סקס והמדינה הקטנה

אתרי מין בעברית זה לא שוס גדול: גונבים תמונות מאתרים בחו"ל, מפרסמים כמה סיפורים בשגיאות כתיב ומוסיפים בדיחה על גדלים. קרינה שטוטלנד פשפשה במצאי ונפגשה עם מנכ"לי האתרים (כולל ילד בן 16 נטול כל ניסיון מיני), שמלאים בטרוניות דווקא על הגולש הישראלי אשר אינו שש לשלם. סקס וירטואלי - הסיפור האמיתי

למזינים את המילה "סקס" במנוע החיפוש של וואלה (וכאלו יש הרבה) צפויה הפתעה. הממצא הראשון שמניב החיפוש הוא פנייה אישית לאהוד ברק. אין מדובר במועדון מעריצות בעלות טעם ביזארי במיוחד, כי אם בעצומה וירטואלית שנס ליחה המבקשת מראש הממשלה הנבחר שלא לחבור לקואליציה עם מפלגת ש"ס. אפשר להסתכל על זה כעל בעיה המחייבת את שימון המנוע של וואלה, אפשר להתייחס לזה כאל אלגוריה למצבם של אתרי הסקס הישראליים באינטרנט.

מנועי החיפוש מלאים בשמות מבטיחים כגון "זרג" שלא מקיימים שום דבר פרט להודעה קורקטית שהכתובת לא נמצאה, אולי כי החבר'ה שפתחו את האתר עם ציפייה לכסף קל גילו שיש הרבה יותר סיכוי לעשות כסף מזכייה בחיש-גד.

נאשם מס' 1: הישראלי התחמן

זה לא שלגמרי אין כסף בתעשיית הסקס באינטרנט בישראל. אתרים של חנויות סקס מוכרים טוב, וישנם אתרים הפונים לשוק מוגדר במיוחד כגון חילופי זוגות שפועלים במסגרת של מועדון חברים ולכן יכולים להרשות לעצמם לבקש ולקבל כסף תמורת השירות. אך אתרי התוכן, לעומת זאת (עד כמה שאפשר לקרוא לגלריות תמונות מסוג "עמוק ורטוב" תוכן), סובלים ממחסור אקוטי בהכנסות. עוד לא נמצא מפרסם גדול שאינו מעסקי המין שיסכים לספר על מרכולתו באתר סקס, עוד לא נמצא הישראלי שישלם על גלישה לאתר כזה ולא ירגיש פראייר.

"הישראלים הם קשקשנים ופוריטנים", קובל בן, 32, מנהל פיפ (www.peep.co.il), אתר הסקס הגדול ביותר במדינה הנמצא בבעלות חברת גוקום של איש העסקים רן אשתר והכולל, בין היתר, תמונות, סרטוני וידאו, סיפורים, חדר שיחות וספר אורחים. "ישראלים לא אוהבים לשלם על סקס. מספיק שמישהו אחד קונה סיסמה, וכולם כבר יקבלו אותה בחינם".

אבל האמת היא שבן הוא בין היחידים שאין להם מה להתלונן. לפי המדד של אלקסה, פיפ נמצא במקום ה-2,276 המכובד ברשימת האתרים הפופולריים בעולם, דבר המאפשר לו להציע את מחציתו למכירה תמורת כמיליון וחצי דולר.

כיום עומד המחזור החודשי של פיפ על 12 אלף דולר, בעיקר ממפרסמים מסוג חנויות סקס. אחרי ניכוי ההוצאות סופרים שם 8,000 דולר רווח, מעט מאוד יחסית לאתר סקס עם ממוצע של 110 אלף גולשים ביום, הרבה מאוד יחסית לשאר המתחרים מישראל.

"הכנסות עדיין אין לנו", מודה אופיר, 24, סטודנט שנה ראשונה למחשבים במרכז הבין תחומי בהרצליה, שהקים יחד עם חברו כפיר לפני כחודש וחצי את חברת אדל שלה שייך פורטל הסקס חפוז (www.hafuz.co.il). "האמת היא שבהתחלה חיפשנו איך לעשות כסף וישר חשבנו על האינטרנט. אחר כך חשבנו איך אפשר להרוויח כסף באינטרנט, וכך הגענו לאתרי סקס, שהם תמיד מקום ראשון בפופולריות ובמהירות ההצלחה שלהם. גילינו שבישראל יש ואקום אדיר בנושא, ולשם נכנסנו עם חפוז. עד היום היו לנו רק הוצאות, אבל אנחנו מקווים שבעתיד הכסף יגיע. כרגע אנחנו לא לחוצים על זה".

