מערכת בקרת הכניסה הביומטרית הגדולה והמורכבת ביותר בעולם עומדת לקום כאן אצלנו, בישראל. המדובר הוא במעבר הגבול החדש במחסום ארז, שזכה לכינוי פרויקט שרביט. במסגרת זו, יעברו מדי יום 35 אלף עובדים פלשתינאים לתוך שטח ישראל וחזרה, ב-2 גלים בני 3 שעות כל אחד. העוברים יזוהו באמצעות מערכת ביומטרית, כאשר המעבר כולו יבוצע באופן אוטומטי וממוכן לגמרי.
מה שלא עובד בצורה אוטומטית וחלקה הוא המכרז להקמת הפרויקט. על הפרויקט אחראים שלושה גופים: משרד הבטחון, שאחראי לבניית מבנה המתקן; רשות שדות התעופה, שאחראית לבניית ותפעול מערכת השערים האוטומטיים; ומשטרת ישראל, שאחראית לשילוב מערכות הבקרה הביומטריות.
התוצאה אמורה להיות מבנה בעל 42 מעברים, שבכל אחד מהם 3 דלתות אוטומטיות. דלת אחת בצד הפלשתיני, דלת אחת בצד הישראלי, ודלת שלישית שפונה לעלייה לקומה העליונה. הזיהוי הביומטרי יתבצע בין שתי הדלתות הראשונות, כאשר הנבדק סגור בינהן. במידה והוא אינו זוכה לאישור המערכת הביומטרית, תיפתח הדלת השלישית והוא יועבר לבדיקה אנושית. במידה והבדיקה הביומטרית עברה בהצלחה, תיפתח הדלת הרלוונטית לפי כיוון תנועתו.
למעשה, הפרויקט מורכב משתי מערכות משולבות. מערכת אחת היא מערכת השערים האוטומטיים והפיקוח (שיתבצע על ידי מצלמות וידאו במעגל סגור), שנמצאת כאמור באחריות רשות שדות התעופה. המערכת השניה, שתשולב בתוכה, היא מערכת הזיהוי הביומטרי, שזכתה לכינוי פרויקט בזל, ושנמצאת באחריות משטרת ישראל. המכרז על הקמת מערכת בזל נמצא בשלבי סיום, כאשר המתמודדות הסופיות הינן תדיראן מערכות מידע, EDS ורפא"ל.
לגבי מערכת שרביט, לעומת זאת, כבר נפלה החלטה במכרז, אך אחת המתמודדות הגישה תביעה משפטית כנגד הבחירה בחברה הזוכה. כרגע, אף אחד מהגופים הקשורים לעניין אינו מוכן למסור פרטים בנוגע לתביעה זו. ברשות שדות התעופה גם לא מוכנים להתחייב לגבי לוח הזמנים המתוכנן, לאחר שמועד היעד, שתוכנן לסוף שנה זו, נדחה. את אפיון המערכת החדשה ערכה חברת קומסק. "הסמכות לניהול מעבר ארז עוברת מהרשות הצבאית לרשות האזרחית", מסביר דניאל בראל, מנהל התפעול בחברה, "רשות שדות התעופה, שלא יכולה להפעיל גדודי צבא ולנהל את המעבר הזה, ביקשה מאיתנו לעשות חקר ישימות לטכנולוגיה הביומטרית כטכנולוגית זיהוי של הפלשתינאים שעוברים. עשינו אפיון טכנולוגי וכלכלי של הפתרון, ואנחנו גם נלווה את ההתקנה ברגע שהספק הזוכה יתחיל בביצוע העבודה".
מעבר לחסכון בכוח אדם, בראל גם צופה כי המערכת תהיה יעילה יותר מהמערכת הקיימת. "כרגע הפלשתינאים עוברים באמצעות זיהוי על ידי כרטיס עם תמונה, וזה לא חד משמעי. הטכנולוגיה הביומטרית מזהה חד ערכית את האדם שעובר".
אחד האתגרים העיקריים, לפי בראל, בהתמודדות עם הבעיות הבטחוניות: "עשינו סקר של מערכות דומות בעולם ומצאנו שני אתרים, שניהם קטנים בהרבה ממעבר ארז. אחד מהם נמצא בסינגפור גבול מלזיה. יש שם מעבר גבול של פועלים, אבל הרבה יותר מצומצם מבחינת כמות האנשים. זה גם סגנון אחר, מכיוון שאין שם אלמנט בטחוני כמו אצלנו. כאן, המערכת אמורה לתת מענה גם לכל ההיבטים הבטחוניים של הפרויקט". עם זאת, המערכת צריכה לשמור על תפוקה מירבית. "מדובר על 35 אלף איש שעוברים כל בוקר וחוזרים כל ערב, במשך פרק זמן קצר וכולם בזיהוי וודאי", מוסיף בראל, "התפוקה של המערכת חייבת להיות 8 שניות לאדם. אם היא עוברת ל-11 שניות, המערכת הזו לא פועלת יותר".
אך כרגע מי שמחפשות וודאות הן דווקא החברות המשתתפות במכרז. גורמים בחברות אלו הודו כי הם "לא יודעים מה קורה", וכי המכרז לווה בפרסומים לא מדויקים. "יש המון דיסאינפורמציה בעניין הזה", אומר יוסי דגן, מנהל שירותים למנהל הציבורי ב-EDS ישראל, אחת מהמתחרות הסופיות במכרז, "מבחינה פורמלית, העניין נמצא בשלבים האחרונים של המכרז, בשלב העדכון הסופי של ההצעות הטכניות. זה נכנס לשלב של משא ומתן לפי חוק המכרזים, כאשר המתחרים צריכים לתת הצעות מעודכנות". דגן מעריך כי ההחלטה במכרז בזל צפויה להתקבל בעוד כחודש וחצי. ממשטרת ישראל, האחראית לפרויקט בזל, נמסר כי תוצאת המכרז צפויה להתפרסם במחצית החודש הבא.
בעיות נוספות עלולות להתעורר בזמן השילוב בין המערכות. "זה שילוב של שני פרויקטים", מסביר דגן, "והבעיה היא איך כל הגופים יסונכרנו ביחד, כך שהפרויקט כולו יעמוד על הרגליים". בשל הצרכים הבטחוניים, המערכת המיועדת תתבסס על שתי טכנולוגיות זיהוי ביומטרי שונות: זיהוי לפי גיאומטריית כף יד וטכנולוגיה נוספת, ככל הנראה טביעת אצבע, או גיאומטריית פנים. "יש מערכות שמבוססות על טביעות אצבע", מפרט דגן, "בנושא של ביקורת גבולות בארצות הברית ובסינגפור. ישנה מערכת נוספת שמבוססת על טביעות אצבע לתשלומים סוציאליים באיזור לוס-אנג'לס".
עבור רשות שדות התעופה יהיה זה פרויקט ביומטרי שני. הפרויקט הראשון, המסופים הביומטרים בנתב"ג, התגלה כהצלחה. לפי נתוני הרשות, קוצר זמן הבדיקה של הנוסעים העוברים במסופים אלו לכ-20 שניות, לעומת 55 שניות בתהליך הבדיקה הידני הרגיל. בנוסף, ברשות מציינים בסיפוק את הגברת הבטחון בזיהוי, את החסכון בכוח אדם ואת הניצול היעיל של שטחי הנמל, בשל שטח הריצפה הקטן שצורכות המערכות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
