כשהשופט טועה, מה יעשה עורך הדין

לעורכי דין רבים, קרה לפחות פעם אחת, שהשופט טעה לטובתם. למשל, השופט טעה ו"הגדיל" תשלומים המגיעים ללקוחותיהם, או נתן פסק דין בהיעדר הגנה כשהוא אינו מודע לכך שהוגשה בקשת רשות להתגונן. האם במקרים כאלה יש חובה על עורך הדין להעמיד את השופט על טעותו? לדעת ד"ר לימור זר-גוטמן, מרצה לאתיקה מקצועית בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, התשובה חיובית. זר-גוטמן התייחסה לסוגיה זו במאמר שפירסמה בגיליון האחרון של "עורך הדין", בטאון הלשכה.

זר-גוטמן מציינת, כי הגישה הרווחת בארה"ב ובאנגליה, דווקא מחייבת את עורך הדין לשמור על שתיקה לנוכח טעות בית המשפט ואין רואים בכך משום הטעייה אסורה. הרציונל, מסבירה זר-גוטמן, הינו שהחובה שלא להטעות את בית המשפט חלה רק אם הצד המיוצג על ידי אותו עורך דין גרם לטעות, ובמקרה שמקור הטעות הוא בית המשפט עצמו, או הצד שכנגד, אזי אין תחולה לחובה כזו.

זר-גוטמן אינה מסכימה עם גישה זו. לדעתה, החובה לא להטעות את בית המשפט לא באה רק כדי למנוע מעורך הדין לרמות לטובת לקוחו, אלא מהווה חלק מהחובה הרחבה יותר, לעזור לבית המשפט "לעשות משפט". לפי ראייה זו אין משמעות למקור הטעות, אלא הדגש הוא על ריפוי הפגם שנפל בהליך.

הרציונל השני התומך בגישת ארה"ב ואנגליה, הינו שהעמדת השופט על טעותו תביא להפרת חובת הסודיות שחב עורך הדין ללקוחו. זר-גוטמן אומרת בעניין זה, כי חובת החיסיון אינה מוחלטת אלא יחסית, וייתכן שמקרה מעין זה נופל לקטיגוריה של מקרה הגובר על חובת החיסיון. מעבר לכך, לדעתה, נשאלת השאלה אם יש כאן בכלל משום פגיעה בחיסיון.

בישראל, אומרת זר-גוטמן, היתה התייחסות אחת בפסיקה לסוגיה זו, שניתנה על ידי שופטת בית המשפט העליון, דורית בייניש. מדובר במקרה שבו בית המשפט לא ביקש תגובתו של נאשם לאחר הקראת כתב האישום, ונרשמה רק תגובת הנאשם הנוסף.

עורך דינו של הנאשם היה ער לטעות ואף הודיע ללקוחו כי כתוצאה מכך הוא נחשב למי שמשפטו טרם החל ולכן יוכל להשתחרר בחלוף 60 יום ממעצרו. בייניש כתבה בפסק הדין כי ניתן לצפות מעורך דין מנוסה שיקיים את חובתו כלפי בית המשפט ויפנה את תשומת ליבו לטעות שנפלה במהלך ניהול הישיבה. לדבריה, עורך הדין הוא "נאמן בית המשפט" וראוי היה כי לא יתעלם מחובותיו כלפי בית המשפט.

זר-גוטמן סבורה, כי עורך הדין מפר את חובתו גם אם בתום לב הוא שומר על שתיקה וגם אם הוא עושה זאת מתוך כוונה פסולה אחרת. השאלה אם הופרה חובה, לדעתה, אינה מבוססת על המניע, אלא על ההימנעות מלפעול לריפוי הפגם היכן שעורך הדין ער לטעות.« הדס מגן « כשהשופט טועה, מה יעשה עורך הדין « האם במקרה כזה חובה על עורך הדין להעמיד את השופט על טעותו; ד"ר לימור-זר גוטמן טוענת כי על עוה"ד החובה לא להתעלם מהטעות ולעזור לביהמ"ש "לעשות משפט"