מחפשים נפט, ושלום

תהליך הפרטתה של חנ"ל (חברת הנפט הלאומית) החל ברגל ימין: מנהלת רשות החברות הממשלתיות, ציפי ליבני, היתה מאושרת לפני מספר חודשים לשמוע, כי שבע קבוצות ניגשו למיכרז הראשוני לרכישת החברה. גורמים ברשות החברות אמרו בשעתו, כי "כל המלעיזים שותקים כעת, אחרי שהם ציפו שההפרטה הזו תיכשל".

אבל מכאן ואילך, תהליך ההפרטה הלך והסתבך.

התהליך הגיע למצב שהוא אולי הכי לא בריא לתהליך הפרטתה של חברה ממשלתית, לאחר ששיקולים מדיניים-פוליטיים נכנסו לעניין. גלובס חשף לראשונה, לפני שבועיים, כי במשרד ראש הממשלה וברשות החברות הממשלתיות הוחלט להוציא מתוך חנ"ל את זיכיון הקידוחים ברמת הגולן. גורמים ממשלתיים אמרו בשעתו, כי הדבר קשור לשיקולים מדיניים-בטחוניים, כלומר בממשלת ישראל חוששים להרגיז את הסורים ואולי גם את האמריקנים. ברשות החברות טוענים, לעומת זאת, כי השיקול היחיד שהינחה ברשות בהחלטתה להוציא את הזיכיון מתוך חנ"ל קשור ל"נימוקים משפטיים-כלכליים".

לא רק הבעייתיות הכרוכה בנושא רמת הגולן מקשה על תהליך ההפרטה. מסתבר כעת, כי רק שלוש קבוצות נותרו במירוץ, ויש טענות לניגודי אינטרסים לכאורה לגבי חלק מהרוכשים הפוטנציאליים לבין פעילותה של חנ"ל.

עד להחלטה להוציא מיכרז למכירת חנ"ל למשקיעים פרטיים, התהליך נתקל בקשיים משמעותיים מצד דירקטוריון חנ"ל ומצד גורמים אחרים במשק חיפושי הנפט. כפי שדווח בעבר בגלובס, הדירקטוריון החליט להתנגד למכירת החברה למשקיעים פרטיים, מחשש שהחברה תימכר שלא בשווייה האמיתי. הן הדירקטוריון והן הגורמים במשק הנפט אמרו, כי מכירתה המוחלטת של החברה למשקיעים פרטיים מעוררת חשש, כי מאגרי ידע קריטיים לחיפושי הנפט בארץ יוצאו לחלוטין מידי המדינה, בהתחשב בכך שחנ"ל נותרה החברה הממשלתית היחידה הפעילה ממשית במשק חיפושי הנפט.

משרד התשתיות, האחראי על חנ"ל, העביר את הכדור לרשות החברות הממשלתיות, וזו החליטה בכל זאת לדבוק בעמדתה, כי יש למכור את החברה, כיחידה אחת, למשקיעים פרטיים. הרשות גם דחתה הצעה של הדירקטוריון, לפיה חלק מהחברה יופרט דרך הבורסה, ורק בשלב מאוחר יותר החברה תימכר למשקיעים פרטיים, וזאת מתוך הנחה ששווי החברה ילך ויעלה בשנים הקרובות לנוכח מספר חיפושי נפט העומדים על הפרק, הן בארץ והן בחו"ל.

שלוש הקבוצות מתייחסות ברצינות רבה למיכרז, הן היו כבר פעם אחת בחדרי המידע של החברה, ששווייה מוערך בכ-30-25 מיליון דולר ובכוונתן לעשות זאת שנית כבר בימים הקרובים. ההערכות הן, כי כל שלוש הקבוצות יוותרו במירוץ עד הסוף, אלא אם כן ייווצרו בעיות של הרגע האחרון. וכאלו עלולות בכל זאת להיווצר.

בעייה קשה עלולה להיווצר כבר ביום א' הקרוב, כאשר תתכנס אסיפה מיוחדת של בעלי תעודות ההשתתפות בשותפות המוגבלת חנ"ל-ים המלח, שהשותפה העיקרית בה היא חנ"ל. בעלי תעודות ההשתתפות חוששים לעתיד השקעתם. האסיפה תדון במה שמכונה על ידי האחראים על השותפות כחשש לניגודי אינטרסים בין רוכשים פוטנציאליים של החברה (מבלי שיפרטו את שמותיהם) לבין פעילות חנ"ל.