"קשה להרוויח מאתר סקס בישראל אלא אם אתה פונה למנויים או ממנף דרך האתר את העסקים שלך", אומר רונן, 35, מנהל שיווק בחברת היי-טק ובעל אתר סיפורים ארוטיים בשם סוכנות ארוטיקה (www.heberotic.co.il). "אם הייתי פותח בית זונות, למשל, הייתי מקים במקביל אתר סקס ייחודי עם סיפורים, כשאני מציין שאת כל הבחורות שמופיעות בסיפורים אפשר למצוא אצלי".

ניסיתם להשיג מפרסמים שאינם קשורים לעסקי המין?

בן: "השבוע יש לנו סוף-סוף באנר של הקניון הווירטואלי 522, ואנחנו מקווים שזו הסנונית הראשונה. פרסום באנר אצלנו עולה 700 דולר לחודש פלוס מע"מ או לחלופין 20 דולר פלוס מע"מ ל-1,000 חשיפות. עד היום מפרסמים שפנינו אליהם הגיבו בפחד. כולם חששו מהקישור לסקס. גם אנחנו קיבלנו כל מיני איומים, אי מיילים בסגנון של 'נסגור אתכם', 'אנחנו יודעים איפה למצוא אתכם'. אמרו לי שאחת ההודעות היתה ממשמרת הצניעות, אבל מה, לעזאזל, הם עשו באתר שלי?".

בן הוא לא שמו האמיתי של בן. כך גם שמותיהם של רוב המרואיינים לכתבה (פרט לאופיר ולרונן דורון מחברת אינפוקום). חלק ניכר מהם אף סירבו בעקשנות למסור את מספר הטלפון שלהם. להשיג אותם אפשר דרך משלוח הודעה באי מייל והמתנה מורטת עצבים ליד הטלפון. חלקם תולים את התעקשותם על אנונימיות בעובדת היותם אנשי משפחה ואבות למופת, אחרים מספרים שהם מעדיפים לא לגלות איך יגיבו במקום העבודה הקבוע שלהם. "אני איש רציני", אומר רונן. "בכלל, האנשים מאחורי אתרי הסקס בישראל הם אנשים מן היישוב. לא הייתי רוצה שעניין האתר יהפוך לאישיו גדול בסביבה שלי". כל התירוצים המשכנעים האלה, עם זאת, לא מונעים מאנשי הסקס הווירטואלי בארץ לבקר את הצביעות של מי שמפחד לפרסם אצלם או את הבחורות הישראליות הצנועות מדי, שיהיו מוכנות להצטלם בעירום רק אם חייהן מוטלים על הכף או לחלופין כמה אלפי דולרים.

"פרסמנו כמה פעמים שאנחנו מעוניינים בבחורים ובחורות ישראלים", מספר בן. "הגיעו המון בחורים שרצו להצטלם עם בחורות. להם הסברתי יפה שאני לא סרסור. הגיעו גם המון בחורות רוסיות אבל רק שלוש ישראליות, ומהן יש לי היום כ-108 תמונות. בשביל כ-100 תמונות אני לא אפתח גלריה. המעניין הוא שקיבלנו די הרבה פניות מבחורות בנות 16 והסברנו להן שנשמח לצלם אותן בעוד שנתיים".

כמה כסף קיבלו הבחורות שהצטלמו?

"הן לא קיבלו כסף, אלא הזמנה לסוף שבוע זוגי במלון".

ומה הסכום הגבוה ביותר שאתה מוכן להציע לישראליות?

"אני בכלל לא מוכן להציע כסף. למה לי? תמורת 200 דולר אני קונה 2,000 תמונות של בחורות מחו"ל. כל מי שתגיע להצטלם אצלנו תקבל סוף שבוע במלון, ואם היא תרצה מיני אתר משלה תחתנו נשמח לעזור לה. אני לא אצא מגדרי כדי שתהיה לי גלריה של ישראליות. אני יכול להביא בכלום כסף תמונות של בחורות עם מראה מזרחי ולקרוא להן יעל וסימה או לצלם בארצות הברית בחורות עם מדים ולהגיד שהן חיילות או סתם לקחת תמונה של בחורה ובפוטושופ להדביק לה את 'מעריב'. ויש בארץ אתרים שעושים את זה. לי יש מספיק תנועה באתר גם בלי ההונאה הזו".

