סכנה! מזון מהונדס

בגידולים שעברו הנדסה גנטית, יש כמה גורמי סיכון פוטנציאלים: רעילות, אלרגיות, חיסול הערך התזונתי ועמידות אנטיביוטיקה

האם גידולים שעברו תהליכי הנדסה גנטית מסוכנים יותר מגידולים שלא עברו כל תהליכי השבחה? מדענים טוענים כי רק באמצעות ניסויים מבוקרים, מקיפים, שייערכו למשך תקופות ארוכות, ניתן יהיה לקבוע בוודאות אם אכן בטוחים הגידולים הללו למאכל אדם. ובינתיים עד שמחקרים כאלו ייערכו, מזהים החוקרים כמה גורמי סיכון פוטנציאליים:

רעילות. למרות שאף מחקר בעל תוקף מדעי לא הוכיח עדיין כי קיים פוטנציאל רעילות במזון שעבר תהליכי הנדסה גנטית, מאמינים כמה חוקרים כי קיימת אפשרות שמניפולציות גנטיות עלולות להגביר את פעילות הרעלנים הטבעיים בצמחים בדרכים בלתי צפויות, למשל, האצת פעולתו של גן כדי להביא לתוצאות מסוימות, כשהתוצאה עשויה להביא גם להגברת פעילות הרעלן בצמח.

אלרגיות. אנשים הסובלים מאלרגיות עלולים להיות חשופים לחלבונים המשפיעים על גופם, כמו בוטנים וחיטה, מבלי להיות מודעים לכך. לפני כמה שנים הוכיחו מדענים כי גנים של אגוז בראזיל שהוספו לפולי סויה גרמו לתופעות אלרגיות באנשים הרגישים לאגוז זה. למרות שמינהל המזון והתרופות האמריקני דורש מחברות המזון לדווח האם מזון שעבר הנדסה גנטית מכיל בתוכו חלבונים הידועים כבעייתיים, חוששים המדענים כי אלרגנים לא ידועים עלולים לחדור כך לשרשרת המזון.

תזונה גרועה. מדענים טוענים עוד כי גנים זרים עלולים לשנות את ערכם התזונתי של מזונות בדרכים בלתי ידועות עדיין. מחקר שהתפרסם באחרונה בג'ורנל אוף מדיקל פודס גילה כי ריכוז של פיטו-אסטרוגן, הנחשב כבעל השפעה מגינה ממחלות לב וסרטן, הוא נמוך יותר בפולי סויה שעברו השבחה גנטית מאשר בפולים שעובדו בדרכים מסורתיות.

עמידות לאנטיביוטיקה. כאשר מחברים החוקרים גנים זרים לצמחים או לחיידקים, הם עושים זאת בדרך כלל על ידי חיבורם לגן אחר, המכונה "סמן", ואשר מסייע להם לקבוע האם החיבור עם הגן הראשון אכן הצליח. מרבית הסמנים הללו הראו עמידות לאנטיביוטיקה, וכמה חוקרים חוששים כי גנים אלו עלולים להתאחד עם חיידקים גורמי מחלות הנמצאים בקיבות אנשים האוכלים מזונות מהונדסים ולהגדיל כך את העמידות לאנטיביוטיקה, שכבר עתה נחשבת לבעייה מהותית בתחום הרפואה הציבורית.

חיסול אופציית ההדברה הטבעית. בין הפופולאריים בקרב היבולים שעברו תהליכי הנדסה גנטית הם הגידולים הכוללים גן המגיע מבקטריה המצויה באדמה ושמה (Bt), המייצרת חלבון הידוע כרעיל לסוגים שונים של חרקים. גידולים שעברו השבחה באמצעות Bt מסייעים, אומנם, לחקלאים בהפחתת השימוש בחומרי הדברה סינטטיים, אולם המדענים מזהירים כי חשיפת יתר של החרקים ל-Bt, אשר במשך שנים רבות נמצא בשימוש בכמויות קטנות בלבד כמדביר חרקים טבעי ובטוח, תסייע לאותם סוגי חרקים לפתח עמידות כנגד המדביר. אם אכן כך יקרה, גם הגידולים שעברו תהליכי השבחה ב-Bt וגם חומרי ההדברה עצמם יהפכו עם השנים לחסרי תועלת, מה שלמעשה ימנע מהחקלאות האורגנית את השימוש במדביר היחידי הטבעי שהיה ברשותה.

נזק לבעלי חיים תמימים. בחודש מאי דיווחו חוקרים מאוניברסיטת קורנל כי במחקרים שנערכו במעבדה נמצא שזחלי פרפר מסוג מסויים אשר אכלו מצמחים שאובקו באבקה מתירס שעבר השבחה ב-Bt מתו או התפתחו בצורה אב-נורמלית. מומחים לאיכות הסביבה חוששים כי זנים שונים עלולים להיכחד בשל החשיפה למזונות מהונדסים.

הסופר-עשב המתפשט. ביולוגים חוששים כי גנים האמורים לספק לגידולים יתרון תחרותי, כמו עמידות לחרקים או לחומרים קוטלי עשבים, עשויים לעבור, בסופו של דבר, גם לצמחי בר, ובעיקר לעשבים שוטים. כבר עתה מדווחים החוקרים כי קנולה שעברה טיפול גנטי לחיזוק עמידותה לחומרים קוטלי עשבים הוצלבה עם סוג מסויים של עשב שוטה, שהביא כמובן ללידת צאצא עישבי העמיד בפני קוטלי עשבים, מה שאומר שהיתרון עובר עתה מצד הצמחים לצידם של העשבים