חלפו למעלה משלושים שנה מיום חקיקת חוק ניירות ערך (1968) אשר קבע את החובה לפרסם תשקיף בכל מקרה בו מציע אדם "ניירות ערך" לציבור (כהגדרתו הרחבה) עד למועד בו החליטה הכנסת בתחילת חודש אפריל לצמצם את התחולה הרחבה של החוק, אשר פרשנותו הדווקנית הביאה לידי אבסורד ומנעה מחברות רבות מלבצע פעולות לגיטימיות הקשורות בשינויים חשובים בחיי החברה.
הפרשנות הצרה של האיסור, הגורר אחריו שלוש שנות מאסר וקנס פי ארבעה מן הקנס הקבוע בחוק העונשין, בתקופת פריחת תעשיות ההיי-טק כאשר החברות מבקשות לשתף את העובדים במניות החברה ונאלצות להימנע מכך עקב דרישות החוק, הביאה לכך כי חברות אלה העדיפו להירשם מחוץ לישראל, ובעיקר בארה"ב, ובכך להימנע מהאיסור להציע לציבור העובדים מניות ללא תשקיף. אבסורד משמעותי אחר קשור למכירת מניות על ידי כונסי נכסים, מנהלי עיזבון וכדומה, אשר נאלצים למכור מניות שקיבלו לידם, כאשר הצעה זו בדרך של מכרז לציבור אסורה על פי דין. אמנם, כבר לפני 12 שנה הוספה לחוק הוראה המאפשרת לרשות ניירות ערך לפטור מקרים כאלה מתחולת חובת פרסום תשקיף "הכול בתנאים שקבע שר האוצר בתקנות לפי הצעת הרשות". אבל, קשה להאמין, חלפו למעלה מ-12 שנים מהתיקון לחוק, התקנות לא הותקנו ולכן לא ניתן ליתן פטור.
עתה, נעשה תיקון משמעותי ומורכב להוראה זו והכנסת החליפה את סעיף 15 לחוק ניירות ערך בשורה ארוכה של הוראות אשר חלקן קובע מה הן הפעולות שלא תחשבנה בגדר הצעה לציבור (סעיף 15א) וחלקן הן ההוראות בדבר העדר תחולה (סעיף 15ב). חשוב לזכור כי האיסור אינו מתייחס למספר הרוכשים, אלא למספר ניצעים, גם אם לא רכשו את ניירות הערך.
מהי הצעת ניירות ערך לציבור?
החוק מנסח מחדש את האיסור בקבעו (סעיף 15) כי "לא יעשה אדם הצעה לציבור אלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו". גם המונח "הצעה לציבור" נוסח מחדש והוא כולל:
א. פעולה המיועדת להניע ציבור לרכוש ניירות ערך.
ב. רישום ניירות ערך למסחר בבורסה, דהיינו עצם הרישום יחשב כהצעה לציבור.
ג. פניה לציבור להציע הצעות לרכישת ניירות ערך. דהיינו גם כאשר מדובר בהזמנה להציע הצעות.
התיקון השאיר את ההגדרה הרחבה והסוחפת של "נייר ערך" כך שהוא כולל, לדעתנו, תעודות שי, כרטיסיות אוטובוס וכו'. אולם קובע התייחסות חדשה לגבי ניירות ערך המונפקים על ידי הממשלה, כאשר הם הוצאו מהגדרת ניירות ערך, כאשר הם אינם מקנים זכות השתתפות או חברות בתאגיד ואינם ניתנים להמרה או למימוש בניירות ערך המקנים זכות כאמור, או כאשר הם מונפקים לפי חיקוק מיוחד.