נאשם מס' 2: ילדים משוגעים

בלי תמונות של בחורות ישראליות, ואם להתעלם מהעובדה שהתפריט הראשי מופיע בעברית, הרי שאתר סקס ישראלי נראה בדיוק כמו אתר מחו"ל, רק עם גרפיקה גרועה יותר. האמירה הציונית מוצאת את ביטויה בנישות של סיפורי סקס בעברית כי "הרבה יותר מהר לכתוב סיפור ארוטי בעברית מאשר לתרגם אחד", אומר רונן, שמציג באתר שלו כבר כמעט 2,000 סיפורים ארוטיים. "התחלתי עם האתר לפני כשנתיים כי הייתי נורא משועמם בחיים, כמו כל בן אדם נורמלי. פרסמתי כמה סיפורים, אנשים התחילו לשלוח לי ולאט-לאט האתר הפך פופולרי. בהתחלה שמתי תמונות ארוטיות בסיפורים, אחר כך זה הפריע לי כי לא עניין אותי להיות באינטראקציה עם ילדים מזילי ריר או עם סתם נודניקים. רוב הקוראים שלי היום, ויש לי 15 אלף קבועים, לא באים לאונן מול המסך".

באתר של רונן יש בין 30 ל-50 סיפורים חדשים בחודש, כאשר מנוע חיפוש מאפשר לבחור סיפורים של כותב מסוים. "הסיפורים שאני כותב הם רם אורנים כאלה", אומר רונן. "לוקח לי לכתוב סיפור אחד 45 דקות.

סיפור ארוטי צריך להיות מעניין, עם אקט מיני מרומז, מפורש או מפורש מאוד. לפי הסיפורים שאני מקבל מנשים, הפנטזיות שלהן הן בעיקר סביב השליטה. הן רוצות לפגוש אדם זר שיקשור להן את העיניים וישלוט בהן. לגברים יש פנטזיות של סאדו בסקאלות שונות, ועוד דבר שהפתיע אותי - רצון לראות את אשתך או את החברה שלך עם גבר אחר. לא ידעתי שזו פנטזיה ממוצעת. כבר אמרו לי שבתור בעל אתר סיפורים ארוטיים, אני מאוד נאיבי. העולם שלי בנוי מאחד על אחד, ללא אקטים חריגים".

יש סיפורים שלא תפרסם?

"אני מפרסם רק 20 אחוז מהסיפורים שמגיעים אלי. אני עורך אותם מן הקצה אל הקצה ופעמים רבות מחזיר לכותב כדי שישפר. אצלי לא יהיו סיפורים על קטינים וגם לא מין עם בעלי חיים, כי זה מגעיל אותי.

מישהי כתבה פעם על איך שהיא ניסתה לפתות את הכלב שלה, וזה היה ממש דוחה. גם סיפורים עם פיפי וקקי אני לא אוהב. למזלי, הסיפורים שקיבלתי בנושאים האלה היו כל כך עלובים, שלא הייתי צריך להתלבט".

מה עם סיפורי אונס?

"אלה לא הסיפורים החביבים עלי, אך הם מופיעים כאשר תמיד יש סייג - בסוף הבחורה נהנית ומגיעה לאורגזמה".

רונן לא נהנה לדבר על אתרי סקס ישראליים. כשהוא מתרצה, יש לו בעיקר דברים רעים לומר עליהם. "רוב האתרים הישראליים נראים כמו אתר אמריקני סתמי. אוסף תמונות מחו"ל, קצת סיפורים שגנבו ואולי תפריט בעברית. בקיצור, רמה ירודה. מדי פעם יש כמה חובבנים שמקימים אתרים וגונבים ממני סיפורים. זה נורא מרגיז אותי, כי אני מקפיד על מקוריות ובלעדיות. בהתחלה שקלתי לפנות לעורך דין, ואז גיליתי שפנייה מנומסת לבעל האתר לרוב מספיקה".

דומה כי אחד מאתרי החובבים שעליהם קובל רונן הוא נייטסטורי. את האתר הקימו לפני למעלה משנה שני חבר'ה בני 16 מחיפה ומראשון-לציון שמודים בהכנעה באשמה. "רצינו להקים אתר סקס והיינו צריכים להתחיל ממשהו", מתרץ קובי, אחד מהשניים, "אז חלק מהסיפורים כתבנו וחלק, איך נאמר את זה, השאלנו מאתרים אחרים. ביקשנו רשות מהכותבים, אבל בעלי האתרים התעצבנו כי הם רצו בלעדיות. היום אנחנו כבר לא צריכים לגנוב סיפורים. יש לנו למעלה מ-200 בלעדיים לנו".

