תנאים למתן פטור מאגרת משפט

התנאים למתן פטור מאגרה חמורים בהרבה מאלה למתן פטור מהפקדת עירבון בערעור. תנאי הפטור מתשלום אגרה הם נוקשים במיוחד משום נוסח התקנות בנדון. נוקשות זו אינה מקלה על יישומה של זכות הנגישות לבתי המשפט, וייתכן כי לאחר חקיקת חוקי היסוד יש מקום להקלה בנדון. אך בינתיים הפסיקה הקיימת היא המחייבת, וסקירה ממצה שלה מצאנו בפסק דינה של השופטת שרה ברוש מיום 9.6.99, אשר מגישה את ההלכות בנדון: ת"א 511/98 המבקשים: משה פנקס ואח' (עו"ד גב' לאור) כנגד המשיבים: 1. בנק דיסקונט (עו"ד גב' גולדין ממשרד אריה חגי), 2. מדינת ישראל (יובל תמיר מפרקליטות אזרחית תל-אביב).

מדובר בבקשה חוזרת למתן פטור מאגרה, בתביעה שהגישו המבקשים נגד המשיב, לאחר שבקשה קודמת למתן פטור נדחתה על ידי השופטת ברוש.

שניים הם יסודותיה של תקנה 13 לתקנות בית המשפט (אגרות), תשמ"ח-1987, המסמיכה את בית המשפט לפטור בעל דין מתשלום אגרה: חוסר יכולת כלכלית לתשלום האגרה וקיומה של עילת תביעה.

באשר לתנאי הראשון, מוטל על המבקש לפרט בתצהירו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש מי שהוא סמוך על שולחנו. כן צריך הוא להצהיר על מקור פרנסתו בששת החודשים עובר לבקשת הפטור. וכך נקבע בבש"א 294/89 יעקב אליאס נ' בלהה שחר ואח' (תקדין עליון כרך 89 (3) 345):

"על המבקש פטור מאגרה מחמת עוניו להיכבד ולפרט, במדוייק, את מצבו הכלכלי, הכנסותיו בששת החודשים האחרונים, מצב חשבונותיו בבנק, פרטים על רכושו ורכוש בני משפחתו ומקורות הכנסה של בני משפחתו הקרובים... באין פרטים אלה לא הונחה התשתית הבסיסית המאפשרת קיום דיון בבקשה לפטור מאגרה".

המבקש אינו עובד כבר תקופה ארוכה, כשנתיים-שלוש, בשל בעיות גב. בינואר 1997 הוא עבר ניתוח בגבו, אך מאוחר יותר התברר כי עדיין נותר בקע באחת מדיסקיות גבו. חלק מהזמן המבקש נאלץ, לדבריו, להיות רתוק למיטתו. ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי קבעה למבקש דרגת אי-כושר של %75 למשך חמישה חודשים (החל מנובמבר 1997 וכלה במארס 1998), לגביה קיבל קיצבת נכות מלאה לתקופה בגובה של כ-2,000 שקל לחודש. מסכום זה הופחתו כ-500 שקל, דמי מזונות.

במקרה הנדון הצהיר המבקש בתצהיריו, כי הוא גר עם חברתו לחיים, שנאלצה, לטענתו, להפסיק לעבוד בשל מצבה הבריאותי, ושקיבלה עד מארס 1998 דמי אבטלה בסך כ-2,500 שקל לחודש. בתצהיר שהגיש המבקש, הוא הצהיר בשבועה: "אין לנו כל מקורות מחיה נוספים לקיצבת האבטלה של חברתי לחיים וקיצבת הנכות שלי".

אך נפסק כי לא די באישורים אלה, כדי להצביע על חוסר יכולת, כפי שנקבע ברע"א 3657/91 פייר בושאר נ' רות פרידלנדר, תקדין עליון כרך 91 (3) 2447:

"אין באישור המוסד לביטוח לאומי על תשלום של גימלת נכות למבקש - כשלעצמו - כדי להוכיח את חוסר יכולתו לעניין בקשה לפטור מתשלום אגרה, ואין בו כדי להוות תחליף לדרישות הקבועות בתקנות להוכחת עובדות אלה".

טוען המבקש, כי הוא והמבקשת, חברה שעיקר מניותיה בידי המבקש והוא מנהלה, חייבים חובות כבדים, בין היתר למשיב ולנושים נוספים, ושבגין חלק מהחובות ננקטו נגדו הליכי הוצאה לפועל. מהמסמכים שצירף המבקש עולה, כי בשתי החלטות שנתנה ראש ההוצאה לפועל, הופטר המבקש מתשלום סכום חודשי כלשהו, נוכח שיעור הקיצבה שהוא קיבל מביטוח לאומי ולאור הסכום הפטור מעיקול לפי חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958.

המבקש צירף לבקשה גם שומת מס הכנסה, שמצביעה על הספדיה של החברה המבקשת בשנת 1996. ערך המלאי לשנה זו, על פי אותה שומה, הוא 370 אלף שקל, אלא שהמבקש טוען בכתב התביעה, כי הסחורה המיובאת של המבקשת - טבק ומוצרים נלווים - מאוחסנת במחסנים, וכי המשיב מונע את שחרורה, ובכך מוריד לטמיון את ערך הטבק, שהינו מוצר מתכלה בתנאי אחסון לא נאותים.