התיקון אף אינו מנסה להגדיר את המונח "ציבור" שהוא למעשה בסיס הפיקוח. העדר הגדרה יוצר בעיה קשה למקבלי ההחלטות בחברה, החוששים לעשות פעולה אשר עלולה להיחשב כעבירה פלילית חמורה ואין בידם קנה מידה לאמוד בו אימתי תחשב הצעה כפניה אל "ציבור". רשות ניירות ערך קבעה בשנים האחרונות "כלל אצבע" כי עד 35 איש לא תחשב הפעולה כפניה לציבור. לכלל זה אין אחיזה בחוק והוא נעשה מטעמי נוחות אך נעדר בסיס משפטי. מטיוטת התקנות בנושא זה כפי שמתגבשת לאחרונה, נראה כי הרשות תאמץ מבחן זה בתקנות ניירות ערך.
החוק, בקובעו את הפטורים, מבחין בין פעולות שלא תחשבנה כהצעה לציבור (סעיף 15א) לבין סייגים לתחולה (סעיף 15ב). הבחנה זו הינה מלאכותית. בהמשך נבחן את קבוצת הפטורים, לפי המבחן האמור של החוק.
פעולות שלא תחשבנה כהצעה לציבור א. הצעה למספר מוגבל של ניצעים.
הצעה לקבוצת משקיעים שמספרם ייקבע בתקנות לא תחשב כהצעה לציבור. המבחן ייקבע לפי חכמות שהוצעה במהלך 12 החודשים שקדמו לאותה הצעה. לצורך כך מבחין החוק בין משקיעים אשר רכשו מניות וניירות ערך המירים למניות ומשקיעים אשר רכשו ניירות ערך אחרים. הבחנה זו הינה חסרת היגיון שכן אם מספרם של הניצעים הוא הקובע לצורך ההגנה על ידי פרסום תשקיף, הרי אין הבדל בין ההגנה על בעלי מניות או בעלי אג"ח.
ב. הקצאת מניות הטבה.
מניות הטבה הן מניות שחברה מקצה ללא תמורה לכל המחזיקים בניירות הערך של החברה, הזכאים למניות הטבה, לפי יחס החזקותיהם בניירות הערך במועד אשר קבעה החברה. מועד זה יהיה מאוחר מיום מתן ההודעה על ההחלטה להקצות את המניות.
הגדרה זו של מניות הטבה שונה מהגדרת מניות הטבה בחוק החברות ונלקחה מסעיף 43 לחוק ניירות ערך. בחוק החברות אין דרישה שהמניות תוקצינה לכל המחזיקים וכן אין דרישה לשמירת היחס. אין כל סיבה להרחיב את הדרישה בחוק ניירות ערך לעומת הקבוע בחוק החברות.
תנאי לשחרור מחובת התשקיף הוא שההקצאה לא תהא בה ברירה לזכאים. תנאי זה נלקח אף הוא מסעיף 43 לחוק ניירות ערך. יש להניח שב"העדר ברירה" הכוונה בין דיבידנד במזומן לבין קבלת מניות הטבה. הדרישה להעדר ברירה מקורה ברעיון שבעל המניות צריך במקרה כזה לקבל החלטה ולפיכך יש לפרסם תשקיף. ברירה שכזו כמעט ולא נעשית. המקרה היחיד שבו ניתן להעלות על הדעת אפשרות כזו הינו המקרה של בעלי מניות, המעדיפים משיקולי מס שלא לקבל דיבידנד במזומנים. מהי ההצדקה לחייב חברה בתשקיף במקרה כזה?
ג. הקצאת ניירות ערך בעקבות תובענה ייצוגית.
חלקן הגדול של התובענות הייצוגיות מסתיים בפשרה המקבלת תוקף של פסק דין, בחלק מהמקרים הפיצוי הינו הקצאה נוספת של ניירות ערך לבעלי המניות או לחלקם. בעבר ארעו תקלות של העדר אפשרות לבצע את פסקי הדין בהעדר תשקיף. לדעתנו, ספק אם החוק מחייב במקרה כזה תשקיף, בהעדר "החלטת השקעה" מצד בעל המניות. מחלוקת זו נפתרה עתה בקביעה, כי לא יראו בפעולה של הקצאה או העברה של ניירות ערך במקרה כזה כהצעה לציבור.