לאור גילכם הצעיר יהיה זה נכון להניח שכל הסיפורים שאתם כתבתם הם פרי מוחכם הקודח?

"אה... כן".

נאשם מס' 3: כולם מכירים את כולם

בדומה לבני גילם, שאינם מצוידים בהון התחלתי ששווה הרבה יותר מארוחה במקדונלדס, נתקלו קובי וחברו לעסקי האינטרנט בבעיות ארציות כגון מחסור במזומנים בשביל כתובת קצרה וקליטה. על כן אל האתר שלהם, שנמצא בכתובת מסורבלת יותר מהמשפט הכי גרוע שתמצאו בסיפורי הסקס הישראליים, וזו תחרות קשה (users.surfree.net.il/nightstory/menu.html), מגיעים רק על פי שמועות מפה לאוזן וגם אז אם לא נשברים באמצע העתקת הכתובת.

המשפחה תומכת?

"השותף שלי חשש לספר להורים שלו, אבל בסוף הם קיבלו את זה בהבנה. גם ההורים שלי בסדר עם זה. אף פעם לא עשו לי שיחות על חסידות, וגם על הנושא הזה לא היה להם הרבה מה להגיד לי".

הם קוראים את הסיפורים?

"מה פתאום? הם לא נכנסים לאתר. אני מתייעץ עם אבא שלי לגבי העיצוב, אבל את התכנים הם לא מכירים".

איך אתה יודע שהם לא נכנסים לאתר?

"הם לא ממש יודעים איך להשתמש באינטרנט".

גם החברים של קובי יודעים על התחביב שלו. "רובם מגיבים בצורה יפה, למרות שהיום סיפרתי לשניים והם חשבו שאני חולה נפש. גם הידידות שלי יודעות. חלקן רצו לכתוב לנו סיפורים, אבל פחדו שדרכם נדע יותר מדי דברים עליהן".

נראה לך שהעיסוק באתר יכול לעזור עם בנות?

"דווקא לא. בנות מגיבות לעניין אחרת מבנים. הבנים אומרים: 'אחלה, מה הכתובת?', הבנות חושבות שזה חולני".

וכשהחברים מבקשים, קובי לא מהסס לתת להם את הכתובת, אם כי באתר שלו, כבכל שאר האתרים הישראליים, מופיעה בעמוד הראשון אזהרה שלפיה מי שנכנס מתחייב לכך שהוא בן למעלה מ-18. "מה אני אעשה?", קובל קובי בן ה-16, "אני רושם 18 כי זה מה שהחוק קובע. באופן אישי אני חושב שההגבלה הזו מפגרת. הרי ידוע שרוב הגולשים באתרי סקס הם ילדים, אז למה להיתמם? לא נראה לי שילד שיקרא סיפור מקטגוריית 'מין בכפייה' שמופיעה אצלנו יהפוך לאנס סדרתי".

קובי צודק כנראה בהערכותיו לגבי גיל הגולשים, עוד דבר שמקשה על היכולת לעשות כסף מאתרי סקס. מדובר אולי בקהל שמוכן לשלם אבל אין לו במה. הנתונים של פיפ מצביעים על כך שבשלוש אחר הצהריים נרשם אחד משיאי הגלישה, "ולמרות שאנחנו מציינים שהכניסה לאתר מותרת מגיל 18", אומר בן, "די ברור שזו השעה שבה הילדים גולשים באתרי סקס, לפני שההורים חוזרים הביתה".

בחפוז לא מסתפקים בהגבלה של גיל 18 ומעלה, אלא גם העלו את הרף לגיל 21 מינימום, ולטענתם זה לא נעשה מאי ידיעת החוק המדויק. "אנחנו כנראה אנשים יותר מוסריים מאחרים", אומר אופיר. "יש לי אחות קטנה, ואם זה יהיה תלוי בי, הילד שלי לא ייכנס לאתרי סקס. אנחנו משתדלים לא להיות ידידותיים לילדים. כשאתה נכנס לחפוז לא קופצת עליך מיד תמונה של אשה עירומה".

