"נהגתי לבדי במכונית בשעת בוקר מוקדמת לכיוון שמי הזהב, שהאירה השמש העולה מעבר להרי מואב הגולשים אל ים המלח, אל עבר הסגול הסגול הזה של המים השקטים המכסים את ים האוצרות המיוחד הזה, חשבתי על העתיד ונזכרתי גם בעבר".
בנפש לירית משהו פותח וסוגר יורי אלכסנדרוביץ' בונין את ספרו. מרוחק מאוד מדמותו הלוחמנית, המוכרת והקשוחה של הידוע כאורי צבי בן נון ומוכר כאורי בן נון, המנהל המיתולוגי של מפעלי ים המלח, שנשלח מתפקידו על ידי ארווין אייזנברג, זמן קצר לאחר מות אביו שאול.
"משרפות מים" הוא סיפורו של בן נון במפעל המגזניום. המילה "אני" מופיעה הרבה: אני אורי, שיזמתי, דחפתי, נלחמתי, ובתחבולות עשיתי לי מלחמה, והקמתי בכ-550 מיליון דולר את "הפרח במדבר" - מפעל המגנזיום. אף השימוש ב"בורא עולם", כמו גם יד מכוונת ממעל והרבה מאוד חיסול חשבונות.
על עצמי (ב-91' מונה למנכ"ל מפעלי ים המלח) "שמי אורי צבי ניתן לי על שם שני סבי מצד אבי, האחד היה איש רוח והגות והשני היה איש מעשה. וכפי שגורלו של אדם כתוב כבר ביום הולדתו, כנראה שגם דרכי נקבעה כך בגלל שני השמות שניתנו לי. גם ברוח וגם בחומר. עד היום אני חי במקביל בשני העולמות. לומד ועובד. לומד בעולם התורה ועובד בעולם המעשה".
על אריה שחר (הדוד של בן נון) "מוזרות הן דרכי הגורל. מורי ורבי שנים רבות היה גם האיש שבסופו של דבר גרם לי צער רב, שבגללו עזבתי את מפעלי ים המלח, ואולי גם בשל כך הגעתי לכס המנכ"ל. אינני יודע בדיוק איך התגלגלו הדברים בתחילת דרכנו המשותפת, של דודי ושלי. אולי אמי ביקשה שיסדרו עבודה ל"ילד" ואולי לאו.
"הוא תמיד צדק, אפילו כשטעה. אריה שחר ניהל את מפעלי ים המלח 20 שנה. 14 שנים מתוכן הייתי לצידו. זו תקופה ממושכת מדי למנכ"ל. שש השנים האחרונות של שחר בים המלח היו שנות סטגנציה כמעט מוחלטת. ...כל אתגר ניהולי לא היה בו עוד לאריה שחר. ...כמו מפקד המחלק פקודות גם אריה לא סבל שחולקים על דעתו. הוא הוציא הוראה וציפה שכולם ימלאו אותה כלשונה... כמו בצבא.
"הוא תמיד צדק, אפילו כשטעה. ...הוא היה גנרל. אני הייתי רק סמל בצנחנים. הוא היה מרוחק מעובדיו, ואני אוהב אנשים וזקוק לקשר ישיר ומיידי איתם. הוא חילק פקודות ויצר מתיחות ביחסי העבודה, ואני...".
על מוזי ורטהיים (מבעלי השליטה בקוקה קולה ישראל. היה דירקטור בים המלח. לימים בין רוכשי השליטה בבנק המזרחי) "דווקא ממוזי ציפיתי לטיעונים לוגיים, ציפיתי שהעובדות ישפיעו, אבל טעיתי. תחושתי היתה שמוזי אומר: אל תביכו אותי עם העובדות. דעתי כבר נחרצת - נגד. אבל אני, קשה עורף שכמותי, לא ויתרתי, וגם טיעון זה עבר למוזי ליד האוזן ולא חדר פנימה. מוזי המשיך לדקלם: אתם לא תצליחו למכור מגנזיום ברווח. הסברתי, הסברתי עוד והסברתי שוב, אך בסופו של דבר נוכחתי שאני מדבר אל הקיר. אוזני השומע היו ערלות וההיגיון היה חסום. מוזי נאחז בעמדתו העיקשת כנאחז בקרנות המזבח. ...מוזי ניסה להשתמש ב'שכירי חרב' כדי לקעקע את מבצר המגנזיום".
על אמנון דיק (מנכ"ל עלית אירופה. היה מנכ"ל השק"ם) "אגוז קשה יותר לפיצוח היה אמנון דיק, מנכ"ל יפאורה, שעבד בעבר אצל מוזי בקוקה קולה ומוזי הכניס אותו לדירקטוריון. מדיבורו בדירקטוריון ומשאלותיו היה לי ברור שהוא בצד המתנגדים וכי הוא יצביע עם מוזי יהיה מה שיהיה. הפכתי בבעיה והפכתי בה עוד ועוד ואז עלה בדעתי רעיון. פניתי לשאול אייזנברג שהיה, בעקיפין, בעלים של יפאורה באותה עת והיה גם הסוכן של מפעלי ים המלח בסין.
"אייזנברג הכיר את סיפור המגנזיום. שאלתי אותו אם הוא מאמין לי. אייזנברג השיב שכן. שאלתי עוד: אם אני מביא פרוייקט ומוכיח אותו כלכלית, האם אתה מאמין לי? אייזנברג שוב אמר שכן. אז אמרתי לו: עובד שלך, אמנון דיק, לא מאמין לי. אני מבקש ממך שתסביר לדיק שאם אתה מאמין לי, גם הוא יכול להאמין לי. אייזנברג החכם הבין בדיוק מה אני מבקש ממנו. ואכן, אחרי יומיים התקשר אלי אמנון דיק וביקש להיפגש איתי. 'אני פתוח לשכנוע', אמר".