תנאי לכך הוא כי ניתנה הזדמנות לרשות ניירות ערך להתייצב בהליך המשפטי ולהשמיע את עמדתה לעניין הצורך בתשקיף.
ד. החלטה בפשרה - הסדר מיזוג.
הקצאת ניירות ערך או העברה על פי הליך לפי סעיף 350 לחוק החברות לא תחשב כהצעה לציבור. סעיף זה עניינו בפשרה או הסדר בין החברה לבין נושיה או בעלי מניותיה.
הוא הדין לגבי הקצאה הנעשית מכוח סעיף 351 לחוק החברות. סעיף זה עניינו שינוי מבנה ומיזוג של חברות.
תנאי הוא כי הפעולות הנ"ל תיעשניה מכוח צו ביהמ"ש וכי תינתן הזדמנות לרשות ניירות ערך להופיע במהלך המשפט ולהשמיע את עמדתה בדבר הצורך בפרסום תשקיף.
ה. פרסום על כוונה למכור ניירות ערך לקבוצה מוגבלת.
טעות נפוצה הינה פרסום מודעה על הכוונה למכור ניירות ערך, בדרך מכרז או בדרך אחרת, כאשר המפרסם אינו מודע לכך שהפרסום עלול להיחשב כהצעה לציבור. זאת, אף כי רשות ניירות ערך התעלמה מפרסומים אלה בעבר, ובעיקר כאשר מדינת ישראל הציעה לציבור בתהליך הפרטה, מניות המוחזקות על ידה בחברות שונות.
החוק קובע עתה כי לא יראו בפעולת הצעה כזו כהצעה הכפופה לחוק ניירות ערך אם בפרסום נאמר כי הכוונה למכור למציעים שמספרם אינו עולה על המספר שיקבעו התקנות, אשר ייבחרו בהליך שיקבע המפרסם.
ו. פרסום על כוונה למכור למשקיעים מתוחכמים.
פרסום כאמור לעיל לקבוצת משקיעים לא ייחשב כפרסום לציבור במקרה של:
(1) תאגיד אשר נמנה עם סוג של משקיעים (המפורטים בתוספת) הכולל קרן להשקעות משותפות בנאמנות, קופת גמל, מבטח, תאגיד בנקאי, מנהל תיקים, יועץ השקעות, חבר בורסה הרוכש עבור עצמו, חתם, קרן הון סיכון ותאגיד שעיסוקו העיקרי בתחום שוק ההון.
(2) תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל, בתנאי שהרשות סבורה כי בידי התאגיד היכולת לקבל את המידע הדרוש לו לשם קבלת החלטת השקעה, ואשר היה נכלל בתשקיף אילו פורסם.
(3) בעל שליטה, מנכ"ל או דירקטור בתאגיד שניירות ערך שלו מוצעים, או של תאגיד בשליטת התאגיד שניירות ערך שלו מוצעים.
ז. מו"מ עם חתמים.
ניהול מו"מ בין החברה לבין חתמים להצעה מתוכננת הינו דבר מקובל. המחוקק החליט לכסות גם תחום זה בקבעו כי מו"מ אמור אינו בגדר הצעה לציבור, אם בגורם עמו מנהלים מו"מ, מתקיימים תנאי הכשירות לשמש כחתם על פי תקנות החיתום.
ח. מו"מ עם חתמים.
ניהול מו"מ בין חתמים, העומדים בתנאי הכשירות לחתמים והשוקלים נטילת התחייבות לשמש כחתמים, אף הוא לא יחשב כהצעה לציבור.
ט. הסברים באסיפת עובדי התאגיד מתן הסברים לעובדים באסיפה של עובדי החברה, או של עובדי תאגיד נשלט או תאגיד שולט, בקשר לפרטי הצעת ניירות ערך של התאגיד לעובדים כאמור.