כאשר החליט המפקח על השותפות המוגבלת, רו"ח איתן השחר לכנס אסיפה דחופה שלא מן המניין של בעלי התעודות ההשתתפות בשותפות, עדיין היו שתיים מחברות הנפט הגדולות בארץ - נפטא ולפידות - בתמונת המיכרז, וכעת נותרה כאמור חברה אחת. גורמים במשק הנפט אומרים, כי אם נפטא תרכוש את חנ"ל, היא תשלוט למעשה על רוב תעשיית חיפושי הנפט בארץ, והממונה על ההגבלים העיסקיים, דוד תדמור, ייתייחס קרוב לוודאי לסוגיה זו.

בעבר אמר לגלובס גורם בכיר ברשות להגבלים עיסקיים, כי "אין טעם להגביל בעלויות במשק חיפושי הנפט, משום שממילא חברה זו או אחרת אינה צוברת כוח משמעותי יותר, אם היא רוכשת חברה אחרת, משום שאין ממילא נפט בארץ". הדברים נאמרו בזמן שיואל רכשה את נפטא וחיזקה את אחיזתה במשק הנפט. -המפקח על השותפות המוגבלת יעלה באסיפה ביום א' הקרוב נושא בעייתי נוסף: עיכוב ההנפקה שתיכננה השותפות, בין היתר בשל תהליך הפרטת חנ"ל. פירסום התשקיף לגיוס 8 מיליון דולר מתעכב, בשל אי בהירויות בין רשות ניירות ערך לבין רשות החברות הממשלתיות. הרשות ביקשה הבהרות שונות מרשות החברות לגבי ההפרטה המתוכננת של חנ"ל ולאחר שקיבלה אותן, חלקן באיחור, החליטה שלא לאשר בשלב זה את התשקיף.

המפקח מבקש לדון גם בעידכונים לגבי תהליך ההפרטה של חנ"ל. גורמים במשק הנפט אומרים, כי גם נושא זה וגם עניין הזיכיון ברמת הגולן, יכולים בסופו של דבר להביא למצב של תביעות משפטיות נגד המדינה.

נושא נוסף שעשוי להתעורר כבעייתי, קשור לעובדה שבמהלך אוקטובר יתקבלו התוצאות לגבי הקידוחים הראשונים בקונגו, בהם מעורבת חנ"ל. קיימת אפשרות שאם עד אז לא תימכר החברה, והקידוחים בקונגו יניבו תוצאות חיוביות, תצטרך רשות החברות להעלות את שווי החברה, דבר שעשוי לעורר בעיות מבחינת הקבוצות המתמודדות.

ההערכות הן, כי המיכרז ייסתיים עד סוף אוגוסט ואולי אף קודם לכן, אך במקרה כזה עשוי להיווצר מצב אחר: אם הקידוחים בקונגו יניבו תוצאות חיוביות, אזי רוכש החברה יקבל זכויות נפט יקרות במתנה מממשלת ישראל. גורמים ברשות החברות מציינים, כי קידוח ראשוני שכבר התבצע בקונגו נכשל לפני מספר חודשים, "ועל כן לא כדאי שבמשק הנפט ינסו לעורר מהומה על לא דבר".

ברמת הגולן, עושה רושם, לא עולים בשלב זה על בריקדות כדי למנוע את הוצאת הזיכיון מתוך חנ"ל. מנהלת רשות החברות, ציפי ליבני, מבהירה, כי ההחלטה אינה מונעת בהכרח בעתיד אפשרות לביצוע קידוחים בגולן. היא אומרת כי "החזרת הרשיון מחנ"ל למדינה אינה קובעת את עתיד הקידוחים באזור, ועניין זה ייקבע בהתאם לחוק הנפט, כאשר יהיה הרישיון בידי המדינה".

על-פי חוק הנפט, כל יזם פרטי יכול לפנות לממונה על חיפושי הנפט, ולבקש היתר לבצע קידוחים ברמת הגולן. על כן עשוי להיווצר מצב שבו הממונה על חיפושי הנפט לא יוכל לסרב לבקשה למסירת הזיכיון ליזם. על פי חוק הנפט, יתקשו מועצת הנפט ומשרד התשתיות למנוע קידוחים באזור כמו רמת הגולן רק משיקולים מדיניים-בטחוניים. ניתן למנוע קידוחים באזור מסוג זה, רק אם המדינה תכריז על האזור כשטח סגור. המשמעויות של יצירת מצב כזה ברורות מאוד, ועשויות להוות חומר נפץ פוליטי משמעותי בהרבה מאשר ההחלטה לשלול את הזיכיון.

