ירידה בנתח הצפייה של ערוץ 2

הערוץ מאבד צופים בעיקר לטובת ערוצי הכבלים * כך מודה סמנכ"ל השיווק של קשת, אבי ניר, מודה ואומר: "הפיתרון הוא תמהיל תוכניות נכון"

נתח הצפייה של ערוץ 2 הולך ויורד, בעיקר לטובת ערוצי הכבלים. נראה, שארבע שנים אחרי עליית הערוץ המסחרי לאוויר, שככה התלהבות הצופים מהחידוש, והתפלגות הצפייה בין שלוש האופציות - ערוץ 1, 2 והכבלים עברה שינוי.

לדוגמא, בשנת 95', כאשר זכיין השבת היתה שידורי קשת, עמד נתח הצפייה של ערוץ 2 על %56.5 (נתוני טלסקר, שעות הפריים), לעומת %20.7 בערוץ 1, ו%32.8 בכבלים. נתח הצפייה בשבת ב-97' (זכיין: רשת) של ערוץ 2 צנח ל-%37.8, לעומת ירידה קטנה יותר בערוץ 1 לכדי %19.2, ועלייה דרמטית בכבלים לכדי %43, ככל הנראה, בגלל חוזקו של ערוץ הסרטים (ערוץ 4).

לדברי סמנכ"ל השיווק של קשת, אבי ניר, הסכנה האמיתית של ערוץ 2 היא בצופים הנוטים לא לראות את ערוץ 2, אם בגלל דימויו של הערוץ, ואם בגלל תוכניות מסויימות, שהם נוטים שלא לצפות בהן. ניר אמר את הדברים לקראת חשיפת לוח השידורים של קשת היום (ג').

ניר טוען, כי הדבר פוגע לא רק בזכייני הערוץ, שהכנסותיהם נפגעות, אלא גם במפרסמים. עבורם, מסתבר, הקריטריון לכניסה מסיבית לערוץ המסחרי אינו רק מחיר לאלף צופים, מחיר לספוט או רייטינג תוכניתי, אלא יכולתו של הערוץ להגיע לכיסוי מלא של האוכלוסיה, שיכול להבטיח להם חדירה מסיבית יותר לשוק.

היעד של ערוץ 2, אומר ניר, הוא להגדיל את נתח הצפייה ואת הצפייה המצטברת. את זה, לדבריו, קשה להשיג ברמה של תוכנית, אלא ביצירת תמהיל תוכניות לאורך ערב שידורים, שיספק את כל הצופים - גם את הקהל הנאמן, וגם קהלים שאינם "מחוברים" היום. כך, הוא טוען, יהפוך ערוץ 2 ל"ערוץ מרכזי" בתרבות המקומית, מעין חזרה לטלוויזיה כ"מדורת השבט", מושג שהפך למיתוס מימי הטלוויזיה הישראלית מירושלים.

לפי מחקר סגנון חיים שעשתה חברת זיו ייעוץ ומחקר, אליו הצטרפה קשת, רק כ-%40 מהצופים בערוץ 2 נחשבים "צופים נאמנים", שאופיינו כ"שאפתנים", "ביתיים", "מסתפקים במועט" ו"מאמינים".

לצידם, יש קבוצות באוכלוסייה שמעטות לצפות בערוץ 2, חלקן מעדיפות ערוצים אחרים, וחלקן צופות מעט בטלוויזיה. ביניהן זוהו שתי קבוצות עיקריות: האחת, צעירים במעבר ובליינים, שמאופיינים כבני 40-30, או סטודנטים, שמעדיפים תוכניות רכש ואת ערוצי הכבלים (3 ו-4).

השנייה, המכילה "הישגיים" ו"מיושבים", הם בני 45 ומעלה, בעלי השכלה והכנסה גבוהות, שמעדיפים תוכניות אקטואליה ופוליטיקה בערוץ 1.

הפתרון של קשת: ליצור לוח שידורים "אינטגרטיבי". לוח שמבוסס על מה שהם מכנים "השילוב הכפול" - שילוב של קהלים שונים בתוך התוכניות גופן, לצד שילוב של קהלים בין התוכניות, לאורך ערב השידורים, כאשר הכל מגובה בפרומו מכוון.

כך, יעלה בדצמבר 97' לוח תוכניות החורף בימי ה' שייפתח בשעה 20:30 עם "גלגל המזל" ואחריו סידרה חדשה, "שמש", עם צביקה הדר - שתי תוכניות שנחשבת "מרכזיות" ומיועדות לקהל הנאמן. בפברואר 98' תחליף את השתיים תוכנית בידור חדשה של ארז טל.

בשעה 21:35 תעלה תוכנית התחקירים של חיים יבין, שתשלב את הסמכותיות של "מר טלוויזיה", לצד צוות צעיר, דבר שאמור להגדיל את הצפייה של פלח ההישגיים/מיושבים.

אחרי יבין, תעלה רצועת הדרמות המקוריות "סיפורים קצרים על אהבה", שאמורה למשוך את פלח הצעירים/בליינים, ואחריה, ב-23:15, תוכנית לילה חדשה עם שי אביבי (מ"החמישיה הקאמרית"), שיפלוש חזק יותר לתחום הצעירים/בליינים.

ימי ב' של קשת ממצבים במרכזם את השילוש של דודו טופז ודן מרגלית, שפונים לקהל הנאמן והמרכזי, כאשר מרגלית אמור למשוך גם צופים הישגיים/מיושבים. בהמשך הערב משודרת רצועת רכש.

המטרה השיווקית של קשת, אומר ניר, היא משולשת: חשיפה לכל האוכלוסייה, רייטינג גבוה, והגעה לקהלים ממוקדים. בשעות הפריים, כאמור, המטרה העליונה היא כיסוי מקסימלי בקהל הנאמן ובקהלים נוספים.

לפני הפריים (20:00-18:00) הקהל הממוקד הוא בני נוער ונשים ("ג'ני מקארתי", "ספין סיטי", "מגע של מלאכים", "רוזאן" ועוד).

בערב המאוחר (המכונה "לייט נייט") (24:30-23:00) - המטרה היא אנשים בעלי הכנסה והשכלה גבוהות, ואנשי קריירה, עבורם ישודרו תוכניות מקור כמו "דרך ארץ" של ירון לונדון, ותוכניתו של אביבי, לצד תוכניות רכש ("שיקגו הופ", "מרדר 1", "המפצח", סידרה חדשה של הלן מירן ועוד).

לדברי ניר, יש למצב תוכנית לילה בצורה מושכלת, ולא בצורה מנוכרת לערוץ בו היא משודרת. יש למצב את התוכנית כך שתכניס את הצופים שנשארו מהתוכנית הקודמת, ותוסיף אליה צופי לילה מובהקים. הלייט-נייט האמריקני המצליח, אומר ניר, מבוסס על רציפות במשך השבוע, ועל רציפות של תוכניות אירוח ליליות, שמתחילות כבר בשעה 23:00. «מאת אביבה קרול «ירידה בנתח הצפייה של ערוץ 2 «הערוץ מאבד צופים בעיקר לטובת ערוצי הכבלים * כך מודה סמנכ"ל השיווק של קשת, אבי ניר, מודה ואומר: "הפיתרון הוא תמהיל תוכניות נכון"