במקרה של תאגיד מדווח (דהיינו תאגיד שניירות ערך שלו הוצעו לציבור על פי תשקיף), תנאי הוא שלא יינתן מידע אודות התאגיד אשר לא פורסם עד מועד האסיפה של העובדים בתשקיף של התאגיד או בדוח שהוגש על פי הוראות חוק ניירות ערך.
באסיפה כאמור חייב להירשם פרוטוקול אשר יועמד לרשות העובדים. שלב ההסברים מהווה כנראה הליך פתיחת להצעת ניירות ערך לעובדים שתבוא בעקבותיו (ראו פסקאות 4א ו-4ב להלן). חשוב לזכור, כי החוק יוצר עבירה חדשה לגבי סוגיה זו בקבעו עונש של 3 שנות מאסר לאדם שגרם לכך כי במידע שנמסר באסיפה כאמור יהיה פרט מטעה, כדי להטעות עובד סביר.
י. הצעה למשקיעים מתוחכמים.
הצעה נוספת שלא יראו בה כהצעה לציבור היא הצעה לקבוצות המשקיעים המפורטות בפסקה 3ו לעיל (פרסום בדבר כוונה למכור ניירות ערך). כאמור, בקבוצה זו נכללים תאגידים המפורטים בתוספת לחוק, והם קרן להשקעות משותפות בנאמנות או חברה לניהול קרן; קופת גמל או חברה לניהול קופת גמל; תאגיד בנקאי; מנהל תיקים הרוכש עבור עצמו או עבור משקיעים מתוחכמים אחרים; יועץ השקעות; חבר בורסה הרוכש עבור עצמו ועבור לקוחות מתוחכמים;; חתם; קרן הון סיכון ותאגיד שעיסוקו העיקרי בתחום שוק ההון הנמצא בבעלות מלאה של משקיעים מתוחכמים.
פסקאות יא ו-יב להלן מתארות קבוצות משקיעים נוספות שהצעה להן לא תיראה כהצעה לציבור. קבוצות משקיעים אלה לא יובאו בחשבון לצורך מניין המשקיעים, שמעליו תיחשב ההצעה כהצעה לציבור ויחולו עליה הוראות החוק.
יא. הצעה לתאגיד שהתאגד מחוץ לישראל.
הצעה לתאגיד שהתאגד מחוץ לישראל, כאשר סברה הרשות כי בידי התאגיד היכולת לקבל את המידע הדרוש לו לשם קבלת החלטה להשקיע בניירות ערך, כאשר מידע זה היה נכלל בתשקיף, אילו פורסם.
הרציונלה אינה ברורה די צרכה. נראה כי הרשות צריכה לבדוק את המידע ולקבוע האם הוא בר השוואה למידע שהיה נכלל בתשקיף.
יב. הצעה לבעל שליטה, מנכ"ל, דירקטור.
הצעה לבעל שליטה בתאגיד, דהיינו לגורם שבידו היכולת לכוון את פעילות התאגיד, למנכ"ל או דירקטור בתאגיד שניירות ערך שלו מוצעים, או לתאגיד שבשליטת התאגיד שניירות ערך של מוצעים.
שחרור מחובת פרסום תשקיף א. הצעה לעובדים בתאגיד מדווח.
תאגיד שהנפיק על פי תשקיף חייב בדיווח על פי חוק ניירות ערך ("תאגיד מדווח"). החוק פוטר מחובת תשקיף תאגיד כאמור המציע ניירות ערך לעובדיו לרבות לעובדי תאגיד שבשליטתו, הנעשית במסגרת תגמול עובדים.
