אקירוב יקים בתי קולנוע בפרוייקט ממילא בעקבות פסק הבוררות בתביעתו נגד קרתא

היזם אלפרד אקירוב מתכוון לממש את האפשרות שניתנה לו לבניית בתי קולנוע בפרוייקט ממילא, בעקבות פסק הבוררות שניתן אתמול (ג') על ידי השופט בדימוס, שלום ברנר, בבוררות בין אלרוב שבבעלות אקירוב לבין קרתא.

נושא הבוררות היה סירובה של קרתא לחתום על שינוי תב"ע שביקשה אלרוב. מדובר בשינויים שונים, ובהם כיפה מעל אחת החצרות, התרת שימוש מסחרי להפעלת בתי קולנוע גם בשטח שיועד לחנייה ושירותים, וכן סגירת חלק הארי של שטח ריצפת הארקדות בחלונות זכוכית והוספתו לחנויות.

שינוי התב"ע קיבל אישור הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, עם המלצה לאישור הוועדה המחוזית, ונדרשה חתימת קרתא. קרתא לא חתמה על המסמכים, ורק כעבור כשבעה חודשים השיבה בשלילה.

קרתא טענה, כי מדובר בשינויים מהותיים, שהוסוו כשינויים טכניים ונועדו לשפר את מצבה הכלכלי של אלרוב על חשבון קרתא ועל חשבון הציבור. ברנר קבע, כי מקובלת עליו הטענה, לפיה סגירת הארקדות אינה בבחינה שינוי טכני, ואולם הבקשה לא הוסתרה מקרתא, כפי שזו טענה.

ברנר ציין, כי מלבד הנימוקים הענייניים שהעלתה אלרוב לסגירת הארקדות, היה גם הנימוק, לפיו החברה לא תוכל לנצל את מלוא זכויות הבנייה באיזור המסחרי. עם זאת, לדברי ברנר, לא מדובר בהתעשרות של אלרוב לבדה על חשבון הציבור. לדבריו, אין לו ספק, כי קרתא מעוניינת בהצלחת הפרוייקט לא רק מטעמים מסחריים, אלא גם לרווחת ולטובת הציבור ותושבי ירושלים בפרט.

כמו כן ציין ברנר, כי נוסחת חישוב התמורה המגיעה לקרתא, יוצרת זהות אינטרסים בין אלרוב לקרתא. נוסחה זו גם מבטיחה, כי ככל שירבו השטחים לניצול מסחרי בפרוייקט, תגדל באופן יחסי גם התמורה הכספית שתגיע לכיסו של הציבור.

ברנר קבע, כי הוכחו טעמים ענייניים הגיוניים ומשכנעים, לצורך בתיקונים שהתבקשו על ידי אלרוב. לדבריו, קרתא אינה יכולה להישמע בטענה אם לאשר את בתי הקולנוע או היכן לאשרם, שכן בזמן אמת היא לא נימקה את סירובה לחתום על תב"ע כלשהו הקשור בהקמתם של בתי הקולנוע או במיקומם.

לדברי ברנר, ניסיונה המאוחר של קרתא "להיתלות ברישום 'מחסנים', כמספר המקומות הרלבנטיים לקולנועים, ולעשותו קולב לתלות עליו טענות תרמית, הטעייה וכיוצא באלה, לא יצלח".

עוד ציין ברנר, כי שוכנע שסירובה של קרתא לחתום על הבקשות לאישור התב"ע, נבע רק כתוצאה מכישלון המו"מ הכספי עליו החליט הדירקטוריון, לגבי התמורה הנוספת המגיעה לה לטענתה, על זו שנקבעה בהסכם.

כן ציין ברנר, כי על אף קיומן של ראיות לא מעטות, המרמזות על התערבותם של גורמי דת שונים בעניין, הוא לא שוכנע, כי העילה שגרמה לסירוב ולדחייה היתה ניסיון כפייה דתית.

עוד אמר ברנר, כי בחינת אופיה ומהותה של העיסקה בין קרתא לאלרוב, מוליכה למסקנה, לפיה קרתא לא ביקשה לקבל, ואלרוב לא ביקשה לתת לקרתא זכות וטו סתמית ובלתי מוגבלת על בקשות אלרוב לשינוי התב"ע.

עוד אמר, כי לנוכח התנהגותה של קרתא בפרשה זו, במסגרתה לא חתמה על הבקשה בתוך הזמן המתבקש - החטא רובץ לפתחה שלה בלבד.

ברנר דחה את תביעתה הנגדית של קרתא לפיצויים ולביטול ההסכם בטענה להפרות יסודיות מטעם אלרוב. עם זאת, קיבל את תביעותיה בנושאי חובת השתתפות אלרוב בהחזקת בניין בשטח המסחרי בפרוייקט, ובתשלום דמי שימוש ראויים.

אלרוב יוצגה בידי עוה"ד דורי קלגסלבד וגינת אריאל, וקרתא - בידי עו"ד דוד בסון.« מאת הדס מגן « אקירוב יקים בתי קולנוע בפרוייקט ממילא בעקבות פסק הבוררות בתביעתו נגד קרתא « הבורר: למרות ראיות להתערבותם של גורמים דתיים, לא השתכנעתי שקרתא פעלה מטעמי כפייה דתית