנוע שביתה בכל המיגזר הציבורי ובכל החברות הממשלתיות. על פי התקנות, שאינן חלות רק על שירותים חיוניים, מי שיפר את הצווים שיוצאו מכוח התקנות, דינו מאסר שנתיים, 10,000 שקל קנס ופיטורים.

בהסתדרות אומרים, כי כאשר נודע לה דבר התקנות החדשות, פנה יו"ר ההסתדרות, עמיר פרץ, במכתב לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ודרש ממנו לסגת מהתקנות החדשות. לדברי ההסתדרות, נתניהו לא השיב על הפנייה. בעקבות זאת, נועצה ההסתדרות בשורה של משפטנים ואנשי אקדמיה מתחום יחסי עבודה, והחליטה לעתור לבג"ץ.

פרץ אמר, כי הממשלה עשתה את המהלך משום שבישראל אין חוק זכויות חברתיות, ולעומת זאת יש חוקי יסוד המגינים על ההון. "המשמעות של החלטת הממשלה היא צו גורף, שאין לו שום קשר לשירותי חירום. הם עשו את הדבר הזה בחשאי, במשאל טלפוני, ללא דיון מסודר, ופירוש הדבר הוא שבירת זכות השביתה של העובדים", אמר פרץ.

פרץ הדגיש, כי "רק בג"ץ יוכל למנוע מראש הממשלה להכניס צבא למקומות עבודה במסווה של כביכול תקנות לשעת חירום, וההסתדרות לא תוכל לעבור על כך לסדר היום".

שר האוצר, דן מרידור, אמר היום בנושא זה: "עשו דרמה גדולה בעיתון. אין בזה כל חדש, וזה מקובל גם במדינות אחרות".

לדברי מרידור, יש לראות את התקנות על רקע השביתה הכללית במשק בסוף דצמבר, ונתניהו חתם על תקנות האוסרות שביתה בשירות הציבורי, כדי למנוע נזקים כבדים למשק ולציבור. "אולם, לא היה שימוש בתקנות אלה, או שהיה שימוש מוגבל מאוד בהן, כמו במקרה של רפא"ל ובזק. אין בזה חדש. כל המדינות בעולם קובעות גבולות להשבתת המשק, ואין בזה כל חידוש", אמר.

מרידור ציין, כי מאז קום המדינה, מתיר החוק לממשלה להוסיף תקנות לשעת חירום לשירותים חיוניים, כדי למנוע פגיעה רצינית בציבור. "זה לא חדש, וכבר נעשה מאות פעמים בעבר", אמר.

הוא הוסיף, כי "לעיתים יש סכנה לשלום הציבור על ידי שביתות בשירותים שונים כגון חשמל, משטרה ושירותי הבטחון. הזכות לחופש השביתה מתנגשת לעיתים באינטרס חיוני אחר, כמו חיי אדם ובטחון המדינה. מה שגובר, בדרך כלל, הוא העיקרון של חופש השביתה, אך יש פעמים שהממשלה חייבת להעדיף את שלום הציבור ובטחון המדינה".

הוועדים הגדולים עומדים להתכנס בתחילת השבוע הבא, כדי להחליט על צעדים בעקבות החלטת הממשלה. בין המתכנסים יהיו נציגי ארגון המורים העל-יסודיים, ועד עובדי תע"א, ועד עובדי רשות שדות התעופה, ועד עובדי אל-על, ארגון עובדי צה"ל, ועד עובדי בזק, ועד בתי הזיקוק וועד עובדי חיפה כימיקלים.

יו"ר ארגון המורים העל-יסודיים, שוש אורן, אמרה: "אי אפשר לעבור לסדר היום על התקנות. אנו חיים במדינה דמוקרטית, ולא ייתכן שתתקבל החלטה כזו. חובת נציגי העובדים לעשות הכל כדי לבטלה לאלתר".

ממלא מקום המזכיר הארצי של עובדי תע"א, צבי גוטווטר, אמר, כי מדובר בהחלטה אנטי-דמוקרטית, הפוגעת באושיות היסוד של זכויות העובדים. יו"ר ועד עובדי רש"ת, פנחס עידן, אמר: "אי אפשר להסכים לכך ששני אנשים - רה"מ ושר האוצר - יוכלו להחליט שרירותית מי זכאי לשבות".

(ראה מאמר מערכת בעמ' 51 ו"עיתונים בארץ" בעמ' 63). «מאת מיכל רוה וזאב קליין «ההסתדרות תעתור ביום א' לבג"ץ נגד התקנות המאפשרות מניעת שביתה בשירות הציבורי «פרץ: צו ללא כל קשר לשירותי חירום * מרידור: לעיתים יש להעדיף את שלום הציבור על פני חופש השביתה