במקרה זה דורש החוק פרסום מתאר שיכלול פרטים בדבר ההצעה ובדבר ניירות הערך המוצעים, על פי פירוט שייקבע בתקנות. התקנות תקבענה גם את מבנה המתאר, צורתו ודרכי מסירתו לעובדים. כמו כן, קיימת חובה להפנות לדוח התקופתי האחרון, לדוחות כספיים ביניים ולדוחות המיידיים שהוגשו אחריו.
דין המתאר האמור כדין דיווח לפי סעיף 36 לחוק ניירות ערך. מכאן שהרשות רשאית להתערב בניסוחו ולדרוש בו שינויים, תוספות וכו'.
ב. הצעה לעובדים בגובה סכום מוגבל.
הצעה של ניירות ערך של תאגיד אשר ניירות הערך שלו אינם רשומים למסחר בישראל או בחו"ל, לעובדיו או לעובדי תאגיד שבשליטתו, וזאת במסגרת תכנית גמול לעובדים, אינה חייבת בפרסום תשקיף. התנאי לכך הוא, שהתמורה בהצעה והשיעור מההון המונפק והנפרע של התאגיד אשר יוקצה לעובדים על פי ההצעה, יחד עם אלה שהתקבלו והוקצו כאמור במהלך השנה שקדמה להצעה, אינם עולים על הסכום והשיעור שנקבעו בתקנות. במקרה כזה יש למסור העתק של התוכנית לכל עובד הזכאי לניירות הערך המוצעים.
ג. הצעה לעובדים על ידי המדינה אגב הפרטה.
הצעה של ניירות ערך של תאגיד מדווח (דהיינו שניירות ערך שלו הונפקו על פי תשקיף) לרבות ניירות ערך הניתנים להמרה לניירות ערך של תאגיד כאמור, על ידי המדינה לעובדי התאגיד, לרבות עובדים בתאגיד שבשליטתו, כאשר ההצעה נעשית אגב הפרטה, אינה חייבת בתשקיף. יש לעשות הצעה זו באמצעות מתאר.
במקרה של הצעת ניירות ערך כאמור של תאגיד שאינו תאגיד מדווח לרבות לעובדים שבשליטתו וזאת בידי המדינה אגב הפרטה, שלא על פי תשקיף, אין חובת פרסום תשקיף. תנאי לכך הוא כי התמורה בהצעה והשיעור מהון המונפק והנפרע של התאגיד ביחד עם אלה שהתקבלו במהלך השנה האחרונה אינם עולים על הסכום והשיעור שנקבעו בתקנות. ד. הצעה תוך כדי המסחר בבורסה.
הצעה של ניירות ערך תוך כדי המסחר בבורסה עשויה היתה להיחשב כהצעה לציבור, שכן האיסור להציע ניירות ערך ללא תשקיף כולל בתוכו גם הצעה של ניירות ערך סחירים שהונפקו בעבר. החוק פוטר הצעה כזו מחובת תשקיף אם נעשתה תוך כדי המסחר בניירות ערך הרשומים למסחר.
בצד הפטור קובע החוק מגבלות על תקופת המכירה של ניירות ערך שהוקצו למציעה על ידי החברה וההקצאה היתה פטורה בזמנו (הצעה למשקיעים שמספרם פחות מהמספר שנקבע; פרסום בדבר כוונה למכור למשקיעים אלה; הצעה למשקיעים מתוחכמים). התקופה תיקבע בתקנות.
המגבלה האמורה לא תחול על הצעה תוך כדי המסחר בבורסה בידי המדינה או בידי מי שרכש ניירות ערך שהוצעו בידי המדינה אגב הפרטה.
ה. היתר להצעות חריגות על בסיס כמות מצטברת.
תאגיד שניירות ערך שלו טרם נרשמו למסחר, רשאי להציע ניירות ערך למספר משקיעים העולה על המספר המרבי שייקבע בתקנות, כולל הצעה שהתאגיד ובעל מניות מציעים על פיה כאחד. התנאי לכך הוא, שהתמורה והשיעור מההון המונפק אינם עולים על אלה שנקבעו בתקנות. הן השיעור מההון והן מספר המשקיעים יימדדו על פי הצטברות של הצעות שנעשו בעבר שלא על פי תשקיף.
