פרס ירושלים לאדריכלות הוענק בשבוע שעבר (ד') לאדריכל שלמה אהרונסון. בהודעה
על קבלת הפרס נכתב, שאהרונסון הוא בין התורמים ליופייה של ירושלים, והגנים,
הפארקים והטיילות שתכנן הם המרכזיים בעיר.
אין ספק שחותמו של אהרונסון מוטבע על העיר. הוא זה שתכנן את טיילת שרובר, טיילת
טרוטנר בתלפיות מזרח וטיילת האס. הוא תכנן את גן העצמאות, הגן הבוטני על שם
תמר וטדי קולק, גן בשכונת מנחת, ואסור לשכוח את הקרדו בעיר העתיקה בירושלים.
בשנים האחרונות הוא עוסק בתכנון מחלף שער הגיא, כולל שיקום היער. מחוץ לירושלים
הוא תכנן את השטחים הפתוחים מסביב לאולם סוזן דלאל בשכונת נוה צדק בת"א, את
מבשרת ציון, בית שמש ומודיעין. אהרונסון הוא בעל תואר ראשון באדריכלות נוף
מאוניברסיטת ברקלי ובעל תואר שני מאוניברסיטת הרוורד. הוא עבד אצל שמות גדולים
כמו לורנס הלפרי ווולטר גרופיוס. לארת חזר ב-68' ופתח משרד.
בקרב קהילת האדריכלים ידוע אהרונסון כחסיד הקו המתון בתכנון וכמי שמתנגד ליוזמות
חריגות ויומרניות. הוא אחד המתנגדים העיקשים להקמת מגדל התצפית בשכונת תלפיות
מזרח בתכנונו של האדריכל יונתן שילוני. "אין שום טעם בחלוקת פרסים לאדריכלות
נוף", אומר אהרונסון, "אם בדיוק באותה עת הוועדה המקומית מאשרת מגדל בגובה
150 מ' המגמד את כל הטיילת. הקמת מגדל כזה היא גם טעות פוליטית איומה. המגדל
מתוכנן לקום על הר העצה הרעה, שהוא מקום קדוש לנוצרים ואתר עלייה לרגל. מגדל
כזה רק ישחית את המקום. אני מתנגד גם לתוכנית הרכבל. לדעתי, במקום שקט כל כך
לא צריך להקים מיתקן שבו בכל שתי דקות תחצה קרונית את הנוף".
"גלובס": מהי עמדתך בנושא הבנייה לגובה בירושלים?
אהרונסון: "אני נגד בנייה לגובה באגן העיר העתיקה, אך אין ספק, שככל שהולכים
מערבה ניתן להגביה את המבנים. יחד עם זאת, אני לא חושב שבנייה לגובה תציל את
הנוף בארץ.
"בנייה לגובה מיועדת עבור פלח אוכלוסייה במעמד סוציו-אקונומי גבוה, שמסוגל
לממן תחזוקה של בניין כזה. באנגליה ניסו בעבר לבנות לגובה, וגילו שמדובר בפתרון
בעייתי. מחקרים חדשים אף מוכיחים, שבנייה לגובה אינה חוסכת באמת שטח, מאחר
ובכל מקרה יש להשאיר לפחות 50% מהשטח לצורכי כבישים, מבני ציבור ועוד. אין
ספק שצריך לצופף את הבנייה, אך ניתן באותה עת לבנות בתים בני 7 ו-8 קומות במקום
מגדלים המתנוססים ל-15 קומות. - מה דעתך על תוכניות הפיתוח בעיר ירושלים?
"למזלנו הצלחנו לשמור על כמה אלמנטים שהונחלו עוד בתקופת המנדט כמו הבנייה
באבן ואיסור הבנייה בוואדיות. אך לצערי, כמה מהחטאים הגדולים נמצאים כיום על
שולחנות המתכננים, ואני מקווה לא יגיעו לידי ביצוע".
- קיימת טענה שבירושלים הכל הולך לאט מאוד.
"יש כנראה חוק חובק עולם, לפיו אישור תוכניות פשוטות הולך לאט, בעוד שאישור
תוכניות גרנדיוזיות וגרועות, כמו זו של המגדל, עוברות בקלות. לשמחתי, בשנים
האחרונות לא הייתה בעיר פעילות בנייה רבה ואולי טוב שכך". * * *
- אילו תוכניות אתה ממש שונא?
