לא רק נוקיה

בשקט בשקט, נרקמות לאחרונה שותפויות עסקיות והשקעות הדדיות בין חברות היי-טק ישראליות ופיניות. מסתבר שבפינלנד, המוכרת בעולם בשמה הבלתי רשמי, מדינת הנוקיה, התעורר לאחרונה עניין בהיי-טק הישראלי. ולהיפך.

נתוני התמ"ס משנת 1999 עוד לא משקפים את ההתעוררות הזו, אבל חושפים את הפוטנציאל: היצוא מישראל לפינלנד עמד בשנת 1999 על 46 מיליון דולר. היצוא מפינלנד לישראל עמד על 274.5 מיליון דולר. %48 מהיצוא הפיני הוא של טכנולוגיה (הכוללת גם מוצרים בתחום הרפואה, אלקטרו-מכניקה ואלקטרוניקה), ורק %41 מהיצוא היה של תוצרת "הכלכלה הישנה" - נייר, עץ ודומיהם.

למרות הפערים העצומים בין פינלנד לישראל, כמעט בכל תחומי החברה והרווחה, מסתבר שבתחום ההיי-טק הפערים האלה ניתנים לגישור. חברות ישראליות וקרנות הון סיכון פיניות מגלות עניין הדדי אלו באלו. בקרב שני הצדדים, מובעת התחושה שבקרוב יבשילו הגישושים לשותפויות עסקיות והשקעות הדדיות.

בפינלנד יש כ-6,500 חברות היי-טק, 3,000 מהן מתמחות באינטרנט וב-IT, ו-1,500 הן חברות סטרט-אפ, בעיקר מסביב לחברות הענק. ביניהן ניתן למנות את stonesoft ,ssh ,Io-Box ו-F-secure.

עד היום, שמענו על החברות הישראליות צ'ק פוינט, ח.מר ו-Mind, שחתמו על הסכמי שיתוף פעולה עם חברות פיניות. סונרה (Sonera), ה"בזק" של פינלנד, השקיעה בחודש דצמבר 1999 שבעה מיליון דולר בקרן ההון סיכון מגנום. טפטוף.

לפני שבועיים ביקר רן כהן, שר המסחר והתעשייה, בפינלנד. אל השר הצטרפו נציגים מ-15 חברות ישראליות בולטות, בהן גיאו אינטראקטיב, ויקון, רד, קומברס, ECI, בריזקום ופסקול. נציגי החברות נפגשו עם נציגי חברות פיניות בעלות עניין משותף, ביניהן - איך לא - נוקיה וסונרה. מטרת הביקור הייתה כפולה: בחינת שיתוף פעולה רשמי בין המדינות, ועידוד החברות הפרטיות ביצירת קשרים עסקיים עם חברות פיניות.

רוברט אונטרמן, הנספח המסחרי בשגרירות פינלנד בישראל, היה ממארגני המשלחת מהצד הפיני, אך היוזמה הראשונית הייתה ישראלית. "עד היום, רק 250 חברות פיניות, בתחומים מגוונים, עושות עסקים בישראל, חברות מהתחום הרפואי, המיכון, האלקטרוניקה", הוא מפרט, "אפשר להגיד, שהיקף הסחר של שתי המדינות קטן. בהיי-טק, המצב משתנה. בחברות הפיניות מחפשים את החברות הישראליות שיכולות להוות עבורן קרש קפיצה לארה"ב. לעומת ישראל, החברות הפיניות מגיעות לאט יותר לארה"ב. זה קשור לתרבות העסקית השמרנית יותר".

במילים אחרות, חברות סטרט-אפ פיניות, שלא כמו בישראל, לא מונחות IPO ואקזיטים.

"גלובס": מה מגרה את הסקרנות של הפינים?

אונטרמן: "הקשר לארה"ב. לא רק עבור חברות, אלא גם עבור תעשיית הון הסיכון. הפינים פחות מקושרים לוול-סטריט מהישראלים, בעיקר כי החברות הפיניות לא רצות לארה"ב ומעדיפות להנפיק בבורסה של הלסינקי לפני שהם מגיעות לנאסד"ק, תעשיית ההון סיכון הפינית היא בעלת אופי מקומי יותר. לאחרונה, חברות וקרנות פיניות מגלות עניין בשוק האמריקני, והן מאמינות שאפשר לעשות את זה דרך ישראל".

