השוואה בין מעבדי התמלילים בעברית: וורד, קיוטקסט ודגש

זה לא היה כל-כך מזמן, כשבכל בית או ארגון בארץ השתמשו באינשטיין, א.ב או Qtext. אבל אז הופיע מעבד התמלילים Word. מעבדי התמלילים אינשטיין וא.ב דעכו להם, ובזירה נותרו קיוטקסט, דגש ו-וורד.

סביבת העבודה אז היתה DOS. מאז, חל מפנה גדול, שתחילתו במעבר לסביבת חלונות 3.11 ובהמשך, לחלונות 95. גם מעבדי התמלילים שרצו לשרוד היו צריכים לחשוב על הסתגלות לחלונות 95.

הקיבוצניקים של בית התוכנה דביר, מפתחי קיוטקסט, ואנשי חברת אקסנט, מפתחת הדגש, אכן השקיעו בפיתוח גרסאות חדשות, חלונאיות, למוצר שלהם, ונותרו בתמונה. מי שנשאר בסביבת DOS, נעלם.

מי לא ישים כסף שמעבד התמלילים המיקרוסופטי יזכה בשוק הישראלי? עם הגב לקיר, אקדח לרקה, גם אני מהמרת עליו ולאו דווקא בגלל שהוא הטוב ביותר, אלא בגלל היותו מעבד התמלילים הנפוץ בעולם. לכאורה, מה שטוב לעולם טוב גם לי. אבל לא בדיוק. עברית - שפה קשה, ולכל תכונה של מעבד התמלילים יש משמעות. ואם ניקח בחשבון שלא כל התוכניתנים של מיקרוסופט יושבים ופותרים בעיות בוורד בעברית כל היום, אז יש לנו כאן תחרות לא פשוטה.

לוורד 97, הגרסה הנוכחית, יש יתרונות אובייקטיבים שנובעים מתקציבי עתק, משפחת מוצרים טובה וצוות פיתוח משובח. לעומתו, קיוטקסט נתפס כמעבד תמלילים בעל מנגנון ניהול קבצים מצוין ונוח, הזכור לטוב עוד מסביבת ה-DOS. אבל לפני-כן, עוד נקודה חשובה: אומנם, כל אחד משלושת מעבדי התמלילים מכיל פחות או יותר את אותן התכונות, מי יותר ומי פחות, אך וורד 97, בכל זאת, מהווה רכיב אחד מתוך המכלול של חבילת התוכנות אופיס 97. עובדה זו בהחלט משפיעה על המוצר ועל יכולותיו, לעומת קיוטקסט, המנהל מנגנון משלו. מנגנון הקיוטקסט אינו נשען על מערכת ההפעלה חלונות, לטוב ולרע, אך מה שבטוח, משיקולים הגיוניים.

ניהול קבצים: קיוטקסט

כבר בגרסת וורד 7 ניתנה היכולת לנהל מסמכים מתוך וורד, ללא צורך בגישה למנהל הקבצים של מערכת ההפעלה. זאת, הודות למעבר לחלונות 95. בוורד 97 שיכללו מעט את אפשרות ניהול הקבצים מתוך וורד. ולמרות זאת, עדיין, מנהל הקבצים הפנימי של קיוטקסט נוח יותר ומאורגן בצורה הגיונית ויפה, המחלקת את המחיצות למדורים ולספריות, ומאפשרת תוספת תאור לכל מסמך. גם בוורד 97 ניתן למצוא תאור מסמך דומה, אך המשתמש יאלץ לפתוח תיבת דו-שיח חדשה בשם "מאפיינים" כדי לקבל מידע מפורט יותר. חיפוש מסמך DOC יכול להתבצע כבר מתוך וורד, אך בצורה פחות נוחה מאשר בקיוטקסט, המציע גם אפשרות חיפוש מילים מסוימות בתוך מסמך ולא רק חיפוש לפי שם או מאפייני המסמך. מנהל הקבצים של דגש צנוע ופשוט.