ראש המועצה האזורית גולן, יהודה וולמן, אומר כי "אם ההחלטה לגבי הקידוחים נכונה, הרי שהיא מנוגדת בתכלית להצהרות הממשלה ולהתחייבויות ראש הממשלה עצמו לגבי עתיד רמת הגולן ופיתוחו". לעומת זאת, איש רמת הגולן, ח"כ יהודה הראל, חבר במפלגת הדרך השלישית, שחרטה על דגלה את נושא שמירת ופיתוח רמת הגולן, אמר אתמול (ד') בראיון לקול ישראל, כי "העניין לא רלוונטי. אין נפט ואין אפילו סימני נפט בגולן". הוא הבהיר, כי ברמת הגולן מסתפקים בהכנסות בתחומים אחרים, כגון מים מינרלים, יין וגבינות.

ליבני, כאמור, מסבירה את עצירת הזיכיון ברמת הגולן בסיבות משפטיות-כלכליות. לדבריה, לקיחת הזיכיון קשורה לדרישת חנ"ל לקבל פיצוי מהמדינה בסך כמיליון דולר, עקב חוסר היכולת לממש את הזיכיון. חנ"ל טוענת, כי כבר הוציאה סכום כסף זה כהכנה לביצוע הקידוחים, אך בשל עיכובים בהחלטות בנושא מצד היועץ המשפטי לממשלה ומצד משרדי ממשלה רלוונטיים - כל הפרוייקט בגולן הוקפא. ליבני אומרת, כי "במסגרת פעולות ההכנה להפרטה, אנו בודקים כל נושא שיש לו בעייתיות משפטית, כלכלית או אחרת. הואיל וחנ"ל דרשה פיצויים כספיים מהמדינה, היתה מטרה למנוע חשיפה של המדינה, לאחר ההפרטה, לתביעות מבעל מניות פרטי, בעניין שניתן למנוע אותו".

בינתיים אף אחת משלוש הקבוצות המתמודדות במיכרז, לא הגיבה על שלילת זיכיון הקידוחים בגולן, וסביר ששלוש הקבוצות ימשיכו במיכרז. מנכ"ל נפטא, יוסי לוי, כבר הודיע שכך יהיה מבחינת חברתו. כך או כך, לכל המעורבים בעניין ברור דבר אחד: כל עוד רמת הגולן היא בשליטת ישראל, לא יקדחו שם נפט. אם הבעיות האחרות הקשורות להפרטת חנ"ל ייפתרו בסופו של דבר, הרי שבעייה זו תמשיך ללוות את ממשלת ישראל, אשר זיכיון הקידוחים יישאר בידיה.

תהליך ההפרטה יצא איפוא לדרך, למרות המיכשולים שניסו לשים בדירקטוריון חנ"ל ובקרב גורמים אחרים במשק חיפושי הנפט. כאמור, שבע קבוצות ניגשו לשלב הראשון שבו עדיין לא נדרש להגיש הצעות מחיר אלא רק להוכיח יכולת מקצועית ופיננסית.

תוך תקופה קצרה יחסית נשרו מהמירוץ ארבע קבוצות: חברת התשתית רותם, למשל, נפסלה, וברוס רפפורט, המחזיק בשליטה בחברת נפט ממשלתית אחרת שהופרטה (לפידות), החליט מטעמים ששמורים עימו לפרוש מהמיכרז; קבוצה אמריקנית החליטה אף היא לפרוש לפני ההגעה לקו הגמר.

נותרו שלוש קבוצות, שתיים מהן מעורבות חזק בתחום הנפט בארץ, והשלישית מעורבת באופן עקיף. מדובר בקבוצה בראשות חברת נפטא (שקשורה מבחינת הבעלויות ליואל ולישראמקו); בקבוצה בראשות רציו, שבין בעליה שני אנשי עסקים בולטים, יאיר רוטלוי וישעיהו לנדאו. בראש הקבוצה השלישית עומד יצחק אלוש, שהיה מקורב מאוד לעיסקי לב לבייב, כאשר זה ניסה להשתלט על חברת נפטא בטרם הפרטתה (בסופו של דבר נרכשה על ידי חברת יואל). «דוד חיון «מחפשים נפט, ושלום «האם לקיחת הזיכיון לקידוחי נפט בגולן מחברת חנ"ל נבעה משיקולים כלכליים-משפטיים, או משיקולים מדיניים? בינתיים, נראה שהמהלך אינו מפריע להפרטת החברה, והוא עשוי למנוע בעיות עם הרוכשים בעתיד