ומה יש לישראל לחפש בפינלנד הקרה?

"חברות ישראליות מכירות בכך שבפינלנד יש טכנולוגיות חדשניות, ותעשיית היי-טק חזקה. אני לא יכול לנקוב בשמות, אבל אני יכול לספר על גילויי עניין של קרנות הון סיכון ישראליות בחברות פיניות. למשל, בימים האלה חברת השקעות ישראלית ידועה בוחנת מספר אופציות להשקעות בחברות פיניות. אני יודע שהמגעים הממוקדים כבר החלו.

"בנוסף, אני יודע על שתי קרנות הון סיכון פיניות שמנהלות מגעים עם שלוש קרנות הון סיכון ישראליות, במטרה להשקיע בחברות ישראליות. בהחלט יש עניין בחתימת שותפויות, הסכמי גישה לטכנולוגיה או השקעות".

על פי אונטרמן, עבור רבים בישראל, ההיי-טק הפיני זה בעיקר נוקיה או סונרה. "וזה לא ככה", הוא מסביר, "יש בפינלנד הרבה חברות מתחומים מגוונים. החברות והקרנות בישראל מכירות בזה. הפעם, המשלחת הישראלית הייתה של חברות היי-טק מסחריות. העניין ההדדי בתחום ההון סיכון מתנהל כרגע ללא מטריה רשמית, אלא בקשרים ישירים בין הישראלים לפינים".

אבל גם בלי הטרמפ שרן כהן סידר לנציגי החברות הישראליות לפינלנד, הם מגיעים לשם באופן עצמאי. "בהחלט אפשר לראות תנועה ערה של אנשי היי-טק ישראלים שמגיעים לפינלנד", מעיד אונטרמן.

אז חוץ מהצהרות חגיגיות, עוד לא קורה כלום?

"היו פרסומים לא מדוייקים על הקמת מרכז מו"פ של חברת נוקיה בישראל. זה כמובן עוד לא קורה. קשה לנבא מה יהיו התוצאות. אני בספק אם תוקם קרן הון משותפת, כי הממשלה הפינית לא נוהגת להתערב בכוחות השוק. המודל של תמיכה במיזמים אד הוק, נראה לי מתאים יותר. כרגע הכל נמצא במצב של דיונים בגישוש של מנגנונים".

אונטרמן מספר כי אורנה ברי, המדענית הראשית היוצאת, הייתה זו שדחפה לחימום הגיזרה. "בתמ"ס יודעים מה קורה בפינלנד", הוא אומר, "ולא רק על נוקיה, שאמנם אחראית ל-%20 מהיצוא הפיני. מסביב לנוקיה ולסונרה התפתחו מאות חברות שעוסקות בפיתוח. ברי התלהבה מהמבנה של המו"פ הפיני, מרשת הפארקים הטכנולוגיים וממודל התמיכה הממשלתית בהיי-טק, שעומד על %31 מהתמ"ג. צריך לזכור, שבפינלנד התחום הסלולרי הוא תחום מוביל, אבל גם שאחת מתוך עשר חברות ביוטכנולוגיה אירופית היא פינית".

מירב שטאוב, ראש הדסק האירופי במשרד התמ"ס, השתתפה במשלחת הישראלית ותהיה מעורבת בהמשך המגעים הרשמיים בין המדינות.

למה, בעצם, החברות היו צריכות את המטרייה של ביקור השר?

שטאוב: "בפינלנד אין מודעות גדולה לישראל. ביקור רשמי מספק לחברות את ההזדמנות לקבל חשיפה. נציגי החברות הישראליות נפגשו עם נציגי שש חברות פיניות. אנחנו מתכננים לקיים בעוד חודש פגישת מעקב, כדי לראות אם אנחנו יכולים להמשיך ולעזור. בעבר, היו חברות שהצליחו לקשור קשרים באופן עצמאי, אחרים ניסו ולא הצליחו. רד ו-ECI במגעים עם אחת החטיבות בנוקיה. גם חברות קטנות יותר, כמו פסקול או ויקון, כבר מנהלות מגעים ראשונים".« בתיה פלדמן « לא רק נוקיה « הקשרים הנרקמים עם ההיי-טק ושוק ההון הפיניים, שקיבלו דחיפת מרץ בתחילת החודש, עם ביקורו של רן כהן בפינלנד, יכולים להיות מעניינים במיוחד לאור המתרחש בשווקי ההון האמריקנים