טבלאות: וורד

מי שזכה ליצור טבלאות באינשטיין, או בא.ב, יעריך מאוד את שיטת ה-WYSIWYG (ר"ת של מה-שאתה-רואה-זה-מה-שאתה-מקבל) באשר היא, ולו חלקית בלבד. בוורד97 ניתן להוסיף טבלה בדרך הישנה (טבלה; הוספת טבלה; בחירת מספר עמודות ושורות) וניתן לצייר טבלאות מורכבות כיד הדמיון באמצעות עט צייר הטבלה. ניתן להגדיר את גבולות הטבלה החיצוניים, על ידי ציור(גרירה) קו מפינה אחת לפינה האלכסונית של הטבלה. גם בקיוטקסט 8 יש אפשרות לצייר טבלאות, אך רק לאחר שיצרת טבלה תוכל לצייר בתוכה תאים ולמחוק תאים ע"י ציור קווים ולמרות אפשרות ציור הטבלה, לא ניתן לצייר קווים אלכסוניים בתוך התאים של הטבלה, כפי שניתן בוורד97. יצירת טבלאות בדגש מזכירה מאוד את יצירת הטבלאות בוורד 7 . אם כן, הסביבה האידיאלית ליצירת טבלאות היא וורד97, המהווה כלי נהדר לטבלאות מורכבות ולכתיבת טקסט אנכי בתוך הטבלה.

שליחת פקסים: קיוטקסט

הן כמשתמש בארגון והן כמשתמש פרטי אני נאלצת לשלוח פקסים רבים במשך היום. נדרש כלי יעיל לביצוע פעולת שיגור הפקסים, שיחסוך לי זמן יקר. לקיוטקסט, כאמור, יש מנגנון שליחת פקסים משלו שאינו נשען על מערכת ההפעלה. לכן, הוא מתייחס לפעולת ההדפסה ולפעולת שיגור הפקסים כלשתי פעולות שונות, הפועלות תחת מנגנון שונה, ואף מקצה לכך שתי תיבות דושיח שונות. לכן, בזמן שיגור הפקס אני לא צריכה להמיר את שם המדפסת בשם פקס, כפי שאני נאלצת לעשות בוורד. יותר מכך, יש אפשרות לקבוע תיזמון אוטומטי לשיגור הפקס ואף ליצור רשימת תפוצה של נמענים, מה שלא ניתן לביצוע בוורד 97.

עברי לכל תוכנת עריכת HTML, מהסוג שלא תומך ולא שמע על תמיכה בעברית.

תאימות לפורמטים אחרים: וורד ודגש

את אופציית היבוא/יצוא הכי מפותחת יש לדגש. הדגש, מתחשב שכמותו, מכיר בעובדה כי יש לנו מסמכים היסטוריים הכתובים באינשטיין, א.ב, או קיוטקסט דוס. הוא יודע לייבא שלל פורמטים, ונאה מזה, הוא גם יודע לייצא לשלל פורמטים. הדגש יכול לשמור מסמך דגש כמסמך קיוטקסט, ממש כמו הקיוטקסט עצמו. הקיוטקסט מסוגל לייבא ולייצא מספר מצומצם בהרבה של פורמטים, בדרךכלל אוניברסליים יותר, כמו rtf או txt וזו משימה מסורבלת למדי. וורד מסוגל לייבא ולייצא שלל פורמטים, אבל הוא לא מכיר את מעבדי התמלילים העבריים הישנים, ולכן, ברשימה שלו נמצא מעבדי תמלילים ופורמטי טקסט בינלאומיים נפוצים.

העתקה והדבקת טקסטים בסביבת חלונות (copy/paste) היא עניין של מה בכך כל עוד נשארים בשטח העבודה של הוורד, אך אבוי למי שינסה להעתיק טקסט מוורד אל קיוטקסט. קיוטקסט טורח לעשות זאת עשרות פעמים ואפילו להוסיף לקישוט קצת ג'יבריש ולקינוח גם לתקוע את המחשב. לעומת זאת, הפעולה ההפוכה, העתקת טקסט מקיוטקסט לוורד עובדת נהדר. זה כלום לעומת הכאב באצבע שתקבלו אם תנסו להעתיק בפקודת Ctrl C קטע טקסט מהוורד לדגש. במקום הדבקה, יקפצו תיבות הודעה על "פונט לא מתאים" בערך כמספר התווים שהועתקו. ובכל פעם יש להקליק על כפתור OK, רק כדי לעבור להודעה הבאה על "פונט לא מתאים". בפעם ה-300, אחרי כל 300 תיבות ההודעה שהודיעו על כל 300 התווים, או המילים, שהגופן שלהן לא התאים, יודבק קטע הטקסט. אבל בשלב הזה, מי רוצה? מזמן עשינו "סיים משימה" לתוכנה התקועה.