ו. תנאים לפטור בעת רישום ניירות ערך בבורסה
לאור ההגדרה החדשה של "הצעה לציבור" לפיה כל רישום בבורסה נחשב כהצעה, נזקק המחוקק לקבוע שורה של מקרים הפטורים מתשקיף:
(1) כשההצעה נעשתה על פי תשקיף, ברור הוא שהרישום חייב להיות פטור.
(2) הצעה שלא לציבור של ניירות ערך של חברה שניירות הערך שלה רשומים למסחר. ההנחה הינה, כנראה, כי חברה שכזו חייבת לעמוד בתנאי הדיווח המיוחד הכלולים בתקנות ניירות ערך (הקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שהוצעו שלא לציבור), התשנ"ב-1992.
(3) הצעה של ניירות ערך מהסוג הרשום למסחר בבורסה, המופנית לציבור מחוץ לישראל.
(4) רישום ניירות ערך למסחר בבורסה מחוץ לישראל. פטור זה שורבב לסעיף (ד) לעיל וספק הוא האם הכוונה היא לניירות ערך מהסוג הרשום כבר בבורסה בישראל.
(5) מימוש או המרה של ניירות ערך הניתנים למימוש או להמרה, כאשר ניירות ערך הוצעו כאמור בפסקאות (1) או (2) לעיל.
(6) רישום בעקבות הקצאת ניירות ערך שהנפיק תאגיד מדווח לעובדיו כאמור בפסקה א' לעיל.
(7) רישום בעקבות הקצאת מניות הטבה, כאמור בפסקה 3 ב' לעיל.
(8) רישום בעקבות פסק דין בתובענה ייצוגית, כאמור בפסקה 3ג' לעיל.
(9) רישום בעקבות הסדר, מיזוג או פשרה כאמור בפסקה 3 ד' לעיל.
הצעה לעובדים של תאגיד שניירות ערך שלו רשומים במחוץ לישראל.
בעיות רבות התעוררו בעבר כאשר חברות בינלאומיות רצו לשתף את עובדיהן בישראל העובדים בחברות עצמן או בחברות בת שלהן בישראל. הצעה זו מחייבת פרסום תשקיף. החוק מסמיך עתה (סעיף 15 ד') את הרשות לפטור מהוראות החוק תאגיד שניירות הערך שלו רשומים למסחר מחוץ לישראל ואינו תאגיד שניירות הערך שלו רשומים למסחר בישראל, המציע ניירות ערך שלו לעובדיו ולעובדי תאגיד בשליטתו, וזאת במסגרת תגמול לעובדים.
הפטור האמור מותנה בכך שהרשות נוכחה, כי חוקי המדינה בה רשומים ניירות הערך למסחר, מבטיחים די הצורך את עניינו של ציבור העובדים בישראל. הרשות רשאית להתנות את הפטור בתנאים, הבאים להבטיח כי יהיו בפני העובדים כל הפרטים הנדרשים לצורך החלטתם, לרבות תרגום מסמכי ההצעה לעברית.
הוראות החוק עומדות להיכנס לתוקפן בקרוב. בינתיים שוקדים ברשות ניירות ערך על ניסוח התקנות הרלבנטיות לחוק החדש. החוק החדש משחרר חלק ניכר ממגבלות העבר, תוך שהוא מנסה לתמרן בין הרצון שלא להכביד על ידי הדרישה לפרסום תשקיף לבין הרצון לדאוג לכך שהמידע הרלבנטי יגיע לידיעת ציבור הרוכשים ניירות ערך.« עו"ד פרופ' יוסף גרוס « פטור חובת פרסום תשקיף - אימתי? (לאור תיקון מס' 20 לחוק ניירות ערך)