בחפוז יש קישורים לגלריות תמונות מתחומים שונים, ביקורת סרטים כחולים ("ידידה שלי, רונית, עושה את זה"), ביקורת מוצרי סקס ("אנחנו קוראים מידע באינטרנט ומבקשים מחנות סקס תמונה של המוצר") וכתבות. הכתבה שפורסמה שם לאחרונה על האקסטזי לוותה אף היא באזהרה כי אין מדובר בנתונים אמיתיים או מהימנים וכי הכתוב מבוסס על דעתם של הכותבים, חבריהם ומקורות מפוקפקים אחרים.

פחדנים.

אופיר: "זו לא פרנויה. זה החוק היבש".

וכך, בשעה שאתרי הסקס בארצות הברית מתחרים על קהל באמצעות פורנוגרפיה קיצונית יותר ויותר, האתרים הישראליים ממשיכים לשמור על צביון סטרילי ולדבר, כן, כן, אידאולוגיה. "בארצות הברית יכולת האכיפה כנגד תכנים לא חוקיים היא הרבה יותר קטנה מבארץ", אומר אופיר, "ולכן יש הרבה מדינות שמספקות תמונות של סנאף או פדופיליה. אני לא חושב שישראלי שפותח אתר סקס יכול להרשות לעצמו דבר כזה. המנטליות כאן שונה. זה כמו להכניס את הדברים האלה לתוך המשפחה. אני לא אשים תמונה של אונס לא רק בגלל שזה לא חוקי אלא גם כי אני חושב שזה יכול לחזור אלי יום אחד".

בן: "אנחנו מקבלים בחדר האורחים שלנו בקשות לתמונות של ילדות, אבל אני לא בעניין של לשבת בכלא, ואני גם נגד זה. צצים לפעמים אתרים ישראליים שמציגים פדופיליה. אנחנו משתדלים ובדרך כלל מצליחים להפיל אותם. אם זה היה תלוי בי הייתי גם שובר להם את הידיים והרגליים. אין לי בעיה עם דברים שהם כמעט לא חוקיים, אבל מה שהוא לא חוקי אני לא עושה. והציעו לנו המון דברים. לשים מצלמות נסתרות בשירותים למשל. אבל אנחנו חברת היי-טק, לא קרימינלים".

מרגישים תחרות בין האתרים?

בן: "כמו בכל תחום בארץ גם כאן אוכלים אחד את השני. אותי הרגו כבר ארבע פעמים מאיידס".

וכשתתעצם התחרות, אין סיכוי שהאידאולוגיה תתגמש קצת לטובת רצון למשוך קהל?

אופיר: "אני לא חושב שיקרה בישראל מצב כמו בארצות הברית. כאן כולם בעסק הזה מכירים את כולם, זה לא קרטל או מחתרת שפועלים במקום סודי. ברגע שירצו לעצור מישהו לא תהיה בעיה לעלות עליו.

בכלל, אני בעד שיוקם בישראל גוף שיצנזר תכנים לא חוקיים של סקס באינטרנט".

נאשם מס' 4: תורשה

גם אם אין תמונות של ילדים, קשה להתחמק מן התחושה שהרמה שמציעים אתרי הסקס היא פעמים רבות של ילדים, שלא לומר של ילדים מאותגרים שכלית. וכך בפינת הבדיחות באתר www.sexing.com, שאליו אתם מופנים בדף הראשי של איי.או.אל, תמצאו את הבדיחה המופיעה למעלה (שלוש הנקודות ושגיאות הכתיב במקור).

באותה פינת בדיחות מעניין לגלות שבחור המכנה את עצמו "מלך העולם" החליט לשרבב בין בדיחת סקס גרועה אחת לשנייה גם כמה בדיחות שואה. פרט להודעה מתקוממת אחת ("הבדיחות שלכם שוות לתחת") דומה שאף אחד לא מתרגש.

"אפשר לומר שרוב אתרי הסקס הישראליים פונים לאוכלוסייה נמוכה", אומר זוהר, 35, מנהל ועורך תכנים בחמישה פורטלים ואתרי סקס שונים (ביניהם www.hotstory.co.il ;www.sexonet.com;

www.peepshow.co.il). "כמעט ואין תכנים ישראליים באתרים המקומיים, אז למה שמישהו יעדיף להיכנס לאתר כזה במקום לדבר האמיתי מחו"ל? האתרים הישראליים קוסמים בעיקר לילדים או למבוגרים שאינם שולטים באנגלית, כלומר לאוכלוסייה פחות משוכללת".

