כתב אישום נגד השר לשעבר, יעקב נאמן, על שיבוש הליכים ועדות ושבועה שקריים

שר המשפטים לשעבר, עו"ד יעקב נאמן, הואשם היום (ג') בבית משפט השלום בתל-אביב בעבירות של שיבוש מהלכי משפט, עדות שקר ושבועת שקר.

בכתב האישום, שהוגש על ידי פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, נאמר, כי בראשית מארס 1991 נוצר קשר בין נאמן לאריה דרעי, שהיה אותה עת שר הפנים, בקשר לחקירה שהתנהלה אז במשטרה בעניינו של דרעי. במסגרת אותה חקירה נחקר מרטין בראון, ולאחר חקירתו במשטרה פגש אותו נאמן במשרדו ושוחח עימו על חקירתו במשטרה. על פי עצתו של נאמן, כתב בראון מזכר לעצמו, ובו דברים שיש בהם משום הסתייגות מתוכן עדותו במשטרה.

בנובמבר 1995 ביקש נאמן מעו"ד סאקס ממשרדו לכתוב חוות דעת, ובה לבחון את האפשרות על פי הדין האנגלי למנוע את התייצבותו של בראון למתן עדות, וזאת אם יתבקש בעתיד למסור עדות בחיקור דין באנגליה במסגרת התיק המתנהל נגד אריה דרעי. לאור חוות הדעת הודיע נאמן לבראון, כי אין דרך חוקית להימנע מעדות בחיקור הדין.

בפברואר השנה, לפני המועד שנקבע לחיקור הדין של בראון בלונדון, שוחח נאמן עם עו"ד דן אבי-יצחק, פרקליטו של דרעי, ומסר לו פרטים על קשריו ושיחותיו עם בראון, נתונים רלוונטיים לחקירתו של בראון, לרבות העצה שנתן לו לכתוב מזכר, ובו הסתייגות מגירסתו במשטרה.

במהלך עדותו של בראון במסגרת חיקור הדין בלונדון, חזר בו בראון מהגירסה שמסר במשטרה. בין היתר טען, כי השוטרים לחצו עליו למסור את גירסתו, וכי סיפר על כך לנאמן במאי 1991, בסמוך למועד חקירתו במשטרה.

במהלך חיקור הדין הוצג לבראון זכרון דברים, בו רשם נצ"מ מאיר גלבוע, ראש צוות החקירה בפרשת דרעי, כי בשיחת טלפון שהתקיימה בספטמבר 1992, אמר לו בראון דברים, על פיהם ניסה נאמן להשפיע עליו שלא לשתף פעולה עם המשטרה.

גלבוע כתב, כי למחרת העדות שמסר בראון במשטרה, הזמין נאמן את בראון למשרדו ושאל אותו: "מה פתאום אתם עוזרים למשטרה". הדבר חזר במספר מפגשים ביניהם, גם בלונדון, כאשר בראון אסף את נאמן משדה התעופה. עוד נאמר בזכרון הדברים, כי בראון טוען שהדבר קשור לכך שדרעי מינה את נאמן ליו"ר ועדה בענייני משרד הפנים.

בכתב האישום נאמר עוד, כי במסגרת חקירה נגדית של בראון על ידי אבי-יצחק, טען בראון, כי את המכתב בו הוא מסתייג מדבריו במשטרה, כתב על פי עצה שקיבל מנאמן.

בכתב האישום נטען עוד, כי במסגרת ההליכים בעתירתו של העיתונאי יואב יצחק לבג"ץ נגד מינויו של נאמן לתפקיד שר המשפטים, הגיש נאמן תצהיר כוזב בדבר מועד תחילת קשריו עם דרעי. נאמן העלים קשר שהיה לו עם אבי-יצחק, טוענת המדינה, כדי להרחיק את עצמו מכל קשר לחקירת דרעי ולניהול ההגנה במשפט דרעי.

התביעה אומרת, כי נאמן ידע כי התיאור בתצהירו, לפיו עד לפירסומים בכלי התקשורת לא ידע על הטענות כלפיו העולות מדברי בראון הרשומים בזכרון הדברים, הוא תיאור כוזב. בכתב האישום נטען, כי נאמן ביקש במעשיו ליצור בפני בג"ץ מצג כוזב, לפיו אין לו כל קשר או עניין למשפט דרעי, ולהעלים את טיב קשריו עם בראון, וזאת ביודעו, כי מדובר בפרטים מהותיים ורלוונטיים לשם הכרעה בעתירה.

כמו כן, נטען, מסר נאמן בתצהירו לבג"ץ גירסת שקר בנוגע למועד מינוי הוועדה הציבורית ליישום דו"ח מבקר המדינה על מתן תמיכות למוסדות על ידי רשויות מקומיות, שבראשה מונה לעמוד על ידי דרעי. גם זאת נעשה כדי להרחיק את עצמו מקשר עם דרעי במועד חקירתו של דרעי במשטרה (מאי 1991), וכדי לסתור את הטענה שניסה להשפיע על בראון למען דרעי. בכך, טוענת התביעה, עבר נאמן עבירות של עדות שקר ושבועת שקר.

באישום השני, המייחס לו עבירה של שיבוש מהלכי משפט, נטען, כי נאמן מסר למשטרה עובדות כוזבות על יחסיו עם בראון, עם דרעי ועם אבי-יצחק. המדינה טוענת, כי נאמן העלים לחלוטין את שיחותיו עם אבי-יצחק בנושא עדותו של בראון, ואת העובדה שמסר לו פרטים רבים על קשריו שלו עם בראון. כל זאת, טוענת המדינה, נעשה כדי להשפיע על מסקנות בג"ץ בעתירה בעניינו.

בסיום כתב האישום נאמר, כי נאמן מסר גירסה כוזבת על אופי קשריו עם בראון בקשר לעדותו במשפט דרעי, הדיח את בראון כדי למנוע את בירור החשד בחקירת המשטרה וכדי להשפיע על בירור השאלה השנויה במחלוקת בעתירה. "במעשיו אלה שיקר הנאשם ביודעין, בכוונה להכשיל את ההליך בבית המשפט העליון ובכוונה למנוע חקירת המשטרה בעניינו", נטען בכתב האישום.

לכתב האישום צורפה רשימת 11 עדי התביעה, ובהם אריה דרעי, דן אבי-יצחק, תנ"צ יעקב גרוסמן, נצ"מ מאיר גלבוע, נצ"מ דורון בית-נר והרב ישראל לאו. «מאת יצחק דנון «כתב אישום נגד השר לשעבר, יעקב נאמן, על שיבוש הליכים ועדות ושבועה שקריים «המדינה: נאמן שיקר ביודעין והגיש לבג"ץ תצהיר כוזב, כדי להימנע מחשיפת הקשר שלו למשפט דרעי