"אני לא אוהב את תוכנית הר נוף. זוהי תוכנית לא מוצלחת, שבה כל פיסה ירוקה
הפכה עם השנים למבנה ציבור. קיימת בשכונה בעיה אמיתית. המתכננים לא לקחו בחשבון,
שהאוכלוסייה החרדית זקוקה להרבה יותר מבני ציבור מהאוכלוסייה הכללית. אני צופה
בעיה דומה גם בבית שמש, שתוכננה כיישוב חילוני ועוברת בשנים האחרונות תהלך
של התחרדות".
- איך אתה מתייחס לתוכנית ספדי המרחיבה את העיר לכיוון מערב?
"לדעתי, במערכת האילוצים הקיימים כיום, מדובר בתוכנית טובה, שנותנת לעיר מספר
פתרונות למצוקות שקיימות כבר כיום".
- מה תשיב לארגונים הירוקים המתנגדים לתוכנית?
"אני תמיד אומר לירוקים, שצריך לדעת על מה להילחם. גם אם יבנו על רכס לבן והר
חרת - זה לא סוף העולם. לעומת זאת, חשוב לשמור על הר איתן, שיש לו מאסה הרבה
יותר גדולה בנוף. לדעתי, ניתן לבנות גם את צור הדסה בגבולות של 5,500 יחידות
דיור. אני מאמין שהחכמה היא לשמור על האיזון העדין בין פיתוח לבין שמירת הנוף".
- אתה נחשב לאחד המתנגדים הבולטים לבנייה על כביש מספר אחד בדרך לירושלים.
"העלייה לירושלים היא נכס שאין לזלזל בו. לדעתי, כל הדרך לירושלים צריכה להישאר
כחוויה ייחודית. בימים אלה אני עובד על מספר פרוייקטים בכביש לירושלים, שכולם
מתאפיינים בטיפול מינורי בנוף. זה מתחיל באזורים סביב נתב"ג, שיהפכו לפרדס
אחד גדול, וממשיך במחלף שער הגיא. התוכנית המקורית היתה לעשות רמפה עצומה באזור
החאן של שער הגיא. אחרי מאמצים הצלחנו להזיז את הצומת מערבה ולעשות דרך תת
קרקעית. מי שיגיע לשער הגיא יראה רק מטע ענקי של אלף עצי זית.
- האם חלף עידן האורנים בעלייה לי-ם?
"נוכל לראות הרבה פחות עצי אורן ויותר חורש טבעי, בדומה לעמק הארזים ליד ליפתא.
בחאן בכניסה לירושלים יוקם מוזיאון לתולדות העליות לירושלים, בכל הדורות ושל
כל הדתות. לפי שעה אני יכול לומר בביטחון, שהדרך לירושלים ניצלה מציפורני יזמי
הנדל"ן".
"גלובס": מה דעתך על תכנון הנוף בארץ בכלל?
אהרונסון: "הבעיה היא לא היחס אלא צורת הביצוע. הרבה דברים נעשים בצורה מעוותת
וחסרת שקט על גבול ההיסטריה. בארץ מנסים לבנות מסובך במקום לבנות פשוט. כל
דבר הופך אצלנו לסטייטמנט ארכיטקטוני. לפני מספר ימים נסעתי לנצרת. הדרך עוברת
בתוך נוף נהדר של עמק יזרעאל, פתאום אני מגלה, שבמרכז הכביש שנסלל בין עפולה
לנצרת הציבו אי הצבוע בחרדל ובלבו אבנים מסודרות בשחור ולבן. למי שעשה את זה
אין טיפת רגישות. דוגמא נוספת: ליד עין גדי, על גבול המדבר, הקימו טיילת ובה
גופי תאורה עירוניים, המתאימים לאיזו עיר נוסטלגית באירופה.
"אנחנו מדינה של 'אובר דיזיין', שלא מסוגלת לעשות שום דבר פשוט. בהרבה כבישים
אני רואה טיפול מעצבן של השוליים, ואחר כך כולם מתפלאים מדוע הנהגים עצבניים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