על ויקטור מדינה (היה יו"ר כימיקלים לישראל. היום מנכ"ל בנק המזרחי) "ויקטור מדינה מעולם לא העביר החלטה נגד מוזי. ...בסופו של דבר הביא ויקטור את הפרוייקט להצבעה בדירקטוריון. מוזי ישב לצידי, לידו אמנון דיק. ויקטור בחר בשיטת הצבעה של אחד-אחד. ואולי בכוונה השאיר את מוזי להיות אחרון המצביעים. אחד אחד הצביעו הדירקטורים בעד. גם אמנון דיק. ראיתי את פניו של מוזי מוכות ההפתעה כאשר קול 'בטוח' שלו 'הלך'. מוזי התנגד. הפרוייקט אושר ברוב דעות".
על יוסי שריד (אז השר לאיכות הסביבה, היום שר החינוך) "הימים היו ימי 'חוק הזיכיון' של מפעלי ים המלח - לקראת הפרטת כי"ל. יוסי שריד יצא למלחמה בחוק הזיכיון. לכאורה נבעה עמדתו ממניעים טהורים. הוא הפעיל את נוער מר"צ והחברה להגנת הטבע נגד החוק, נגד מפעלי ים המלח, נגד פרוייקט המגנזיום, נגד כל העולם.
"אמרתי כי לכאורה נראו מניעיו של שריד טהורים. לדעתי, הם לא היו כאלה. אני משוכנע ששריד ניצל מלחמה זו במפעלי ים המלח כדי לצבור כוח ולהשתלט על מפלגת מרצ. הוא כפה דעתו בנושא על חברי הסיעה ועל שולמית אלוני. ...ג'ומס ביקש ממני 'תוריד את יוסי מהעץ'... ואני שאלתי: אתה חבר כנסת, אתה איש ציבור נבחר, אתה נכנע לתכתיבים? אין לך מה לומר? לג'ומס לא היתה תשובה.
"לאנשים כמו יוסי שריד יש לדעתי בעיה. הם חושבים שעימם באה החוכמה לארץ, אך למעשה הם 'מתכמני מילים'. לשונם מפיקה עברית תקנית במילים גדולות, אבל מלאת שנאה, שעיקר תכליתה להשיג כותרת בעיתון. והרי ידוע שעיקר קיומו של שריד הוא בכותרות העיתונים ולמעשה לא בנה משהו קונסטרוקטיבי מעולם".
על ארווין אייזנברג (סילק את בן נון מתפקידו בים המלח) "האיש שהכי פחות מובן לי בכל הפרשה הוא הבעלים החדש שלי - ארווין אייזנברג, שירש את תפקידיו של אביו, שאול אייזנברג, ידידי שהלך לעולמו. אינני יודע מה באמת הסיבה שגרמה לארווין לצאת נגדי ולדחוק אותי אל מחוץ למערכת של מפעלי ים המלח. אולי בגלל שניסיתי לעשות למענו משהו טוב.
"זה היה בסוכות לפני כארבע שנים. שאול וארווין אייזנברג התארחו אצלי בסוכה. שאול אייזנברג סיפר לי שהוא מתלבט בבחירת מנכ"ל החברה לישראל. אמרתי לו: 'למה שלא תמנה את היורש שלך, את ארווין'. אייזנברג האב עיווה את פניו ובנוכחות בנו אמר: 'ארווין לא מתאים'. זה היה מביך. ניסיתי לשכנע אותו בזכות ארווין, והוא אכן שוכנע להחליט שארווין יהיה המנכ"ל. בתום השיחה אמר לי ארווין 'אני לא אשכח לך את זה'.
"כיום, כאשר אני חושב על משמעות הדברים, אינני יודע למה התכוון. שלא ישכח את העובדה שניסיתי לעזור לו והוא יהיה אסיר תודה על כך, או שלא ישכח ששמעתי את הערכת אביו עליו - ואת זה לא ישכח ולכן ירחיק אותי, כדי שלא אשמש לו תזכורת לאותה שיחה מביכה. ומי צריך שאדם כמו ארווין יזכיר את שמו לטובה? ארווין, הבן שבמות אביו ביזה את הוריו בגלל בצע כסף".
אחרית דבר
"אני כותב את הדברים האלה ברום של 39,000 רגל בטיסה מאקוודור, מעלה הרי האנדים, אחרי סיור שערכנו רעייתי מנוחה ואני בסוף העולם, באיי הבראשית של גלאפגוס, משקיף בדימיוני על מפעל חיי, משקיף ונהנה. יצרנו יש מאין, מעשה בראשית. והצלחנו.
"להנאה הזו נוסף קורט של שמחה לקראת העתיד. משפחת אייזנברג מכרה את כי"ל לקבוצת האחים עופר, שהידע שלהם בניהול עולה לאין ערוך על זה של ארווין אייזנברג ויגאל דיאמנט. עתה, בידיים מיומנות יותר, מבינות יותר, אני משוכנע כי יבואו ימים חדשים לכי"ל, ימים טובים יותר, ימי פריחה מחודשת של הפרח המופלא הזה בלב המדבר, בים המוות שקם לתחייה. ואני מקווה אך לטוב".« סטלה קורין-ליבר « בן נון מגובה 39 אלף רגל « "משרפות מים" - ספרו החדש של אורי בן נון, הוא בונין, יוצא בימים אלה לאור. בן נון, ממקימי מפעל המגנזיום, יודע לספר לא מעט על עצמו, וגם על שאול אייזנברג, ארווין אייזנברג, ויקטור מדינה, מוזי ורטהיים ועוד
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
