חשיבותה של חוכמת רחוב

מנהל נכבד, אם תתבקש להגדיר מה-הוא שיא האמביציה בשבילך, באיזה דימוי תבחר? בוודאי שלא תתפלא לשמוע, שסקרים שנעשו בקרב עמיתיך, העלו את התשובות הבאות: "לכבוש הר גבוה", "לחצות את הנהר", "להגיע לשמיים". בקיצור, איתני הטבע וכיבושם מככבים במרבית חזיונות ההצלחה של מנהלים בישראל.

נילי טלרמן, מרצה בנושאי חינוך ופיתוח ארגוני, מבקשת ממני לכנותה בכתבה זו 'בן אדם'. אחר כך היא מתרצה, ומספקת לי גם את התואר המקצועי. היא גם מגדירה את עצמה כאופטימיסטית ללא תקנה, שמאמינה שאת הכישורים השונים, כמו-גם סוגי האינטליגנציה הנחוצים למנהלים מצליחים, ניתן ללמוד. כמובן, לאחר שמבינים מה חסר ומה צריך לשפר.

המודעות לכך שהאינטליגנציה הרציונלית, אותו IQ מפורסם, אינה מספיקה, לא חדשה. לדבריה, הדגש על סוגי אינטליגנציות אחרות, עלו מאוד בשנים האחרונות. "כיום אפשר לראות בראיונות עבודה, שמחפשים אצל המועמדים את האינטליגנציה המצליחה. מבקשים מהם לספר בדיחה, או להגיב על סיטואציות חיים מסוימות, כדי לגלות גם סוגי אינטליגנציות אחרות."

"אינטליגנציה מצליחה"? מה זה?

"זו אינטליגנציה שאדם משתמש בה כדי להשיג את המטרות החשובות לו. בסדנאות שלי, כשהמנהלים שומעים את ההגדרה הזאת, הם מאד לא נינוחים. בקטע זה, חלק מהם שואלים את עצמם מה בעצם הם מחפשים בסדנה שלי. ואני עוד באה ושואלת אותם האם הם מעריכים את עצמם כמנהלים מצליחים, ואם כן, למה הם חושבים כך. הניכור בינינו בשלב זה גדול מאד."

אולם לא לאורך זמן. אחר כך מנסה טלרמן להוכיח למנהלים שהאינטליגנציה המצליחה לא ניתנת להכנסה לריבוע כלשהו. היום מקובל לחשוב שישנן אינטליגנציות רבות.

טלרמן: "בעיני, יש ארבעה סוגים עיקריים של אינטליגנציה, המשפיעים על ההצלחה. הראשון והעתיק מכולם, הוא ה-I.O המוכר, שהוא האינטליגנציה של הידע והרציונליות הקוגניטיבית. הסוג השני, הוא האינטליגנציה הרגשית, שכל כך הרבה מדברים עליה בשנים האחרונות, שהיא מעין סוג אופנתי של אינטליגנציה. לסוג השלישי אני קוראת, האינטליגנציה של ה-WOW, שהוא סוג של הארה, דמיון ויצירתיות. הסוג הרביעי הוא אינטליגנציה מעשית, שכולנו מכירים, אבל לא תמיד ידענו שגם היא סוג של אינטליגנציה. האבסורד הוא, שזהו גם הסוג השכיח ביותר: חוכמת הרחוב."

לדבריה, הסוג הרביעי, אותה חוכמת הרחוב, חזרה לאחרונה לככב. "מדובר ב'משהו' המאפשר לנו גמישות, התמדה ויכולת הסתגלות, שכה נדרשת בארגונים של ימינו. ארגונים כיום זקוקים לאנשים גמישים שיודעים להסתדר במצבים שונים ומשונים, ולהמשיך להשתמש בסוגי האינטליגנציה האחרים שלהם כדי להצליח."

טלרמן טוענת שכל מנהל זקוק למזוודה של כישורים. "כשאני שואלת מנהלים לאיזה תכונות הם זקוקים, הם מדברים על התמדה ועקביות, על יכולת התמודדות עם מכשולים, ולעתים גם על אמפתיה עם אחרים. הם מגיעים למסקנות שונות לגבי יכולתם הניהולית. יש המגיעים בצער למסקנה, שהם לא מנהלים מוצלחים במיוחד, ושהם חסרים את הכישורים הנחוצים כדי להיות מנהלים טובים. אני אומרת להם: לא הכל אבוד, לאחר שהגדרתם את חסרונותיכם, צאו החוצה והשלימו אותם."

לא סתם טלרמן מגדירה את עצמה אופטימית ללא תקנה. לדעתה, כל אחד יכול להשלים את החסר. בתנאי קטן אחד: שהוא יידע מה חסר לו. אנשים מושלמים בעיני עצמם, ייכשלו לנצח.« אביבה רוזן « חשיבותה של חוכמת רחוב « נילי טלרמן, מרצה לפיתוח ארגוני, טוענת שמנהלים מושלמים (בעיני עצמם) ייכשלו לנצח