הבחירה שלנו: וורד, בנקודות

דגש וקיוטקסט, בגרסאות ה-bit‏32שלהן פותרות המון בעיות שלא נפתרו על ידי הוורד. דגש וקיוטקסט מקומיות יותר, ומכירות מקרוב בעיות שאולי לא נמצאות על הסקלה של מפתחי הוורד. דגש היא תוכנה קלה ומהירה יחסית ומצטיינת בריבוי שפות, וזה אמור גם לגבי המבחר הגדול של הגופנים שהיא מוסיפה למערכת. גם קיוטקסט קלה ומהירה יחסית ונהנית מיתרון יחסי, שנשמר עוד מימי סביבת ה-DOS שלה - ניהול קבצים חכם ומנגנון שליחת פקסים עצמאי. מערכת ניהול הקבצים של הקיוטקסט, ועימה גם כל פקודות הקיצור מתקופת ה-DOS הן ייחודיות ומהוות יתרון מכריע למי שרגיל להפעיל קיוטקסט מתקופת הפרה-חלונות שתי התוכנות - גם קיוטקסט וגם דגש - לא תלויות כלל בתמיכה העברית של מערכת ההפעלה. לכל אחת מהן פתרון ייעודי לתמיכה בעברית, כולל מבחר נאה של גופנים, וזה מאפשר להן לרוץ על חלונות ללא תמיכה בעברית, לרבות חלונות NT. במובן זה, לשתיהן יתרון משמעותי על הוורד. לדגש, אגב, יתרון מובנה שכזה גם בשפות אחרות.

עם זאת, הייחודיות של כל אחת מהן מביאה לקיומן של תופעות מוזרות ולא פתורות, או אי קיומן של תכונות קטנות אך הכרחיות. תנסו לעשות Ctrl A (בחר הכל) בדגש. לא תצליחו. הדגש לא מכיר בקיצור הדרך הסטנדרטי הזה של חלונות. דגש, למשל, גם מתעלם לחלוטין מאופציית הקליק הימני בעכבר. תנסו לעשות Ctrl Z בקיוטקסט וכלום לא יקרה. בכל תוכנה אחרת לחלונות, משמעות הפקודה היא: בטל פעולה אחרונה. גם דגש וגם קיוטקסט, באופן טבעי (שהרי הן לא "עובדות" מלכתחילה עם האלמנט של העברית במערכת ההפעלה) לא יגיבו לצירוף מקשי ה-Alt וה-Shift, להחלפת השפה וכיוון הכתיבה.

וורד 97 היא תוכנה כבדה בהרבה מיריבותיה. היא זוללת משאבי זיכרון ועיבוד. תכונה קטנה ומעצבנת, אבל דוגמה טובה לאופי השתלטני של הוורד, היא ברירת המחדל של השמירה, השומרת מסמכים בפורמט וורד 97. תנסו לשלוח למישהו עם גרסה קודמת, נניח וורד 7, את המסמך. הוא לא יצליח לפתוח אותו. רק בעליו של וורד 97 יצליח לפתוח את המסמך. אז נכון, לא ביג דיל, כי אפשר לשנות את התכונה הזאת, אבל ככה מקבלים את התוכנה.

למרות הכל, בסופו של דבר, יש לוורד תכונה אחת מכריעה שעושה אותה לבחירה הראשונה של הרוב. וורד היא התוכנה שיודעת לדבר הכי טוב עם וורד. במיוחד וורד 97, שיודעת לתקשר הכי טוב עם וורד 97. היא גם מסתדרת הכי טוב עם מערכת ההפעלה (בתנאי שיש תמיכה בעברית, אבל למה שלא תהיה). אם יש לכם את כל חליפת האופיס על המחשב, אז וורד היא זו שיודעת לדבר עם תוכנות אחרות מהקבוצה. קבצי הוורד (doc) הם הקבצים הכי נפוצים העוברים בין מחשבים. אז נכון ש"לכולם יש" - זו לא סיבה מספקת, אבל וורד 97 היא באמת - למרות הכל - תוכנה טובה. *« «השוואה בין מעבדי התמלילים בעברית: וורד, קיוטקסט ודגש *« עיקר תפקידה של ההשוואה הוא לפרוס בפניכם, זו לצד זו, תכונות שונות. הבחירה שלנו אינה אמת מוחלטת, גם אתם יכולים לבחור *« «השוואה בין מעבדי התמלילים בעברית: וורד, קיוטקסט ודגש *« עיקר תפקידה של ההשוואה הוא לפרוס בפניכם, זו לצד זו, תכונות שונות. הבחירה שלנו אינה אמת מוחלטת, גם אתם יכולים לבחור