ביה"ד לעבודה: תושבי יהודה ושומרון זכאים לשכר המינימום הנהוג בישראל

בית הדין האיזורי לעבודה בירושלים קובע, כי דין החוזה החל על העסקתם של תושבי מדינת ישראל באיזור יהודה ושומרון הוא דין האיזור, אולם הם זכאים לשכר המינימום בשיעור הקבוע בתחומי מדינת ישראל.

בית הדין דחה תביעה שהגישו ארבעה מתושבי מזרח ירושלים נגד המינהל האזרחי באיזור יהודה ושומרון. העובדים הועסקו על ידי המינהל, וביקשו להצהיר, כי מגיעות להם כל הזכויות של עובדי מדינה, או לפחות כל הזכויות שמגיעות לעובד ישראלי על פי החוק.

עם זאת, התקבלה התביעה להצהיר, כי התובעים זכאים להפרשי שכר מינימום והפרשי תשלום בגין גמול עבודה בשעות נוספות, הנובעים מהפרשי שכר מינימום. התובעים טענו, כי הדין הישראלי הוא זה החל על העסקתם, בעוד המינהל האזרחי טען לתחולת הדין הירדני.

השופטת רונית רוזנפלד ונציגי הציבור נוריאל ממליה ושמואל בוגלר ציינו, כי לא נסתרה הטענה לפיה במשך 30 שנה הועסקו התובעים בהתאם להוראות הדין הירדני. הם ממשיכים להיות מועסקים ע"י הרשות הפלשתינית על פי אותו הסדר משפטי ועל פי אותו דין, ועל כן הדין שיחול על קשרי העבודה הוא הדין החל באיזור, ולא הדין הישראלי.

בית הדין קבע עוד, כי אם בתחומי ישראל שכר המינימום - %47.5 מהשכר הממוצע - הוא השכר המבטיח קיום מינימלי ובכבוד, כי אז זהו שיעור השכר המבטיח רמת קיום כזו גם בירושלים ומזרח ירושלים בתוכה.

לאור זאת ומשיקולים של תקנת הציבור יש לקבוע, כי חוק שכר מינימום יחול על העסקתם של התובעים, תושבי מזרח ירושלים, בידי המינהל האזרחי. לפיכך קבעו חברי בית הדין, כי התובעים זכאים להפרשי שכר מינימום ולהפרשי גמול עבודה בשעות נוספות. (ע"ב 330480/95).« מאת יצחק דנון « ביה"ד לעבודה: תושבי יהודה ושומרון זכאים לשכר המינימום הנהוג בישראל « עם זאת נקבע, כי המועסקים בידי המינהל האזרחי אינם זכאים לזכויות אחרות של עובדים ישראלים