מה קורה כשהאדם שחתם לך ערבות מת?

מה הדין כאשר אדם חותם על ערבות לטובת נושה להבטחת חובות והתחייבויות צד שלישי, ואותו ערב נפטר. האם העיזבון נכנס בנעלי הערב, הערבות ממשיכה להתקיים והוא יהיה אחראי כלפי הנושה, או עם פטירת הערב פגה ומתבטלת הערבות?

מותו של ערב אינו מסיים את תוקף הערבות, שהיא מעין חוזה בין הצדדים בנוגע לחוב הקיים באותה שעה. רכושו של הערב (עיזבונו) ממשיך לשאת בחיוב על פי הערבות ולהיות אחראי להחזרת החוב.

אם הערב חותם על ערבות ביחד ולחוד עם ערב נוסף, אחראי הערב שנותר בחיים ועיזבונו של הערב שנפטר, כל אחד מהם בנפרד על מלוא סכום החוב. אך אם היתה ערבות בחתימת שני ערבים, הנפטר ואדם נוסף ביחד, אחראי העיזבון רק לגבי חלקו של הערב שנפטר, שהוא מחצית מסכום הערבות ולמקסימום גובה העיזבון.

פטירת הערב מפקיעה כל ערבות שנתן הערב לחיובים שנוצרו לאחר מותו של הערב. כלומר, כל חיוב של חשבון של החייב לאחר פטירת הערב מהווה אשראי חדש, ואין זה משנה מתי הערבות הוצאה. אשראי אשר הוארך אחרי פטירת הערב כמוהו כאשראי חדש, ואין העיזבון קשור בו.

בהקשר זה יש לציין, כי זכות הפרטיות בהתאם לחוק הגנת הפרטיות אינה עוברת מן העולם יחד עם בעל הזכות, והיא ממשיכה להיות גם אחרי מותו. במקומו של בעל הזכות ה"מקורי", שעם מותו אינו כשר עוד לזכויות, באים יורשיו תחתיו כבעלי אותה זכות שהיתה לבעל הזכות.

עם קבלת הודעה על פטירתו של ערב, על הגוף אשר לטובתו ניתנה הערבות (הנושה) להפסיק כל פעולות בחשבון החייב בנוגע לעתיד, אלא אם קיבל הודעה מאת היורשים על רצונם להמשיך בערבות.

בקרות מקרה מוות, על הנושה להודיע ליורשי הערב על הערבות הקיימת לחובת המנוח, וממילא גם לחובתם. שתיקה מצד הנושה או הימנעות מלתבוע את היורשים (העיזבון), לא פוגעת בזכותו של הנושה לתבוע את היורשים, וזאת כל עוד לא התיישנה התביעה. אך אם הנושה לא ינקוט בפעולה כלשהי במשך זמן ממושך או אם נתן ליורשים להבין על ידי מצג או על ידי התנהגות כי אין שום התחייבות מצד המנוח כלפי הנושה או שלהתחייבות המנוח אין תוקף, היורשים יכולים לשנות את מצבם לרעה והנושה לא יוכל לתבוע את היורשים.

בהקשר זה קובע סעיף 127(1) לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, כי חלוקת עיזבון בין היורשים בשעה שלא היה ידוע להם על דבר קיומם של חובות, קוטעת את היריבות בין נושה המוריש לבין יורשיו, אלא אם הוכח שידע היורש עליהם בזמן החלוקה ועד כדי שוויו של מה שקיבל מן העיזבון.

חולק העיזבון בלי שהוזמן הנושה ובלי שסולקו החובות שהיו ידועים בזמן החלוקה - אחראי כל יורש לחובות שלא סולקו כדי שוויו של העיזבון בזמן החלוקה. אולם אם הוכיח שלא ידע על חוב פלוני בזמן החלוקה, יהיה אחראי רק כדי שוויו של מה שקיבל מן העיזבון. אך למרות האמור לעיל, יורש שהעלים מנכסי העיזבון ומנע בכך סילוקם של חובות, אחראי לכל החובות שלא סולקו כדי שוויו של העיזבון בזמן החלוקה.

בהתייחס למות שותף בשותפות, קובע סעיף 42 לפקודת השותפות (נוסח חדש) התשל"ה-1965 כי תפורק השותפות לגבי כל השותפים, למעט מקרים בהם נקבע אחרת בהסכם השותפות. אין היורשים, בהיעדר הסכם שהוסכם עליו מראש בין השותפים, יכולים להיכנס כשותפים במקומו של המנוח. אם השותפות נמשכת, רשאי היורש, כל עוד לא הוסכם אחרת, לקבל את חלקו הריאלי של המוריש, פעולה אשר יכולה לשמש יורש לסחיטת השותפים הנותרים.

במות שותף ובמות ערב, ניתן ליישם את הכלל הקובע שתקבולים לזכות חשבון השותפות או לזכות חשבון החייב, שלו המנוח ערב, מקטינים את החוב הקודם, וכל הוצאה חדשה של כסף יוצרת חוב חדש שבעדו אין ערב/שותף אחראי לו.

ניתן לומר, כי מדובר באיזון של מכלול האינטרסים של הצדדים ולעסקת ערבות בפרט. אין ספק כי פקיעת זכויות והתחייבויות עם מות ערב, יש לה השפעה על חיי היום-יום. הדעה וההיגיון המשפטי אינם סובלים מצב בו יורשים יזכו בעיזבון המנוח על כספים, נכסים וזכויות, כך שהתחייבויות וחובות שהיו למנוח יפקעו עם מותו. עו"ד יחזקאל זוהר הוא יועץ משפטי של בנק קונטיננטל « עו"ד יחזקאל זוהר «מה קורה כשהאדם שחתם לך ערבות מת? «