מתגובת המשיב עלה, כי המבקש הינו יורש של 3/16 מנכס מקרקעין בשיכון דן בתל-אביב שהוריש לו אביו המנוח. בתצהיר שהגיש המבקש כתשובה לתגובת המשיב ובחקירתו בבית המשפט, התייחס המבקש לעניין זה באומרו, כי ממילא אין ביכולתו לממש את הנכס באופן כלשהו לשם תשלום האגרה. לטענתו, הוא ניסה למכור את חלקו בנכס או למשכנו, אך הדבר לא עלה בידיו, לאור הערות האזהרה הרבות שרשומות על הנכס.

בבש"א 128/89 מצא נ' מצא (תקדין עליון 89 (2) 732) נקבע, כי: "בקשה המוגשת בלא פרטים מלאים ומהימנים אינה מעמידה את התשתית הראייתית הדרושה כדי לדון בבקשה, ודינה להידחות מטעם זה בלבד".

אולם הסברו של המבקש, לאי הזכרת המגרש בתצהירו, לא היה בו כדי להועיל. יפים לעניין זה דבריה של השופטת ה. שטיין בת.א (ת"א) 752/93 אריה צייג נ' משה אלקלעי (תקדין מחוזי כרך 93 (2) 269), שם מבקש הפטור מאגרה לא הצהיר על שני חשבונות בנק שבבעלותו:

"אין נפקא מינה לעניין תום הלב, ניקיון הכפיים וחובת הפירוט והגילוי המוטלים על המבקש, אם חשבונות אלה משפרים את תמונת יכולתו הכלכלית, או לא. חובתו של המבקש היתה לגלותם. ללמדנו, כי העובדה שהנכס אינו בר-מימוש כעת, כפי ששוכנע אף בא כוח המדינה בסיכומיו, אינה מפחיתה מהחובה שהיתה מוטלת על המבקש לשטוח בפני בית המשפט תמונה מלאה של כל רכושו".

יש לזכור כי ההלכה היא, כי:

"כלל נקוט בידי בית המשפט מימים ימימה, שמעמידים בעל דין בחזקתו, שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו ואין לכך הסבר סביר, ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה, היתה פועלת כנגדו" (ע"א 55/89 פד"י מד(4) 595, 602).

המבקש לא המציא העתקי חשבונית בנקים.

בהעדר מסמכים המעידים על מצב חשבונות הבנק של המבקש, לא הניח האחרון את התשתית הראויה לדיון בבקשה לפטור מאגרה (פס"ד יעקב אליאס נ' בלהה שחר ואח' הנ"ל).

יכולתו של בעל דין לשלם אגרה נבחנת לא רק בהתייחס לכספים הזמינים שתחת ידיו, אלא אף על פי יכולתו לגייס כספים לתשלום האגרה, לרבות פנייה אל מעגל האנשים הקרובים אליו. כפי שנפסק בהמ' (ת"א) 3534/70 פרידלנטקס בע"מ נ' בנק י.ל. פויכטונגר בע"מ ואח' (פ"ב ע"ב 325):

"נראה לי שלפי פירושה הנכון של התקנה, אין לבחון את השאלה אם ביכולתו של בעל דין לשלם את האגרה בקנה מידה מכני. עובדה זו בלבד שחובותיו של בעל דין עולים על ערך נכסיו, לא בהכרח תביא לקבלת הבקשה לדחיית תשלום האגרה, כשם שלא בהכרח תיכשל בקשה כזו במקרה ההפוך, כשמאזן נכסיו של אדם הוא אקטיבי. לעניין תקנה 19 (תקנה 13 כיום), ב'יכולתו' של אדם לשלם את האגרה אם הוא מסוגל לגייס כספים לתשלומה. אלמלא היה הדבר כן, מדוע נדרש המבקש לפרט בתצהירו לא רק את רכושו אלא גם את רכוש בן זוגו והוריו, אם הוא סמוך על שולחנם?"

ראה גם בש"א 494/95 אברהם שמעוני נ' רחל שמעוני ואח' (תקדין עליון כרך 96 (1) 1211), שם נאמר:

"זאת ועוד, ההלכה היא כי על המבקש פטור מתשלום אגרה ומחובת הפקדת פיקדון לנסות ולהיעזר - לשם עמידה בתשלומים הכרוכים בהגשת הערעור על ידו - במעגל הקרוב אליו, היינו, בני משפחה וידידים".

הסתרת פרטים הנוגעים לרכוש המבקש או לרכוש משפחתו יש בה לא רק משום פגיעה באמינות תצהירו של המבקש, אלא היא כשלעצמה יכולה להוות טעם לדחיית הבקשה. כפי שנאמר בפס"ד אריה צייג נ' משה אלקלעי הנ"ל:

"העולה מהדוגמאות דלעיל, כי המבקש לא היה גלוי לב עם בית המשפט, לא פרש בפניו את התמונה האמיתית של רכושו ושל רכוש מי שהוא סמוך לשולחנו, ועל כן, ולו מטעם זה בלבד, יש מקום לדחות על הסף את בקשתו של המבקש".

בין משום שהמבקש לא גילה כל שראוי היה לגלות ובין שהמבקש לא הוכיח שאין ביכולתו לגייס כספים על דרך משכון הנכס שקיבל בירושה - נדחתה בקשתו לפטור אותו מאגרה כדי שתאפשר לו להעמיד תביעה בסך 5 מיליון שקל כנגד בנק דיסקונט. בינתיים חוייב בהוצאות בסך 10,000 שקל.

(כל הזכויות שמורות לחברת רת"ק בע"מ, פקס: 03-7523311, טל' 03-7523310)