אופיר מחפוז אינו מסכים. "האתרים בחו"ל פעמים רבות דורשים כסף ומציפים אותך בפרסומות על פרסומות. בתור גולש פשוט זה ממש מעצבן. אני לא חושב שמי שנכנס לאתרים ישראליים בהכרח לא יודע אנגלית. לי יש אנגלית מעולה, פטור בפסיכומטרי, ועדיין אני אעדיף לקרוא ביקורת סרט כחול בעברית ולא באנגלית".

אבל לפעמים יהיה לקורא הישראלי לא פחות קל לקרוא באתר סקס טקסט בעברית, שסביר שיהיה רצוף מהמורות כגון שגיאות כתיב וניסוח לקוי. לבן יש תירוץ גנטי. "אני יודע שיש בסיפורים שלנו שגיאות כתיב", הוא אומר. "אני מקבל איזה ארבעה אי מיילים ביום על זה. אני מודה באשמה, זה פשוט כי אני דיסלקט. כיום הבנות שעובדות אצלנו עוברות על הסיפורים, ויהיו פחות שגיאות".

אתה רוצה שאני אגיד לך איזה שגיאות מצאתי כדי שתוכלו לתקן?

"לא. אני לא חושב שאנשים יכולים להתלונן על השגיאות יותר מדי כי כל האתר בחינם, כך שאני יכול לעשות מה שבא לי. אני מספר אחת, אין לי תחרות, ולכן גם אין הרבה מוטיבציה לשפר את הדברים האלה.

ברגע שתהיה לי תחרות רצינית זה ישתנה".

וסביר כי עם הזמן התחרות אכן תגבר. אתרי סקס ישראליים חדשים נפתחים מדי יום, אתרים קיימים מוסיפים את התכנים האלה כדי למשוך קהל. כך גם הפורטל ההומו-לסבי המצליח www.gayway.co.il הולך להוסיף בעוד כשבוע גלריה של כ-1,000 תמונות עירום, "כאשר 85 אחוז מהמצולמים יהיו באמת גייז", מבטיח רונן דורון, 29, יזם ומנכ"ל אינפוקום, בעלת הפורטל. "כיום אין אתרי סקס ישראליים ברמה לגייז. יש כמה גלריות בתוך אתרי סקס שהן די בסדר, בואי נאמר שלא מצאתי שם גברים שמנים עם כרס, אבל זה לא מספיק".

יש הבדל בין דפוסי הגלישה של גייז לסטרייטים באתרי סקס?

"בוודאי. הקהילה ההומו-לסבית גולשת ב-65 אחוז יותר מהסטרייטים משום שרוב הקהילה בארון, וזאת הדרך הכי טובה להכיר אנשים ועדיין להישאר אנונימי. בגלל זה גם חשוב לנו במיוחד לספק שירות בחינם, ואני מקווה שזה תמיד יישאר כך".

השאיפות של רונן דורון די חריגות בשוק. כולם מקווים שיפרסמו אצלם או שיקנו אותם ובינתיים מזיעים על כל מיני פיצ'רים שיכניסו לא רק גולשים כי אם גם כסף. בפיפ, למשל, עובדים כרגע על "שבע דקות בגן עדן", משחק שבמסגרתו תמורת סכום צנוע תוכלו לפקוד במשך שבע דקות על בחורה או בחור שתראו בחי על מסך המחשב לעשות כל מה שאתם רוצים.

אבל היוזמה הכי מעניינת של פיפ קשורה דווקא בשירות שיינתן בחינם: אתר סקס בערבית. "כבר יש לנו 250 תצלומים של בחורות ערביות נוצריות", מעדכן בן, "וזה יהיה להיט ענק". כנאמר, מזרח תיכון חדש. ן« קרינה שטוטלנד « סקס והמדינה הקטנה « אתרי מין בעברית זה לא שוס גדול: גונבים תמונות מאתרים בחו"ל, מפרסמים כמה סיפורים בשגיאות כתיב ומוסיפים בדיחה על גדלים. קרינה שטוטלנד פשפשה במצאי ונפגשה עם מנכ"לי האתרים (כולל ילד בן 16 נטול כל ניסיון מיני), שמלאים בטרוניות דווקא על הגולש הישראלי אשר אינו שש לשלם. סקס וירטואלי - הסיפור האמיתי